לדלג לתוכן

Tapestry

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Tapestry
אלבום אולפן מאת קרול קינג
יצא לאור 10 בפברואר 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ, רוק קל
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 44:31
חברת תקליטים Ode Records עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה לו אדלר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Tapestry הוא אלבום האולפן השני של הזמרת־יוצרת האמריקאית קרול קינג, אשר יצא בשנת 1971 מטעם Ode Records והופק על ידי לואי אדלר. זהו אחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, עם מכירות של יותר מ־25 מיליון עותקים ברחבי העולם. בארצות הברית, האלבום הוסמך בסטטוס יהלום על ידי ה־RIAA, על סמך מכירות של יותר מ־10 מיליון עותקים. Tapestry זכה בארבעה פרסי גראמי בשנת 1972, כולל אלבום השנה. הסינגלים המובילים מתוך האלבום — "It's Too Late"/"I Feel the Earth Move" — שהו במשך חמישה שבועות במקום מספר 1 הן במצעד בילבורד הוט 100,[1] הן במצעד[2] Easy Listening. ב־2003, Tapestry דורג כמספר 36 ברשימת "רולינג סטון", "500 האלבומים הגדולים של כל הזמנים".[3]

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג כתבה או כתבה בשיתוף את כל השירים באלבום, אשר כמה מהם כבר היו ללהיטים עבור אמנים אחרים, כמו אריתה פרנקלין - "(You Make Me Feel Like) A Natural Woman" וה- Shirelles - "Will You Love Me Tomorrow" (ב-1960). שלושה שירים נכתבו במשותף עם בעלה לשעבר של קינג, ג'רי גופין. ג'יימס טיילור, אשר עודד את קינג (אשר הייתה ידועה ככותבת ולא זמרת) לשיר את השירים שלה בעצמה, גם זכה ללהיט מספר 1 מבין שירי האלבום, עם "You've Got a Friend". שני שירים נכתבו במשותף עם טוני שטרן: "It's Too Late" ו-"Where You Lead".

האלבום הוקלט בסטודיו B של אולפני A&M, במהלך ינואר 1971, עם גיבוי של ג'וני מיטשל וג'יימס טיילור, בנוסף למגוון נגני סשן מנוסים.

צילום העטיפה צולם על ידי צלם A&M ג'ים מקרארי בביתה של קינג.[4] הוא מראה אותה יושבת בתוך מסגרת החלון, ומחזיקה שטיח קיר אותו תפרה בעצמה, עם החתול שלה, טלמאכוס, לרגליה.[5]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [6]
Robert Christgau A-[7]
Okayplayer (96/100; 2008 Legacy Edition)[8]
Q Magazine [9]
Rolling Stone (positive)[10]
Uncut [11]

האלבום התקבל יפה על ידי מבקרים; רוברט כריסטגאו סבר שהקול שלה, ללא "קישוטים טכניים", יתרום לשחרורן של זמרות נוספות,[7] ואילו ג'ון לנדאו ב"רולינג סטון" כתב שקינג היא אחת מהדמויות המוזיקליות הכי יצירתיות בעולם הפופ, ושהיא יצרה אלבום נשגב "של אינטימיות אישית והישגים מוזיקליים".[10]

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לזכייה בפרס אלבום השנה, Tapestry זה גם זכה בפרס גראמי לביצוע פופ הקולי הטוב ביותר של זמרת, תקליט השנה ("It's Too Late"), ושיר השנה ("You've Got a Friend"), מה שהפך את קינג לאמנית הסולו (האישה) הראשונה לזכות בפרס לתקליט השנה, והאישה הראשונה בכלל לזכות בפרס שיר השנה.

