מים

מַיִם

נוזל הכרחי לקיום חיים, העשוי מפרודות בנות אטום אחד של חמצן ושניים של מימן.
- ”וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.“ (בראשית א, פסוק ב)
- ”מַיִם שָׁאַל, חָלָב נָתָנָה; בְּסֵפֶל אַדִּירִים, הִקְרִיבָה חֶמְאָה.“ (שופטים ה, פסוק כה)
- ”מִי־זֶה כַּיְאֹר יַעֲלֶה; כַּנְּהָרוֹת יִתְגָּעֲשׁוּ מֵימָיו?“ (ירמיהו מו, פסוק ז)
- מים הינם התרכובת הכימית הנפוצה ביותר על פני כדור־הארץ.

המלה נמצאת במקרא והיא משותפת למספר לשונות שמיות: למשל אוגריתית: מי, כנענית mūmi,^[1] אמורית (בתעתיק אכדי): me-e, שחזור: ,mê‏^[2] ארמית: ܡܝ̈ܐ (מַיָּא), ערבית: ماء (מָאא), אכדית: mû, געז: māy) ማይ), טיגרית: may) ማይ), הררית: miy) ሚይ).
במקור המשוער, מלשון קדם־אפרו־אסייתית maʔ, משם ללשון קדם־שמית מָיְ . מצרית קדומה mw בהוראת מים, גשם. מצוי בצורת הירוגליף:

הכתיב המלא: מים, בניגוד לכתיב שמיים עם י' נכפלת, למרות שבשני המקרים ה־י' מסמנת עיצור וכללי הכתיב המלא קובעים ש־י' עיצורית בתוך מילה נכפלת (בניין, עניין וכד'). עובדה זו נובעת מיוצא מן כלל זה למילים במשקל קַיִל: שם ה־י' לא נכפלת (מים, קיץ, עין, זית, שיש, גיא, סיף, שיט, בית ← (ה)ביתה, ליל ← לילה).^[3]

תרגומים

(תעתיק: c̣q̇ali)

ύδωρ‏‏‏‏ (תעתיק: ýdor)

(קנטונית: seoi²)

ערך בוויקיפדיה: מים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מים

↑ Anson F. Rainey, A Tri-Lingual Cuneiform Fragment from Tel Aphek, Tel Aviv 3, 1976-12, עמ' 137–140
↑ Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, p. 124
↑ שגיאת בהערת שוליים: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן