איכות הסביבה

"הגולה הכחולה" – תמונה מפורסמת שצולמה מהחללית אפולו 17 ועזרה בקידום המודעות לאיכות הסביבה

נוף מהפארק הלאומי יוסמיטי, אשר הוקם כדי לגונן על אזורי הטבע הבראשיתים בארצות הברית.

אייל פרדי לבן-זנב שנדרס בקרוליינה הצפונית.

ספינת ציד לווייתנים יפנית בדיג של פרט בוגר וצעיר של לווייתן מינקי דרומי.

פחי מיחזור מופרדים בחבל הבסקים שבספרד.

יער שעבר ייעור בלסוטו.

נהר טוקלט, בתוך הפארק הלאומי דנאלי שבאלסקה. מקווי מים מתוקים חשובים במיוחד לשימור עקב חשיבותם לבני אדם וחיות.

איכות הסביבה, שימור הסביבה או הגנת הטבע והסביבה, הוא תחום עיסוק הנוגע ליחסי הגומלין בין האדם ומלאכתו לבין סביבתו הטבעית או זו שנוצרה על ידיו. המדעים המספקים מידע או פתרונות לתחום זה מכונים מדעי הסביבה, ועמם נמנים בין היתר: אקולוגיה, מדעי האטמוספירה, מדעי כדור הארץ, הנדסה כימית, הנדסת מים וכן משמש כעיסוק למספר לאידאולוגיות פוליטיות וחברתיות או תפיסות פילוסופיות הקוראות להתחשבות רבה יותר בשיקולים סביבתיים במסגרת הפיתוח הכלכלי והמדיני.

גבולות התחום ושמו

הגדרת הפעילויות הכלולות בתחום איכות הסביבה תלויה בנקודת המבט. במובן המצומצם ביותר, דאגה לסביבה מתמצית בדאגה לשלומן של חיות הבר, ובעבר היה מקובל לצמצם אותה לפעילויות של שימור טבע בלבד.

הבעייתיות בעיסוק בסביבה, כך התברר, רחבה יותר הן במרחב המקום (זיהום אוויר ממכוניות, למשל, עלול לגרום לגשם חומצי ולהרס יער שנמצא מאות קילומטרים מהן) והן במרחב הזמן (זיהום תעשייתי שנקבר לפני עשרות שנים, למשל, עלול להשפיע על מי התהום בהמשך). עם הזמן התפתחה גם ההכרה כי בעיות סביבה אינן נוגעות רק לחיות הבר, אלא גם לבריאותם, לביטחונם ולאיכות חייהם של בני האדם היום ובעתיד. מורכבות נוספת של שאלת איכות הסביבה נובעת מקיומם של קשרי גומלין עמוקים וסבוכים בין הפעילות האנושית לבין הסביבה האקולוגית, למשל השפעתם של מכלי תרסיס על הידלדלות שכבת האוזון.

לאור קשרי גומלין אלה, התפתחו גישות הגורסות כי ההגנה על הסביבה מחייבת את החברה האנושית למהלך עמוק וקיצוני: לא רק הקמה של שמורות טבע, אלא סדרה של שינויים משמעותיים, בהם מעבר למקורות אנרגיה חלופיים, שינוי הרגלי אכילה (כך שהתפריט יהיה יותר צמחוני ומקומי), שינוי במערך התחבורה (מעבר לכלי רכב פחות מזהמים, הקטנת ההישענות על רכב פרטי לנסיעות, ואף שינוי כללי של תכנון התחבורה), מיחזור ועוד.

