קייאו
| |||
 | |||
| קולאז' של תמונות מקאייו | |||
| מדינה |
 פרו | ||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד |
6 במרץ 1537  | ||
| שטח | 146.98 קמ"ר | ||
| גובה | 5.0 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 537,377 (2023) | ||
| קואורדינטות | 12°03′08″S 77°08′21″W / 12.052222222222°S 77.139166666667°W | ||
| אזור זמן | UTC-5 | ||
  | |||
קייאו (בספרדית: Callao) היא עיר על חוף האוקיינוס השקט במטרופולין של לימה, בירת פרו. קייאו היא הנמל הימי הראשי של פרו, ובה שוכן גם נמל התעופה הראשי של לימה, נמל התעופה הבין-לאומי חורחה צ'אבס. שטח השיפוט של קייאו מורכב מכל אזור קייאו אשר חופף למחוז קייאו (Provincia constitucional del Callao). העיר הוקמה בשנת 1537 על ידי הספרדים, והיא בעלת היסטוריה ימית ארוכה כאחד הנמלים העיקריים באמריקה הלטינית ובאוקיינוס השקט, שכן היא הייתה אחת העיירות הספרדיות החשובות בתקופה הקולוניאלית. מרכז קייאו נמצא כ-15 קילומטרים מערבית למרכז ההיסטורי של לימה (אנ').
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קייאו הוקמה בשנת 1537 על ידי פרנסיסקו פיסארו על מפרץ קייאו, והפכה במהרה לנמל החשוב ביותר לסחר ספרדי באוקיינוס השקט. בזמן מלכות המשנה של פרו הובאו, סחורות רבות מאזורי פרו, בוליביה וארגנטינה על ידי פרדות דרך הרי האנדים ונשלחו דרך נמל קייאו לפנמה, שם הגיעו דרך היבשה לים הקריבי, ומשם נשלחו דרך האוקיינוס האטלנטי לספרד.
במאה ה-16 הנמל היה נקודת המוצא למסעות ספרדיים רבים לאוקיינוס השקט, אך הוא גם הותקף מספר פעמים על ידי פירטים אנגלים והולנדים שונים, בהם פרנסיס דרייק ותומאס קוונדיש. ב-28 באוקטובר 1746 נהרסו הנמל והעיר ברעידת אדמה עזה ובצונאמי שנגרם בעטיה, וכ-5,000 בני אדם נהרגו. רק 200 תושבים שרדו את אסון הטבע.
המשנה למלך חוסה מנסו דה ולסקו (אנ') הקים מחדש את העיר, ובמקביל בנה מבצר (פורטלסה דה ריאל פליפה, Fortaleza de Real Felipe), הניצב על החוף מעל הנמל כדי להגן עליו.
על השליטה על קייאו הייתה לחימה עזה במהלך מלחמות השחרור של אמריקה הדרומית (אנ') נגד ספרד. בספטמבר 1823 נחתו סימון בוליבר ואנטוניו חוסה דה סוקרה עם צבא רפובליקת קולומביה הגדולה בקייאו כדי לבוא לעזרת הרפובליקה הפרואנית שהייתה במצוקה. לאחר כניעתו של המשנה למלך הספרדי חוסה דה לה סרנה (אנ') לאחר קרב אייקוצ'ו ב-9 בדצמבר 1824, הצטרף הבריגדיר הספרדי חוסה רמון רודיל אי קמפיו (אנ') לשרידי הכוחות הספרדיים בפורטלסה דה ריאל פליפה וסירב להיכנע. המבצר במפרץ קייאו היה המעוז הספרדי האחרון ביבשת אמריקה הדרומית. המצור נמשך כמעט 14 חודשים. מכיוון שלא הגיעו תגבורת נוספת מספרד, בניגוד לתקוותיו הראשוניות של רודיל אי קפמיו, נאלצו 400 החיילים האחרונים הנאמנים למלך להיכנע לצרים הרפובליקנים ב-22 בינואר 1826. בכך הסתיימה הנוכחות הספרדית באמריקה הדרומית.
בשנת 1851 נבנה קו הרכבת הראשון באמריקה הדרומית בין קייאו ללימה.
לפני מלחמת ספרד–אמריקה הדרומית (1865–1871) הטיל הצי הספרדי סגר על נמל קייאו ב-14 באפריל 1864, מה שעצר את ייצוא הגואנו הפרואני. פרו הצטרפה לצ'ילה ב-5 בדצמבר 1865, שכבר הכריזה מלחמה על ספרד כמה חודשים קודם לכן. ב-2 במאי 1866 החליט האדמירל הספרדי קסטו מנדס נונייס (אנ') להפגיז את קייאו. העיר הצליחה להגן על עצמה היטב בזכות 96 תותחים, כך שהספרדים ספגו הרוגים רבים וספינות פגועות. לאחר ההפגזה, בה מת גם שר ההגנה הפרואני, הסתיימה הלחימה הפעילה והצי הספרדי נסוג לפיליפינים.
במלחמת האוקיינוס השקט הטיל הצי הצ'יליאני סגר על נמל העיר החל מ-10 באפריל 1880. העיר נכבשה על ידי כוחות צ'יליאנים ב-17 בינואר 1881.
ב-24 במאי 1940 נפגעה העיר ברעידת אדמה גדולה נוספת.
ב-28 באפריל 1947 החל תור היירדאל את המסע הראשון שלו עם הקון-טיקי מקייאו.
