קאלמאר

קאלמאר
kǎlmar
Kalmar
	סמל העיר
	פסיפס צילומים מהעיר קאלמאר
	פסיפס צילומים מהעיר קאלמאר
מדינה	שוודיה
חבל	סמולנד
מחוז	קאלמאר
נפה	קאלמאר
תאריך ייסוד	~ 1180 לספירה
שטח	956.1 קמ"ר
גובה	8 מטרים
דת	נצרות
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	71,328 (2021)
‑ במטרופולין	247,175 (2021)
‑ צפיפות	74.60 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות	56°39′47″N 16°21′19″E / 56.66302881060258°N 16.355346298323536°E
אזור זמן	UTC +1
	kalmar.se/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת שוודיה רגילה) סטוקהולם אופסלה גטבורג האלמסטד מאלמה קרלסקרונה אומאו יבלה קירונה קרלסטד ויסבי נורווגיה פינלנד לטביה ליטא אסטוניה דנמרק האוקיינוס; האטלנטי; הים; הבלטי; קאלמאר

קאלמאר (באנגלית: Kalmar ; בשוודית: kalmar; ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏ ) היא עיר בדרום-מזרח שוודיה, השוכנת לחוף הים הבלטי. חיו בה 71,328 תושבים בשנת 2021 ^[3] ובה נמצאת עיריית מחוז קאלמאר (אנ'). קאלמאר היא גם הבירה של מחוז קאלמאר (אנ'), הכולל 12 רשויות אזוריות עם סך של 247,175 תושבים נכון לשנת 2021 ^[4]. הרשות האזורית קאלמאר היא האזור העירוני השלישי בגודלו במחוז ובחבל סמולנד.

מהמאות השלוש-עשרה עד המאה השבע-עשרה, קאלמאר הייתה אחת הערים החשובות ביותר בשוודיה. בין השנים 1602 ו-1913 העיר הייתה מקום מושבו של הבישוף, וקתדרלת קאלמאר (אנ') משנת 1703 היא דוגמה לארכיטקטורה קלאסית. העיר הפכה לעיר מבצר, עם טירת קאלמאר (אנ') במרכזה. לאחר הסכם רוסקילה (אנ') ב-1658, חשיבותה של העיר קאלמאר פחתה, עד שהחלה המהפכה התעשייתי במאה ה-19. בעיר נמצאים חלקים מאוניברסיטת ליניאוס (אנ'), המחלקות לביולוגיה ולמדעי איכות הסביבה ועוד.

מדי שנה מסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, העיר מארחת את פסטיבל Live at Heart, אחד מאירועי הראווה המוזיקליים הגדולים בשוודיה.

קאלמאר נמצאת בסמוך לכביש הראשי לאי אלנד העובר מעל גשר אלנד .

היסטוריה

האזור סביב קאלמאר היה מיושב מאז ימי קדם. בחפירות נמצאו שרידים של קברים מתקופת האבן. עם זאת, העדות העתיקה ביותר לקיומה של עיר היא מהמאה ה-11. על פי סיפור עם מימי הביניים, המלך הנורווגי הקדוש אולף העביר את ספינותיו לקאלמאר. חותם (סמל, מגן) העיר העתיק ביותר של קאלמאר נוצר בין השנים 1255 ל-1267, מה שהופך אותו לחותם העיר העתיק ביותר הידוע בסקנדינביה.

במאה ה-12 הוקמו היסודות הראשונים של הטירה, עם בניית מגדל עגול לשמירה ותצפית. המגדל הורחב במאה ה-13, והמלכה מרגרט כינסה בו אספה של ראשי המדינות של שוודיה ונורווגיה, וב-13 ביולי 1397 נחתם הסכם איחוד קאלמאר, שנימשך עד 1523. מיקומה האסטרטגי של קאלמאר, בסמוך לגבול הדני (באותה תקופה אדמות סקונהלנד, כלומר מחוזות בלקיניה, האלנד וסקונה, היו חלק מדנמרק), והנמל והמסחר שבה, היו מעורבים בכמה סכסוכים. ישנם שני אירועים המכונים מרחץ הדמים של קאלמאר, 1505 (אנ') : הראשון בשנת 1505, כאשר המלך הנס מדנמרק, נורווגיה ושוודיה הוציא להורג את ראש העיר ומועצת העיר של קאלמאר; השני (אנ') בשנת 1599 בפיקודו של הדוכס קרל, שלימים הפך לקרל התשיעי, מלך שוודיה.

