Ж
| Ж ж | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||
| האלפבית הקירילי | ||||||||
| А | Б | В | Г | Д | Е | Ж | З | |
| И | Й | К | Л | М | Н | О | П | |
| Р | С | Т | У | Ф | Х | Ц | Ч | |
| Ш | Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я | |
| אותיות סלאביות נוספות | ||||||||
| А́ | А̀ | А̄ | Ӓ | Ґ | Ђ | Ѓ | Е́ | |
| Ѐ | Е̄ | Ё | Є | З́ | Ѕ | І | Ї | |
| И́ | Ѝ | Ӣ | Ј | Љ | Њ | О́ | О̀ | |
| Ō | С́ | Ћ | Ќ | У́ | Ӯ | Ў | Џ | |
| אותיות שאינן סלאביות | ||||||||
| Ӑ | А̊ | А̃ | Ӓ̄ | Ӕ | Ә | Ә́ | Ә̃ | |
| Ӛ | В̌ | Ғ | Г̑ | Г̣ | Г̌ | Ҕ | Ӻ | |
| Ғ̌ | Ӷ | Д̣ | Д̆ | Ӗ | Е̃ | Ё̄ | Є̈ | |
| Ӂ | Җ | Ӝ | Ҙ | Ӟ | З̌ | З̱ | З̣ | |
| Ԑ | Ԑ̈ | Ӡ | И̃ | Ҋ | Ӥ | Қ | Ӄ | |
| Ҡ | Ҟ | Ҝ | К̣ | Ԛ | Ӆ | Ԯ | Ԓ | |
| Ӎ | Ӊ | Ң | Ԩ | Ӈ | Ҥ | О̆ | О̂ | |
| О̃ | Ӧ | Ӧ̄ | Ө | Ө̄ | Ө́ | Ө̆ | Ӫ | |
| Ҩ | Ԥ | Р̌ | Ҏ | Ҫ | С̣ | С̱ | Т̌ | |
| Т̣ | Ҭ | У̃ | Ӱ | Ӱ́ | Ӳ | Ү | Ү́ | |
| Ұ | Х̣ | Х̱ | Х̮ | Х̑ | Ҳ | Ӽ | Ӿ | |
| Һ | Һ̈ | Ԧ | Ҵ | Ҷ | Ӵ | Ӌ | Ҹ | |
| Ҽ | Ҿ | Ы̆ | Ы̄ | Ӹ | Ҍ | Э̆ | Э̄ | |
| Э̇ | Ӭ | Ӭ́ | Ӭ̄ | Ю̆ | Ю̈ | Ю̈́ | Ю̄ | |
| Я̆ | Я̄ | Я̈ | Ԝ | Ӏ | ||||
| אותיות ארכאיות | ||||||||
| Ꙁ | Ꙃ | Ꙅ | Ꙇ | Ꙉ | Ҁ | Ѻ | Ѹ | |
| Ꙋ | Ѡ | Ѽ | Ꙍ | Ѿ | Ꙏ | Ѣ | Ꙑ | |
| Ꙓ | Ꙕ | Ꙗ | Ѥ | Ѧ | Ꙙ | Ѫ | Ꙛ | |
| Ѩ | Ꙝ | Ѭ | Ѯ | Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ | |
| Ԙ | Ꙟ | Ꙡ | Ꙣ | Ꙥ | Ꙧ | Ꙩ | Ꙫ | |
| Ꙭ | ꙮ | Ꚙ | Ꚛ | Ԁ | Ԕ | Ԗ | Ԡ | |
| Ԣ | Ҧ | Ꚋ | Ꚁ | Ꚅ | Ꚍ | Ꚕ | Ꚏ | |
| Ꚗ | Ꚃ | Ԃ | Ԅ | Ԉ | Ԋ | Ԍ | Ԏ | |
| Ԇ | Ꚑ | Ꚉ | Ꚇ | Ꚓ | Ԟ | Ԫ | Ԭ | |
| Г̧ | Г̄ | |||||||
ⓘⒾ היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, כמו הצליל ז' במילה "ז'רגון". זוהי האות השביעית באלפבית הבולגרי, האות השמינית באלפבית הרוסי, באלפבית הבלארוסי, באלפבית הסרבי ובאלפבית המקדוני והתשיעית באלפבית האוקראיני. היא נמצאת גם ברוב הווריאנטים של האלפבית הקירילי לשפות שאינן סלאביות, שבהן היא מייצגת את אחד העיצורים הבאים: /ʒ/, /ʐ/, או /dʒ/. באלפבית הקירילי המוקדם, ז'ה הייתה האות השביעית, נקראה זִ'יבאטַה, ולא היה לה ערך מספרי.
מקור צורת האות אינו ידוע. לא קיימות אותיות בצורות דומות באלפבית היווני, באלפבית הלטיני או באלפביתים אחרים מאותה תקופה. ישנו דמיון בין צורת האות לאות הגלגוליתית 
, שגם היא נקראת ז'יבאטַה, ומייצגת את אותו הצליל. עם זאת, כמו לשאר האותיות של האלפבית הגלגוליתי, לא ידוע מקור האות ז'יבאטַה שבו. אחת האפשרויות היא שמדובר בשילוב של שתי אותיות ש עבריות, כשאחת מהן הפוכה. האות Ш, המייצגת את הגרסה הבלתי-קולית של Ж, היא אחת האותיות הקיריליות שמקורן הישיר הוא האלפבית העברי.
ברוסית נהגית האות כ־/ʐ/. בניגוד להגייה התקנית, חלק מהדוברים הוגים אותה כיום במקרים מסוימים כ־/ʑː/. האות המקבילה באלפבית הפולני היא Ż.
