מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק באֱדוֹם, עם. לערך העוסק באָדוֹם, צבע; ראו אָדֹם .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדום
הגייה * edom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ד־ם
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות
הרי אדום במבט מכביש הערבה .
לשון המקרא ממלכה קדומה בחלקה הדרומי של עבר הירדן .
”וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל־עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם .“ (בראשית לב , פסוק ד )
”וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם , לֹא תַעֲבֹר בִּי; פֶּן־בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.“ (במדבר כ , פסוק יח )
”יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׁעִיר, בְּצַעְדְּךָ מִשְּׁדֵה אֱדוֹם ; אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה , פסוק ד )
קדם-שמית (לשון אפרו-אסיה) - אדמ -adam בהוראת, בן אדם . כנענית (אדומית) - אדמ 𐤀𐤃𐤌 ,שבט . בלשון גרג הדרום-אתיופית - "וודם", wdm בהוראת "שדה " [ 1] . אכדית אוּ-דוּ-מִי 𒌑𒁺𒈪
האגיפטולוג ארנסט ווליס באדג' מצא, שבמצרית קדומה מצוייה תיבת הירוגליף מקבילה, בצורת - "Átum" בהוראת "אשת (האל הכנעני) רשפֻּ",וגם בהוראת אל ממוצא סורי [ 2] .
כנראה ששם זה מופיע גם במקורות חוץ-מקראיים,בתקופה המהווה את תחילת הסוף של ממלכת יהודה, במכתבי ערד המתוארכים לתקופת הברזל II נמסר במקוטע - "ידע מלך יהוד(ה כי אי)ננו יכולים לשלוח את ה(...וז) את הרעה אש(ר) אדו(ם עשתה)". האוסטרקון נמנה על ארכיון אלישב בן אשיהו.
השם מופיע במקרא גם בכתיב חסר בצורה-אדם : ”וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם , הַגִּתִּי--שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים; וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת-עֹבֵד אֱדֹם, וְאֶת-כָּל-בֵּיתוֹ“ (שמואל ב׳ ו , פסוק יא )
↑ "IawDm" - עמ'291. Toponymy on the Periphery: Placenames of the Eastern Desert, Red Sea, and South Sinai" - Julien Charles Cooper ,2015
↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 97, "Átum"
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדום
הגייה * Adum
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אֲדוּמִים
מטבע דוקט מסיינה שבאיטליה משנת 1471
שמו של מטבע עשוי זהב ששימש כאמצעי התשלום במספר מדינות.
ואילולי שקנה אותם בהחבא היו מעלים אותם עד חמשים אדומים (שבחי האר"י משנת שס"ג)
עד שהלוה לו אלף אדומים ואז הפך הרמאי עורף ולא פנים (אורי וישעי, שער הצדקה)
ולנדוניא הפרזתי מאה אדומים (ר"י עמדין, מגלת ספר קנב)
על פי אליעזר בן יהודה - מן הצבע אָדֹם , כנראה בשל צבעו של המטבע.
ערך בוויקיפדיה:
דוקט תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
דוקטים