האלבום נשאר במצעד הפזמונים במשך 313 שבועות (שני רק לאלבום של פינק פלויד, The Dark Side of the Moon, שנשאר במצעד 724 שבועות).[12]

פרס גראמי
שנה זוכה קטגוריה
1972 Tapestry אלבום השנה
1972 "It's Too Late" תקליט השנה
1972 "You've Got a Friend" שיר השנה
1972 Tapestry ביצוע פופ קולי על ידי זמרת

ביצועי האלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tapestry היה במקום הראשון במצעד בילבורד 200 למשך 15 שבועות רצופים,[13] והחזיק בשיא מספר השבועות במקום זה על ידי אמנית סולו במשך 20 שנים, עד שהשיא הזה נשבר על ידי אלבומה של ויטני יוסטון, The Bodyguard בשנת 1993, אשר נשאר במקום הראשון למשך 20 שבועות.[14] Tapestry עדיין מחזיק בשיא מספר השבועות הרצופים במקום מספר 1 על ידי אמנית סולו.[15] האלבום נרשם במצעד בילבורד 200 למשך 318 שבועות בין 1971 ו-2011 (302 שבועות ברצף מ-10 באפריל 1971 עד 15 בינואר 1977), התקופה הארוכה ביותר על ידי אמנית סולו עד שהאלבום של אדל, 21, השיג אותה ב-2017.[16][17][18] במונחים של זמן במצעדים, Tapestry מדורג במקום החמישי באופן כללי,[19] ומבחינת אורך זמן במצעדים של מופע סולו הוא מדורג במקום השני. מכל האלבומים על ידי אמניות שהוסמכו בסטטוס יהלום, Tapestry הוא הראשון שיצא (אך לא הראשון שהוסמך).[20] בקנדה, האלבום היה מספר 1 במצעדים במשך 9 שבועות החל מ-2 ביולי 1971.[21]

מורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שירים מ-Tapestry הוקלטו על ידי אמנים אחרים והפכו ללהיטים, בזמן שהאלבום עצמו היה עדיין במצעדים: הגרסה של ג'יימס טיילור משנת 1971 לשיר "You've Got a Friend" היה להיט מספר 1 בארצות הברית[22] ומספר 4 בבריטניה;[23] וגרסת האולפן של ברברה סטרייסנד משנת 1971 לשיר "Where You Lead" הגיע למספר 40,[24] בעוד גרסה חיה של מחרוזת שבה סטרייסנד שילבה את השיר עם הלהיט "Sweet Inspiration" הגיעה למספר 37 שנה אחרי כן.

אמנים שונים חברו יחד כדי להקליט מחדש את כל השירים המקוריים מהאלבום במספר אלבומי מחווה. הראשון, שיצא ב-1995, Tapestry Revisited: A Tribute to Carole King, הוסמך בסטטוס זהב. השני, ב-2003, היה New Tapestry — Carole King Tribute. בשנת 2010 האמנית האוסטרלית מרסיה היינס הקלטה אלבום מחווה, Marcia Sings Tapestry.

ב-2003, Tapestry דורג כמספר 36 ברשימת "רולינג סטון" של "500 האלבומים הגדולים של כל הזמנים", והוא דורג על ידי VH1 כמספר 39 ברשימה שלהם של 100 האלבומים הגדולים.[25] הוא דורג כמספר 10 ברשימת NPR של "150 האלבומים הגדולים מאת נשים". האלבום הוא אחד מ-50 הקלטות שנבחרו להיות כלולים ברישום הלאומי.[26] הקלטות ברישום הלאומי נבחרים להיות משומרים בספריית הקונגרס בתור עבודות שהן "חשובות מבחינה תרבותית, היסטורית או אסתטית."

בקיץ 2016 קרול קינג ביצעה את האלבום בשלמותו בהופעה חיה בפעם הראשונה, במסגרת פסטיבל הקיץ הבריטי בהייד פארק, לונדון, ב-3 ביולי 2016.[27] ההופעה יצאה שנה מאוחר יותר כאלבום הופעה Tapestry: Live at Hyde Park.[28]

