שוד דרכים
שוד דרכים הוא אורח חיים של כנופיות הנוהגות לשדוד ולבזוז עוברי אורח.
דוגמאות היסטוריות של כנופיות המבצעות שוד דרכים היו קיימות במדינות רבות, בהן צרפת, יוון והבלקן, הודו, איטליה, מקסיקו, ספרד ואזורים מסוימים בארצות הברית.
לעיתים מתוארים שודדי דרכים באור חיובי, למשל בבלדות על רובין הוד, באופרת הקבצנים, או בשירים שנכתבו על שודדי דרכים שפעלו בדרום איטליה נגד בית סבויה, לאחר איחוד איטליה. דמותו של ג'ון פלסטף, המופיעה במחזות שייקספיר, מבוססת על שוד דרכים. בין הספרים שנכתבו על שודדי דרכים נמנים הלב של מידלות'יאן ורוניה בת השודד.
הגורמים העיקריים לתופעת שוד דרכים הם שחיתות פוליטית ופני השטח. בין הדוגמאות לשטחים שהקלו על שוד דרכים נמנים יערות אנגליה, חורש המאקי בקורסיקה והמרחב העורפי באוסטרליה.[1]
דוגמאות היסטוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]איטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שודדי דרכים מתוארים בכתבים מיוון העתיקה ורומא העתיקה.
שוד דרכים היה נפוץ באיטליה לאורך ההיסטוריה. מכיוון שהיא הייתה מחולקת לממלכות קטנות, היה קל לכנופיה לנוע ממחוז למחוז בלי להיתפס. באחד משיריו של טורקוואטו טאסו הוא מתאר כיצד נתפס על ידי שודד דרכים, אך הוא נתן לו לעבור ללא פגע מתוך כבוד למשוררים ולשירה.
אנגליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוד דרכים היה נפוץ מאד באנגליה מתקופת הרסטורציה האנגלית (1660) ועד מותה של המלכה אן (1714). חלק מהשודדים היו חיילים שערקו ממלחמת האזרחים האנגלית. שוד הדרכים התאפשר בגלל היעדר משילות והיעדר כוח משטרה. משטרת אנגליה הייתה קטנה, לא יעילה ומושחתת. על פי עדויות רבות, חלק מהשוטרים עסקו בעצמם בשוד דרכים, ואחרים שיתפו פעולה עם השודדים תמורת שוחד או סייעו בהלבנת כספים.
מקרי השוד נמשכו מהמאה ה-17 עד סוף המאה ה-19. בין המקרים הידועים נמנו שוד הוראס וולפול, שנורה ונפצע בהייד פארק בשנת 1749,[2] ושוד הלורד פרדריק נורת' בשנת 1774, שפורסם בפירוט רב בעיתוני התקופה.
בשנת 1677 תועד לראשונה הביטוי "Stand and deliver!" ("עצור ותן לי את כספך!") שבו נהגו להשתמש בזמן שוד. בשנת 1781 תועד הביטוי "Your money or your life!" ("הכסף שלך או החיים שלך!") שנעשה בו שימוש גם כיום.
בתקופת ויליאם השלישי, מלך אנגליה, פעלו במשך שנים רבות כנופיות של שודדי דרכים, בעיקר באזור יער אפינג. חלק מהשודדים שנתפסו הוצאו להורג בטייברן. כחלק מהמאבק בתופעה החליט המלך ויליאם השלישי בשנת 1690 להציב 300 פנסי רחוב בעלי מנורות שמן לאורך הדרך המובילה מארמון סנט ג'יימס לארמון קנזינגטון, שכונתה בפי העם "הדרך הרקובה" ("Rotten Row"), שיבוש של השם הרשמי "Route du Roi" ("דרך המלך", בצרפתית). זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של אנגליה שבה הוצבו פנסי רחוב לתאורת לילה.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת המערב הפרוע פעלו בארצות הברית כנופיות של שודדי דרכים.
בזמן השפל הגדול בשנות ה-30 של המאה ה-20 שבו לפעול כנופיות דומות, בהן כנופיית אמא בארקר.
מקסיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שודד הדרכים המקסיקני חואן קורטינה נודע בפעילותו בטקסס בתקופה שלפני מלחמת האזרחים האמריקאית.
ספרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוד דרכים היה נפוץ בספרד, מרכס סיירה מורנה עד אנדלוסיה. על השודדים נכתבו בלדות ושירי עם רבים. חלקם מתוארים בספר דון קישוט.
צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת שארל השביעי, מלך צרפת, פעלו כנופיות בשם Ecorcheurs ולאחר מכן Routiers.
בשנים שקדמו למהפכה הצרפתית פעלו שודדי דרכים שהבריחו מלח. כנופיות אלה נהנו ממידה רבה של אהדה ציבורית, והוזהרו או הוסתרו על ידי התושבים.
בקורסיקה פעלו שודדי דרכים במשך שנים רבות בחסות חורש המאקי. חלק מהכנופיות פעיל שם גם כיום.
מדינות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוד דרכים הייתה תופעה ידועה עד תחילת המאה ה-20 גם במדינות נוספות, בהן אוסטרליה, הודו, הונגריה, יוון וסלובניה.
בארץ ישראל התפרסם אבו ג'ילדה, שודד דרכים שפעל בתחילת המאה ה-20.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1911 Encyclopædia Britannica/Brigandage
- ^ Hyde Park in Regency London, Regency History, 9 בינואר 2018
- ^ *
רובין הוד הפלשתינאי: אבו-ג'ילדה ומשטרת המנדט, סרטון בערוץ "בית מורשת משטרת ישראל", באתר יוטיוב (אורך: 50:48)