בשנות ה-40 של המאה ה-16, המלך גוסטב ואסה הראשון, ומאוחר יותר בניו אריק ה-14 משוודיה ויוהאן השלישי, מלך שוודיה, ארגנו בנייה מחדש של הטירה לטירת הרנסאנס המפוארת שהיא היום.^[1]

קאלמאר הפכה לדיוקסיה (עיר מושב הבישוף המחוזית) ב-1603, עד שנת 1915. בשנת 1634 נוסד מחוז קאלמאר וקאלמאר הפכה לבירה המחוז. בשנת 1660, קתדרלת קאלמאר נבנתה על פי שרטוטיו של הארכיטקט נקדימון טסין האב (אנ'). ונחנכה בשנת 1703.

בשנים 1611–1613 במלחמת קאלמאר (אנ'), העיר סבלה ממצור דני על טירת קאלמאר. שנת 1611 מוזכרת כשנה האפלה ביותר בתולדות קאלמאר, אך לא השנה האפלה היחידה; דם רב נשפך בסביבת הטירה. המצור האחרון היה במהלך מלחמת סקניה בשנות ה-70 של המאה ה-16, אז היו בסך הכל 22 ימי מצור; הטירה מעולם לא נכבשה.

לאחר הסכם רוסקילה ב-1658, ככל שהגבולות שורטטו מחדש מדרום לעיר, החשיבות האסטרטגית של קאלמאר פחתה בהדרגה. בשנת 1689 הקים המלך את בסיס הצי הראשי שלו דרומית יותר בעיר הנמל קרלסקרונה וקאלמאר איבדה את מעמדה כאחד המוצבים הצבאיים העיקריים של שוודיה.

קתדרלת קאלמאר

העיר החדשה של קאלמאר נבנתה על האי קוורנהולמן באמצע המאה ה-16. המעבר מהעיר העתיקה הושלמה ב-1658. העיירה החדשה והמבוצרת תוכננה לפי דפוסי אדריכלות הבארוק. הקתדרלה ובית העירייה ניצבים זה מול זה מעבר לכיכר המרכזית החדשה, שנקראת סטור טורייט (אנ')

הקתדרלה עוצבה על ידי ניקודמוס טסין האב והיא אחת הדוגמאות הבולטות לקלאסיקה הבארוקית בשוודיה. עיצובה משקף את המורכבת שבין הסגנון החדש, מסורת ודרישות עיר-המבצר. העבודות החלו בשנת 1660, אך הן נקטעו במספר הזדמנויות, כולל כאשר במלחמת סקונה (1675–1679).^{[דרושה הבהרה]} בשנת 1703 הסתיימה הבנייה לאחר שנבנתה קתדרלת קאלמאר.^[1]

התקופה המודרנית

בתקופה המודרנית קאלמאר הפכה לעיר תעשייתית. נמצא בה מפעל קאלמאר ורקסטה (אנ') מייצר מנועי קיטור, רכבות ומכונות גדולות, שנרכש מאוחר יותר על ידי קונצרן בומברדייה (אנ') שסגר את מפעל המנועים ב-2005. מספנת קאלמאר, נוסדה ב-1679 ונסגרה ב-1981. חברת וולוו פתחה את מפעל וולוו קלמר לבניית מכוניות, ב-1974, אך סגרה אותו ב-1994. בקאלמאר ישנה אוניברסיטה עם למעלה מ-9,000 סטודנטים ומכון מחקר של חברת התקשורת הרב לאומית Telia Sonera.^{[דרוש תעתוק]}

קאלמאר החלה בתוכנית מקיפה לצמצום השימוש בדלק מאובנים. חברת תובלה מקומית, המעסיקה כמעט 450 עובדים, התקינה חיישנים, מחשבים וציוד בקרה העוקבים אחר יעילות הדלק וצמצמה את השימוש בסולר ב-10%, והחזירה את עלות ציוד הבקרה תוך שנה בלבד. החברה בודקת אפשרות לתדלק את צי הרכבים העתידי שלה באמצעות ביו דיזל.^[5]

מפעל עיסת עץ גדול הקיים במקום מנצל את הקיטור והמים החמים הנוצרים בתהליך הייצור שלו, שבעבר היו נפלטים כפסולת, כדי לספק חימום, באמצעות צינורות תת-קרקעיים, לייצור מספיק חשמל כדי להפעיל את הפעילות שלו ועוד 20,000 בתים.^[5]