גרסאות כיסוי בעברית לשירי האלבום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 יצא לאור אלבומה של צילה דגן, "צילה דגן".[29] האלבום כלל גם שירים של קרול קינג מאלבומים אחרים ושל יוצרים זרים נוספים, אך הציר המרכזי היה שירים מתורגמים מהאלבום "Tapestry" שהופיעו בתוכנית רדיו ב-1972, "פגישה מחודשת עם קרול קינג" (נוסח עברי לשירים: עמוס אטינגר, עיבוד מוזיקלי: מרטין מוסקוביץ', עריכה והפקה: עופרה סמואל.[30]): "כה יפה" (אנ'), "היש מחר עוד לשנינו" (אנ'), "כה רחוק" (אנ'), "חזרה הביתה" ("Home Again"), "יש לך חבר" (אנ') ו"הרגשתי איך האדמה נעה" (אנ').

בשנת 1997 הקליטה הזמרת עפרה חזה גרסת כיסוי לשיר "You've got a friend" כחלק מאלבומה האחרון Ofra Haza.

בשנת 2021 הוציאה המוזיקאית עדי-קשת כהן גרסת כיסוי לשירה של קרול קינג "It's Too Late" עם עוזי רמירז לציון חמישים שנה לאלבום "Tapestry".[31]

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי קרול קינג, אלא אם צוין אחרת. 

צד א'
מס' שםכותב(ים) משך
1. I Feel the Earth Move   3:00
2. So Far Away   3:55
3. It's Too Late קרול קינג, טוני שטרן 3:54
4. Home Again   2:29
5. Beautiful   3:08
6. Way Over Yonder   4:49
צד ב'
מס' שםכותב(ים) משך
7. You've Got a Friend   5:09
8. Where You Lead קינג, שטרן 3:20
9. Will You Love Me Tomorrow ג'רי גופין, קינג 4:13
10. Smackwater Jack גופין, קינג 3:42
11. Tapestry   3:15
12. (You Make Me Feel Like)
A Natural Woman 		גופין, קינג, ג'רי וקסלר 3:59
משך כולל:
 44:31

האלבום יצא בגרסה מחודשת ב-1999 בתקליטור, עם שני שירים שלא פורסמו בעבר כרצועות בונוס.

רצועות בונוס 1999
מס' שםכותב(ים) משך
13. Out in the Cold   2:44
14. Smackwater Jack (Live in Boston, May 21, 1973)   3:21
2008 "Legacy Edition"

בשנת 2008, Sony/BMG, אפיק רקורדס, ו-Ode הוציאו מהדורת מורשת ("Legacy Edition) בדיסק כפול. דיסק אחד הוא האלבום המקורי שעבר רימאסטרינג; הדיסק השני הוא הופעות חיות של 11 מתוך 12 השירים, שהוקלטו ב-1973 בבוסטון, מרילנד, בסנטרל פארק שבניו יורק, וב-1976 בסן פרנסיסקו בבית האופרה. "Where You Lead" הוא השיר מהאלבום המקורי שלא נכלל בדיסק ההופעות החיות.

משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגנים נוספים

צוות טכני

  • לו אדלר – מפיק מוזיקלי
  • ויק אנסיני – מאסטרינג
  • צ'אק ביסון – עיצוב
  • האנק סיקאלו – טכנאי קול
  • בוב ארווין – הפקת 1999 פרסום מחדש
  • ג'סיקה קילורן – מנהלת אריזה
  • ג'ים מקרארי – צילום
  • מייקל פטלנד – אמנות
  • סמיי ויז'ן – עיצוב
  • רולנד יאנג – ארט דיירקטור

הסמכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירות ואישורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור הסמכה יחידות
יפן
מהדורת 1991 		זהב 100,000
יפן
מהדורות אחרות 		400,000
ניו זילנד (RMNZ) פלטינה 15,000
הממלכה המאוחדת (BPI) פלטינה 2× 600,000
ארצות הברית (RIAA) פלטינה 13× 13,000,000