משמעות נרחבת זו של הגנה על הסביבה היא הבולטת כיום במרחב התקשורתי, הציבורי והפוליטי, והוא זה שבו עוסקים המשרדים והסוכנויות לאיכות הסביבה שהוקמו ברוב מדינות המערב. המאמץ מתמקד בפיתוח טכנולוגיות נוחות יותר לסביבה (כגון אנרגיה בת-קיימא, מיחזור, הפחתת זיהום וייעול השימוש במשאבי טבע), וכן בחקיקה ואכיפה של חוקים ותקנות נגד זיהום הסביבה. בתחום האקדמי והמסחרי נחקרות שיטות "ירוקות" יותר לייצור תעשייתי ויישומן בתחומים אחרים, כמו בנייה או תחבורה; בתחומים כמו הנדסה, תכנון ערים, אדריכלות ומדיניות ציבורית משולב ידע אקולוגי במחקרים ובתוכניות לעתיד.

ישנם הוגים ופעילי סביבה רבים המרחיבים עוד יותר את תחום העיסוק הסביבתי, עד כדי פילוסופיה כוללת, הנקראת חשיבה סביבתית. דעה נפוצה היא לדוגמה, כי גידול האוכלוסייה, הגידול בצריכה הפרטית לנפש, צמיחה כלכלית, ושינויים טכנולוגיים שונים (למשל הנדסה גנטית) מחריפים את השפעתו המזיקה של האדם על הסביבה, או את "טביעת הרגל האקולוגית" שלו, ואלו נתפסות כסיבות יסודיות יותר הגורמות להחרפתן של פגיעות סביבתיות אחרות. לדוגמה, ארגון גרינפיס נלחם לא רק למען שימור יערות העד, או נגד התחממות עולמית, אלא גם נגד נשק גרעיני והנדסה גנטית, כמו גם בעד סחר מקיים. הזרמים הקיצוניים יותר, המכונים "ירוק כהה" מרחיבים את התחום עוד יותר ומכלילים בתוך נושא הסביבה כמעט כל היבט בהתנהגות החברה האנושית. פעילים המרחיבים את התחום באופן זה אינם נוהגים להשתמש במונח 'איכות הסביבה', הנתפס כמקביל ל'איכות חיים', ומצמצם לפיכך את הפעילות למען הסביבה לעיסוק בשיפור תנאי הסביבה לטובת האדם, אלא עוסקים גם בשינויים הרדיקליים שקבוצות אלו מעודדות.

בשל המורכבות הרבה של בעיות הסביבה החלו הוגים בתחום לאמץ גם שיטות ניתוח מתחום המערכות המורכבות, וקושרים בחקר הסביבה תחומים במדעי החברה והרוח, כגון כלכלה, היסטוריה ופילוסופיה, בנוסף לתחומים שהוזכרו לעיל (הנדסה, תכנון עירוני ואקולוגיה). גישתם של חוקרים אלה היא הוליסטית (כוללת) ומנוגדת למגמת ההתמחות והעיסוק בפרטים, המקובלת יותר בכלכלה המסורתית.

• ניצול אוצרות טבע
• תכנון תחבורה
• טיפול בפסולת: הפחתת צריכה, שימוש חוזר ומיחזור
• מיחזור משביח לבגדים
• פסולת מסוכנת (לרוב תעשייתית) ושינועה

הפעילות המתמשכת של האדם בתחומי התעשייה והחקלאות הביאה לעלייה ברמת החיים ובאיכות החיים, אלא שתופעות זיהום האוויר, המים והיבשה שהופיעו בעקבות הפיתוח הכלכלי המואץ גרמו להפרת המאזן האקולוגי העדין השורר בטבע ולירידת איכות הסביבה.

ככל שהולכת וגדלה האוכלוסייה בעולם, וככל שעולה רמת החיים, כך הולך וגדל קצב הניצול של משאבי הטבע ואיכותם הולכת ויורדת. תיירות שנעשית בשטחי-בר בקרבת בעלי חיים עלולה לגרום לנזק לאיכות הסביבה או לפאונה ולפלורה המקומית. כדי למנוע פגיעה זו, נוצרה התיירות האקולוגית, שמנסה לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בתרבות ובסביבה שבה מבקרים התיירים.

אחת מהדרכים שהיו רווחות בעבר להימנע מזיהום הסביבה בפסולת מסוכנת (בארצות מפותחות) הייתה שינועה למדינות מפותחות פחות. תופעה זו הייתה אמורה להיעצר על ידי אמנת בזל (1989).