על החוף שוכנת "המכללה הצבאית לאונסיו פרדו" (Colegio Militar Leoncio Prado), בית ספר צבאי פרואני שמילא תפקיד מרכזי גם ברומן "העיר והכלבים" (La Ciudad y los Perros; 1962) מאת הסופר הפרואני מריו ורגס יוסה.
בקייאו שוכן בית כלא צבאי של חיל הים הפרואני (אנ'), שבו כלואים, בין היתר, מנהיג קבוצת המורדים הנתיב הזוהר אבימל גוסמן, מנהיג התנועה המהפכנית טופאק אמארו ויקטור פולאי (Victor Polay) וראש שירות הביטחון לשעבר תחת הנשיא לשעבר אלברטו פוג'ימורי, ולדימירו מונטסינוס, שהורשע בשחיתות.
בשנת 1966 הוקמה האוניברסיטה הלאומית הטכנית של קייאו, שבהמשך הפכה לאוניברסיטה הלאומית של קייאו (אנ').
באפריל 1967 הקים האפיפיור פאולוס השישי את הדיוקסיה הקתולית קייאו.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר איים לא מיושבים מול החוף, לה איסלה סן לורנסו (La Isla San Lorenzo, כיום בסיס ימי), איסלה אל פרונטון (Isla El Frontón, לשעבר בית כלא שמור היטב), איסלאס קבינסס (Islas Cavinzas) ואיסלאס פלומינו (Islas Palomino). סיורים מובילים לשני האיים האחרונים, שהם משכנם של אריות ים (בסביבות 8,000 פרטים) וכן כ-160 פינגווינים הומבולדט ועופות ימיים.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענייני השלטון המקומי מחולקים לשתי רמות. עניינים אזוריים מנוהלים על ידי הממשל האזורי של קייאו (Gobierno Regional del Callao), השוכנת ברובע בלוויסטה. עניינים כמו ניקיון, קידום ספורט ושירותים בסיסיים מטופלים על ידי עיריית מחוז קייאו, שהמטה שלה ברובע קייאו. לכל אחד משבעת הרבעים יש עירייה משלו המטפלת בעניינים בתחומי השיפוט שלהם.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קייאו מחולקת לשבעה רבעים (distritos), שבראש כל רובע עומד ראש עירייה (alcalde)
| רבעים של קייאו[1] | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מספר במפה |
רובע | שם במקור | אוכלוסייה | שטח קמ"ר |
צפיפות (תושבים/קמ"ר) |
מפת הרבעים של קייאו |
מפה | |
| 1 | רובע קייאו (המרכז המסחרי) | Callao | 415,888 | 45.65 | 9,147.60 |  |
| |
| 2 | בייאוויסטה | Bellavista | 75,163 | 4.56 | 16 483.11 | |||
| 3 | כרמן דה לה לגואה ריינוסו | Carmen de la Legua Reynoso | 41,863 | 2.12 | 19,746.7 | |||
| 4 | לה פרלה | La Perla | 61,698 | 2.75 | 22,435.64 | |||
| 5 | לה פונטה | La Punta | 4,370 | 0.75 | 5,826.67 | |||
| 6 | ונטנייה | Ventanilla | 277,895 | 73.52 | 3,779.86 | |||
| 7 | מי פרו | Mi Perú | 51,522 | 2.47 | 20,859.11 | |||
יתרת מחוז קייאו כוללת את האיים לה איסלה סן לורנסו, איסלה אל פרונטון, איסלאס קווינסס ואיסלאס פלומינו, ששטחם בסך הכול 17.63 קילומטרים רבועים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין היתר מיוצרים בעיר מוצרים פטרוכימיים, דשנים, טקסטיל ומוצרי עור.
נמל קייאו הוא אחד מנמלי הדיג והמסחר החשובים ביותר באמריקה הדרומית והוא מטפל ב-75% מהיבוא והיצוא של פרו. יש בו גם קיבולת גדולה של מחסני קירור ומספר מבדוקים יבשים. מימוש התוכניות למיזם נמל הענק של סן לורנסו (אנ') יחזק עוד יותר את כלכלת קייאו.
מוצרי היצוא החשובים ביותר בנמל הם נפט, נחושת, ברזל, כסף, אבץ, עופרת, כותנה, סוכר וקפה.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל התעופה הבין-לאומי חורחה צ'אבס (קוד יאט"א: LIM) הוא נמל התעופה הבין-לאומי והפנימי העיקרי של פרו. הוא שוכן בקייאו, 12 קילומטרים מהמרכז ההיסטורי של לימה. בשנת 2008 טיפל שדה התעופה ב-8,288,506 נוסעים ו-98,733 טיסות. שדה התעופה משמש כמרכז לחברות תעופה רבות כגון אוויאנקה פרו (אנ'), ויווה אייר פרו (אנ') ו-LATAM פרו.
רכבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהנמל מתחיל קו רכבת ללימה החוצה את הרי האנדים של חברת הרכבות הפרואנית רכבת האנדים המרכזית (אנ') (Ferrocarril Central Andino).
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנטה פה, ארגנטינה (מ-1997)
אוקלנד, ארצות הברית (מ-2010)
פנמה סיטי, פנמה (מ-2011)
אקפולקו, מקסיקו (מ-2013)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gobierno regional del Callao
- Jorge Chavez International Airport
- Universidad Nacional del Callao
- קייאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Municipalidad provincial del Callao (2012). "El Callao – Distritos del Callao" (בספרדית). אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2015.
{{cite web}}: (עזרה)