^יחידות מבוססות על הסמכה בלבד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Whitburn, Joel (2009). Joel Whitburn's Top Pop Singles, 1955-2008. Record Research. p. 534.
  2. ^ Whitburn, Joel (2007). Joel Whitburn Presents Billboard Top Adult Songs, 1961-2006. Record Research. p. 149.
  3. ^ Levy, Joe; Steven Van Zandt (2006) [2005]. "36 | Tapestry – Carole King". Rolling Stone's 500 Greatest Albums of All Time (3rd ed.). London: Turnaround. ISBN 1-932958-61-4. OCLC 70672814.
  4. ^ Valerie J. Nelson (6 במאי 2012). "Jim McCrary obituary: Rock photographer dies at 72 - Los Angeles Times". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-19 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Helen Brown (22 באפריל 2009). "Carole King interview". The Daily Telegraph. London. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Tapestry, באתר AllMusic
  7. ^ 1 2 Christgau, Robert. "Carole King: Tapestry > Consumer Guide Review". Robert Christgau.
  8. ^ Book, John (5 ביוני 2008). "Carole King Tapestry (Legacy Ed.) > Review". Okayplayer. אורכב מ-המקור ב-7 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Rolling Stone
  10. ^ 1 2 Landau, Jon (29 באפריל 1971). "Carole King Tapestry > Review". Rolling Stone. No. 81. ארכיון מ-18 באפריל 2008. נבדק ב-6 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ David Cavanagh Uncut magazine, September 2008.
  12. ^ Menconi, David. "Carole King's all-Star Greatest-Hits Dream Album." News & Observer: 0. July 17, 2005. Web.
  13. ^ Bronson, Fred (5 במרץ 2009). "Chart Beat: Miley Cyrus, Billy Ray Cyrus, Taylor Swift : Billboard.com". אורכב מ-המקור ב-6 ביוני 2010. נבדק ב-6 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Whitburn, Joel (2010). Joel Whitburn Presents Top Pop Albums, Seventh Edition. Record Research. p. 365.
  15. ^ Whitburn, Joel (2010). Joel Whitburn Presents Top Pop Albums, Seventh Edition. Record Research. pp. 974–982.
  16. ^ Keith Caulfield. "Adele's '21' Breaks Record for Longest-Charting Album by a Woman on the Billboard 200". Billboard. נבדק ב-2017-04-08.
  17. ^ "Adele remains at No. 1; 'Idol' boosts Crystal Bowersox, Carole King". USA Today. 4 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Music Albums, Top 200 Albums & Music Album Charts". Billboard.com.
  19. ^ Whitburn, Joel (2010). Joel Whitburn Presents Top Pop Albums, Seventh Edition. Record Research. p. 969.
  20. ^ "Recording Industry Association of America". RIAA. נבדק ב-26 בדצמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "RPM Top 100 Albums - July 3, 1971". Library and Archives Canada.
  22. ^ "Music: Top 100 Songs - Billboard Hot 100 Chart".
  23. ^ "Official Singles Chart Top 50 - Official Charts Company".
  24. ^ Whitburn, Joel (2009). Joel Whitburn's Top Pop Singles, 1955-2008. Record Research. p. 943.
  25. ^ VH1: 100 Greatest Albums. MTV. 1 בספטמבר 2003. ISBN 978-0743448765. {{cite book}}: (עזרה)
  26. ^ The National Recording Registry 2003 National Recording Board of the Library of Congress
  27. ^ music, Guardian (8 במרץ 2016). "Carole King to perform Tapestry in its entirety for the first time – in London". {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Carole King's "Tapestry: Live at Hyde Park" to be released September 1". Legacy Recordings.
  29. ^ צילה דגן באתר סטריאו ומונו
  30. ^ "פגישה מחודשת", מעריב, 9 ביולי 1972
  31. ^ החיים קורים כשמתכננים תכניות אחרות /// ריאיון עם עדי-קשת כהן לרגל צאת אלבום הבכורה שלה Battleships - Columbus Music Magazine, באתר Columbus Music Magazine, ‏1 בפברואר 2021


