רבי כרוספדאי
 | |
| ציון קברו של רבי כרוספדאי בין עין זיתים לצפת, לפי מסורת מהמאה ה-16 | |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
| רבותיו | רבי יוחנן |
| תלמידיו | רבי יונה, רבי יוסי |
| בני דורו | רבי אמי |
| אב | רבי שבתאי |
רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי. מתלמידי רבי יוחנן, שהביא דברים בשמו. מוזכר פעמים בודדות בתלמוד הבבלי ועשרות פעמים בתלמוד הירושלמי, שם שמו: רבי קריספא.[1] גדולי האמוראים בדור הרביעי, רבי יונה ורבי יוסי, מוסרים מאמרים בשמו. נפטר בחיי רבי אמי.[2]
באגדה מפורסמים הדברים שאמר לגבי ראש השנה:
אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין למיתה.
בהלכה נקבעה הלכה כמותו שבן סורר ומורה נידון רק בתקופת זמן של שלושה חודשים בלבד, החל מזמן ההתבגרות ("הביא שתי שערות").[3]
בספר הזוהר הוא נזכר מספר פעמים, ופעם אחת נוסף לשמו התואר "חמיד ליבא", שפירושו "חמוד הלב"[4]. בין השאר הוא מוזכר שהוא עלה לתורה רק בעליה של "שישי" בשבת, שזו עלייתו של הצדיק.[5] מכאן כנראה המקור לעליית ה"צדיק" בתנועת החסידות, ב"שישי" בשבת. כמו כן מסופר שכאשר חלה, ביקרו אצלו רבי יוסי בן קיסמא וחכמים, וביום השבת חשבו שנפטר, אך לאחר מכן במוצאי שבת ראוהו חי.[6]
מקור השם כנראה מהמילה κράσπεδα (קרַספֶּדַה) ביוונית עתיקה, שפירושה ציצית, בדומה לשמות כמו "בן ציצית" שהיו נפוצים בתקופת המשנה ותקופת התלמוד.[7]
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי חיים ויטאל, מקובל בולט בן המאה ה-16, זיהה את קברו בין עין זיתים לצפת. את המקום הוא מזהה בשם רבו האר"י.
המקום אותו תיאר אותר בדיוק והוא משמש מוקד לעלייה לרגל[8].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אהרן הימן, "רבי כרוספדאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 851, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "רבי קריספא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1037, באתר היברובוקס
- שיעורים העוסקים במימרותיו של רבי כרוספדאי, באתר "ישיבה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הזיהוי בין שני האישים מוכח, מלבד הדמיון בשם והיותם תלמידי רבי יוחנן, ממאמרו שיובא להלן, המובא גם בתלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ג' בשם רבי קריספא.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ט'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ט, עמוד א'; רמב"ם הלכות ממרים פרק ז' הלכה ו'
- ^ זהר שלח קסד, ב ופירוש הסולם שם
- ^ ספר הזוהר, פרשת שלח, דף קסד, ב.
- ^ זוהר חדש, רות, פרק א
- ^ תלמוד בבלי מהדורת הרב שטיינזלץ, מסכת סנהדרין, דף ס"ט ע"ב.
- ^ כרוספדאי, באתר צדיקים.קום.