מראות נפוצים מאוד בעיר שבילי אופניים; לדוגמה, ה-Kalmarsundsleden,^[6] או מכוניות שעומדות בתור בתחנות הדלק ילד משאבת הביו- גז הציבורית של העיר קאלמאר.^{[דרושה הבהרה]} קודי איכות הבנייה בעיר דורשים שהבנייה תכלול בידוד תרמי בחלונות ובדלתו, יעילים התואמים לבנייה המודרנית או לחידושים. בפנסי רחוב משתמשים בנורות נתרן בעלות אנרגיה נמוכה, וסוחרי רכב מקדמים כלי רכב חסכוניים בדלק והיברידיות .^[5]

בשנת 2011 הוקם אצטדיון Guldfågeln.^{[דרוש תעתוק]} זהו האצטדיון החדש של קבוצת הכדורגל, קאלמאר של העיר. קיבולת האצטדיון מתאימה ל-12,000 איש והוא אחד האצטדיונים החדשים בשוודיה. האצטדיון נבנה גם לארח קונצרטים בקיץ.

אוכלוסייה

התפלגות האוכלוסייה בעיר קאלמאר בין השנים
1990–2021^[7]
1990	1995	2000	2005	2010	2015	2020	2021
56,206	58,420	59,308	60,924	62,815	65,704	70,329	71,328

התפלגות האוכלוסייה בעיר קאלמאר, לפי גברים ונשים היא: 49.9% גברים ו-50.3% נשים. קצב השינוי בגודל האוכלוסייה בין השנים 2020–2021 עומד על 1.4%+ בשנה.^{[דרושה הבהרה]}^[7] ההתפלגות לפי גילים היא: גילאי 17-0 עומד על 20.6%, גילאי 64-18 עומד על 50.1% וגילאי 65 + עומד על 20.3%. ההתפלגות לפי שוודים וזרים היא: שוודים 94.1% ו-5.9% זרים.

התפלגות האוכלוסייה במחוז קלמר בין השנים
1990–2021^[8]
1990	1995	2000	2005	2010	2015	2020	2021
241,102	243,372	235,391	233,944	233,536	237,669	246,010	247,175

התפלגות האוכלוסייה במחוז קאלמאר, לפי גברים ונשים היא: 50.5% גברים ו-49.5% נשים. קצב השינוי בגודל האוכלוסייה בין השנים 2020–2021 עומד על 0.47%+ בשנה .^[9] ההתפלגות לפי גילים היא: גילאי 17-0 עומד על 19.8%, גילאי 64-18 עומד על-54.7% וגילאי 65 + עומד על 25.5%. ההתפלגות לפי שוודים וזרים היא: 93.8% שוודים ו-6.2% זרים.

ספורט

בקלמר ישנם 5 מועדוני ספורט:

אקלים

האקלים בקאלמאר הוא אקלים אוקיאני^[10] עם השפעה יבשתית. הקיץ חמים והחורפים קרים. הטמפרטורות בחורף בדרך כלל נעות סביב האפס. קאלמאר היא בין הערים הלוהטות בשוודיה בקיץ, טמפרטורת השיא בכל הזמנים שנמדדה עמדה על 35.2°C .^[11] עם זאת, הטמפרטורות הממוצעות בקיץ אופייניות לדרום שוודיה.

אקלים בקאלמאר בממוצע בין השנים 2002–2020
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	2.3	2.8	6.4	11.4	16.3	20.6	22.6	22.1	18	11.9	7.2	3.9	12.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-3.2	-3.1	-1.8	1	5.3	9.6	12.3	11.7	8.6	4.6	2	-1.3	3.8
משקעים ממוצעים (מ"מ)	36.3	33.9	27.1	24.8	37.8	42.1	75.3	60.2	32.9	53.4	57.1	42.3	523.2
מקור: ^[12]^[13]

ערים תאומות - ערים אחיות

קאלמאר תאומה עם אחת עשרה ערים:^[14]

איסלנד איסלנד, ארנדל
אוגנדה אוגנדה, אנטבה
פולין פולין, גדנסק
רוסיה רוסיה, קלינינגרד
ליטא ליטא, פוניבז'
טורקיה טורקיה, סמסון
פינלנד פינלנד, סבונלינה
דנמרק דנמרק, סילקבורג
ארצות הברית ארצות הברית, וילמינגטון
גרמניה גרמניה, ויסמר

גלריה

החותם של קאלמאר, מהמאה ה-13
בית העירייה
גשר אלנד הארוך נבנה בשנת 1972, באורך 6 קילומטרים מקאלמאר לעיר Färjestaden^{[דרוש תעתוק]} באי אלנד
מוזיאון מחוז קאלמאר
בתים בכיכר המרכזית
רחוב בקאלמאר