מסת שמש

באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים. ומסומנת לרוב ב- $M_{\odot }$. מסת שמש אחת היא מסתה של השמש, המוערכת ב-1.9891x10³⁰ קילוגרם.

לדוגמה, מסתו של כוכב הלכת צדק היא כאלפית מסת שמש. מסת השמש היא 332,946 מסות ארץ (כלומר מסות של כדור הארץ). הכוכב המסיבי ביותר שנצפה עד כה הוא R136a1 ומסתו 265 מסות שמש.

את המסה של השמש מעריכים בעזרת ההשפעה הכבידתית שלה על תנועת העצמים האחרים במערכת השמש. בתלות בערכו של קבוע הכבידה: $G=6.67384\times 10^{-11}{m^{3} \over s^{2}kg}=6.67384\times 10^{-8}{cm^{3} \over s^{2}gr}$.

כך, בהתבסס על אורך שנת ארץ ובמרחקו של כדור הארץ ניתן להגדיר מסת שמש אחת כ:

$M_{\odot }={\frac {4\pi ^{2}\times (1\,\mathrm {AU} )^{3}}{G\times (1\,\mathrm {yr} )^{2}}}$

השמש אמנם מקרינה אנרגיה ומאבדת מסה בקצב של כארבעה מיליון טון מדי שנייה, אבל עובדה זו לא תגרום לשינוי משמעותי ביחידת המידה במהלך מיליוני השנים הקרובות, היות שרוח השמש נושאת עמה רק כ-‎3×10^-14‎ ממסת השמש בשנה.

היסטוריה

האדם הראשון שניסה לאמוד את מסת השמש היה אייזק ניוטון. בספרו, "פרינקיפיה", הוא העריך שהיחס בין מסת השמש למסת כדור הארץ הוא 1/28,700. מאוחר יותר הוא קבע כי אומדן זה היה מבוסס על ערך שגוי של היסט השמש, בו השתמש כדי להעריך את המרחק בין כדור הארץ לשמש (יחידה אסטרונומית אחת). בעקבות כך הוא שינה את התוצאה והשיג יחס של 1/169,282, ופרסם זאת במהדורה השלישית של "פרינקיפיה". כיום, שימוש בערך הנוכחי של היסט השמש מראה שהיחס הנכון בין המסה של השמש לזו של כדור הארץ הוא 1/332,946.

ראו גם

• מסת צדק