NGC 2403
 | |
| NGC 2403 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | ג'ירף |
| מגלה | ויליאם הרשל |
| תאריך גילוי | 1 בנובמבר 1788 |
| סוג | גלקסיה ספירלית |
| בהירות נראית | 8.4[1] |
| סיווג מורפולוגי | SAB(s)cd[2] |
| עלייה ישרה | 7ʰ 36ᵐ 51.4ˢ |
| נטייה | 09.2″ 36′ 65°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 19.2- |
| מרחק[2] |
10,600,000 שנות אור 3,249,938.68 פארסק |
| קוטר | 67,700[2] שנות אור |
| מסה | 9.5×1010[3] ☉M |
| הסחה לאדום |
133[2] ק"מ/שנייה 0.000445, 0.00043 |
NGC 2403 היא גלקסיה ספירלית שנמצאת בקבוצת הכוכבים ג'ירף, במרחק של כ-10.6 מיליון שנות אור ממערכת השמש, ושייכת לקבוצת M81. הגלקסיה נמצאת באזור ללא כוכבים בהירים, קרוב לגבול בין קבוצות הכוכבים ג'ירף והדובה הגדולה, כ-6.5 מעלות ממערב לכוכב העמום π1 בדובה הגדולה. מרחקה הזוויתי מ-M81 שבמרכז קבוצת M81 הוא כ-13.5 מעלות, כך ששייכותה לקבוצה אינה ודאית. מסביב לה נמצאות מספר גלקסיות נוספות עמומות יותר, שמהוות תת-קבוצה של קבוצת M81 ושנקראת תת-קבוצת NGC 2403. NGC 2403 היא הבהירה מבין הגלקסיות שבתת-קבוצה וחוץ ממנה רק NGC 2366, שנמצאת כ-3.7 מעלות מצפון לה, ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 8.4 והיא התגלתה ב-1 בנובמבר 1788 על ידי האסטרונום ויליאם הרשל, וקיבלה את הציון V.44 בקטלוג הערפיליות שפרסם בשנת 1789, שם תוארה על ידיו כ"בהירה למדי, עגולה, מתבהרת בהדרגה לכיוון מרכזה, בעלת גרעין בהיר".[4] ג'ון הרשל הכניס אותה לקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים תחת הציון GC 1541 ובשנת 1888 ג'ון דרייר הכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 2403, כשהיא מתוארת כערפילית מיוחדת במינה, בהירה ביותר, גדולה ביותר, מאורכת מאוד ומתבהרת בהדרגה לכיוון מרכזה שמכיל גרעין מובחן.[5]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-22 דקות קשת, שממרחקה שקול לקוטר של כ-67,000 שנות אור, כשני-שלישים מקוטר שביל החלב. מסתה מוערכת בכ-9.5×1010 מסות שמש, כחמישית ממסת שביל החלב, כאשר רק כ-5% ממסתה או כ-5×109 מסות שמש היא מסת הכוכבים שבה וכ-3.5% ממסתה היא של גז מימן חופשי (אזורי H I),[6] ושאר מסת הגלקסיה היא של חומר אפל שטיבו אינו ידוע. בנוסף ניתן לצפות בגלקסיה במספר רב של אזורי H II שהם ענני מימן מיונן שמקיפים צבירי כוכבים צעירים וחמים שקרינתם מייננת את הגז,[7][8] מה שמראה שיצירת כוכבים חדשים ממשיכה להתרחש בגלקסיה בקצב גבוה. בגלקסיה זוהו סופרנובות בשנים 1854, 2002 ו-2004, אולם חוקרים טוענים שהאירועים שזוהו ב-1954 וב-2002 לא היו סופרנובות אלא התפרצויות עזות שהעיפו כמויות גדולה של גז לוהט מפניהם של כוכבים בעלי מסה של עשרות מסות שמש וטמפרטורה של עשרות אלפי קלווין, שהמשיכו להתקיים גם אחרי האירועים.[9] הסופרנובה של שנת 2004 ארעה בתוך צביר פתוח של כוכבים שגילם קטן מ-100 מיליון שנים ומעריכים שמסתו של הכוכב שהתפוצץ הייתה בין 12 ל-20 מסות שמש.[10] נכון לשנת 2016 ידוע על שתי גלקסיות ננסיות שמקיפות את NGC 2403, אחת עמומה עם בהירות מדרגה 15 והשנייה עמומה מאוד עם בהירות מדרגה 20.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- NGC 2403, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ SIMBAD: NGC 2403
- ^ 1 2 3 4 NED: NGC 2403
- ^ F. Fraternali, G. van Moorsel, R. Sancisi & T. Oosterloo: Deep H I Survey of the Spiral Galaxy NGC 2403, The Astronomical Journal, Vol. 123, Iss. 6, p. 3135 (2002)
- ^ W. Herschel: http://rstl.royalsocietypublishing.org/content/79/212.full.pdf Catalogue of a second thousand of new nebulæ and clusters of stars; With Remarks on the Construction of the Heavens], Philosophical Transactions of the Royal Society of London, Vol. 79, p. 250 (1789)
- ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 74 (1888)
- ^ A. K. Leroy, F. Walter, E. Brinks, F. Bigiel, W. J. G. de Blok, B. Madore & M. D. Thornley: The Star Formation Efficiency in Nearby Galaxies: Measuring Where Gas Forms Stars Effectively, The Astronomical Journal, Vol. 136, Iss. 6, p. 2788 (2008)
- ^ NASA: NGC 2403 in Camelopardalis, Astronomy Picture of the Day 19 February 2016
- ^ J. P. Sivan, H. Petit, G. Comte & A. J. Maucherat: Optical H II regions in NGC 2403, Astronomy & Astrophysics, vol. 237, no. 1, p. 23 (1990)
- ^ R. M. Humphreys, K. Davidson, S. D. Van Dyk & M. S. Gordon: A Tale of Two Impostors: SN2002kg and SN1954J in NGC 2403, The Astrophysical Journal, Vol. 848, Iss. 2, article id. 86 (2017)
- ^ J. Vinko, K. Sarneczky, Z. Balog, S. Immler, B. E. K. Sugerman, P. J. Brown, K. Misselt, Gy. M. Szabo, Sz..Csizmadia, M. Kun, P. Klagyivik, R. J. Foley, A. V. Filippenko, B. Csak & L. L.Kiss: The Young, Massive, Star Cluster Sandage-96 After the Explosion of Supernova 2004dj in NGC 2403, The Astrophysical Journal, Vol. 695, Iss. 1, p. 619 (2009)
- ^ J. L. Carlin, D. J. Sand, P. Price, B. Willman, A. Karunakaran, K. Spekkens, E. F. Bell, J. P. Brodie, D. Crnojević, D. A. Forbes, J. Hargis, E. Kirby, R. Lupton, A. H. G. Peter, A. J. Romanowsky & J. Strader: First Results from the MADCASH Survey: A Faint Dwarf Galaxy Companion to the Low-mass Spiral Galaxy NGC 2403 at 3.2 Mpc, The Astrophysical Journal Letters, Vol. 828, Iss. 1, article id. L5, p. 5 (2016)