פרס גראמי לאלבום השנה
1959–1979 The Music from Peter Gunn – הנרי מנסיני (1959) • Come Dance with Me!‎ – פרנק סינטרה (1960) • The Button-Down Mind of Bob Newhart – בוב ניוהארט (1961) • Judy at Carnegie Hall – ג'ודי גרלנד (1962) • The First Family – ווהן מיידר (1963) • The Barbra Streisand Album – ברברה סטרייסנד (1964) • Getz/Gilberto – סטן גץ & ז'ואאו ז'ילברטו (1965) • September of My Years – פרנק סינטרה (1966) • A Man and His Music – פרנק סינטרה (1967) • Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band – הביטלס (1968) • By the Time I Get to Phoenix – גלן קמפבל (1969) • Blood, Sweat & Tears – דם, יזע ודמעות (1970) • Bridge over Troubled Water – סיימון וגרפונקל (1971) • Tapestry – קרול קינג (1972) • The Concert for Bangladesh – ג'ורג' האריסון & חברים (1973) • Innervisions – סטיבי וונדר (1974) • Fulfillingness' First Finale – סטיבי וונדר (1975) • Still Crazy After All These Years – פול סיימון (1976) • Songs in the Key of Life – סטיבי וונדר (1977) • Rumours – פליטווד מק (1978) • Saturday Night Fever – אמנים שונים (1979)
1980–2000 52nd Street – בילי ג'ואל (1980) • Christopher Cross – כריסטופר קרוס (1981) • Double Fantasy – ג'ון לנון & יוקו אונו (1982) • Toto IV – טוטו (1983) • Thriller – מייקל ג'קסון (1984) • Can't Slow Down – ליונל ריצ'י (1985) • No Jacket Required – פיל קולינס (1986) • Graceland – פול סיימון (1987) • The Joshua Tree – יו 2 (1988) • Faith – ג'ורג' מייקל (1989) • Nick of Time – בוני רייט (1990) • Back on the Block – קווינסי ג'ונס ואמנים שונים (1991) • Unforgettable... with Love – נטלי קול (1992) • Unplugged – אריק קלפטון (1993) • The Bodyguard – ויטני יוסטון (1994) – MTV Unplugged – טוני בנט (1995) • Jagged Little Pill – אלאניס מוריסט (1996) • Falling into You – סלין דיון (1997) • Time Out of Mind – בוב דילן (1998) • The Miseducation of Lauryn Hill – לורן היל (1999) • Supernatural – סנטנה (2000)
2001–2020 Two Against Nature – סטילי דן (2001) • O Brother, Where Art Thou? – אמנים שונים (2002) • Come Away with Me – נורה ג'ונס (2003) • Speakerboxxx/The Love Below – אאוטקאסט (2004) • Genius Loves Company – ריי צ'ארלס & אמנים שונים (2005) • How To Dismantle An Atomic Bomb – יו 2 (2006) • Taking the Long Way – דיקסי צ'יקס (2007) • River: The Joni Letters – הרבי הנקוק (2008) • Raising Sand – רוברט פלאנט & אליסון קראוס (2009) • Fearless – טיילור סוויפט (2010) • The Suburbs – ארקייד פייר (2011) • 21 – אדל (2012) • Babel – ממפורד אנד סאנז (2013) • Random Access Memories – דאפט פאנק (2014) • Morning Phase – בק (2015) • 1989 – טיילור סוויפט (2016) • 25 – אדל (2017) • 24K Magic – ברונו מארס (2018) • Golden Hour – קייסי מאסגרייבס (2019) • When We All Fall Asleep, Where Do We Go? – בילי אייליש (2020)
2021–הווה Folklore – טיילור סוויפט (2021) • We Are – ג'ון באטיסט (2022) • Harry's House – הארי סטיילס (2023) • Midnights – טיילור סוויפט (2024)
הקודם:
1971: דיון וורוויק – I'll Never Fall in Love Again 		פרס גראמי לביצוע הפופ הטוב ביותר של אישה
1972: קרול קינג – Tapestry 		הבא:
1973: הלן רדי – "I Am Woman"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Tapestry&oldid=39869520"