יש הרואים קשר בין תחום איכות הסביבה המודרני למשפט העברי הקדום.

זיהום סביבתי

זיהום אוויר

ערך מורחב – זיהום אוויר

זיהום אוויר נוצר מפליטת גזים מכלי רכב, ממפעלי תעשייה משריפת עצים ומגורמים טבעיים (כמו התפרצויות געשיות). לפליטת גזים מכלי רכב ישנה השפעה ניכרת על זיהום האוויר במדינות המערביות, אם כי השימוש הנפוץ בדלק נטול עופרת ובממירים קטליטיים, תרמו רבות להפחתת הפליטה של כלי רכב.

מרכיב נוסף שתורם לזיהום האוויר הוא שריפת זבל פיראטית. ביישובים חקלאיים ובמועצות מקומיות עניות מטפלים בזבל הביתי, החקלאי ותעשייתי על ידי שריפתו, במקום לפנות אותו לאתרים מסודרים ולשלם בהתאמה הטלי הטמנה. האוויר הנפלט בזמן השרפה כולל עשן הצורב בעיניים, וחומרים מזיקים הגורמים למחלות ריאה וסרטן.

נזקי קרינה

גידול השימוש בתקשורת סלולרית גרם להצבת מספר גדול של אנטנות משדרות באזורים מאוכלסים. קיים ויכוח מתמשך לגבי נזקי הקרינה מאנטנות אלה ומהמכשירים הסלולריים עצמם. קיימים גם סוגים נוספים של זיהומי קרינה – כמו כורים גרעיניים ושידורי רדיו וטלוויזיה.

פסולת מוצקה

הטיפול בפסולת מוצקה – אריזות, שאריות מזון, והפרשות היא נושא בעייתי בעולם כולו. השיטות הנפוצות הן: הטמנה, שרפה ומיחזור. קיימת הסכמה רחבה בקרב המומחים שהפרדת פסולת במקור (אורגני – אנאורגני, ניתן למיחזור – לא ניתן למיחזור, וכדומה) היא צעד הכרחי לטיפול נאות בה.

זיהום מים ופסולת נוזלית

ערך מורחב – זיהום מים

זיהום מים יכול להיגרם מפסולת נוזלית כמו ביוב ביתי ופסולת תעשייתית. לעיתים מוזרמת פסולת נוזלית לנחלים או לים ומזהמת אותם. במקרים אחרים מאפשרים לה להיספג באדמה ובכך לזהם מאגרים של מי תהום. מאמצים למנוע נזקים אלו כוללים הפרדה במקור ומיחזור. מיחזור של פסולת נוזלית עשוי להביא אותה לרמה הראויה להשקיה חקלאית (מי קולחין), לרחצה ואף לשתייה.

מפגעי רעש

רעש מעל רמה מסוימת נחשב זיהום סביבתי. רעש עלול לפגוע בחיי ובאיכות החיים של תושבי המקום. לעיתים מגדירים רמת רעש מותרת באזורים מאוכלסים, המשתנה בין שעות היום והלילה, ימי חול וחגים.

שימוש במשאבים מוגבלים

שטחים פתוחים

היות ששטחים פתוחים מהווים משאב למגורים, לתחבורה, לתעשייה, לחקלאות וכדומה, במקומות רבים בעולם (ובפרט בישראל) הם הולכים ומצטמצמים. בשטחים פתוחים שטרם נוצלו מתקיימים הצמחים ובעלי החיים המקומיים, ובני-אדם יכולים להתרענן בהם מהסביבה האורבנית, לנפוש ולהימצא בסביבה טבעית יחסית. ניתן לחלק את השטחים הפתוחים לשתי קטגוריות עיקריות: פארקים ושמורות טבע. פארק הוא שטח פתוח בתוך מרחב עירוני המאפשר לתושבים ליהנות מאפשרות נופש, משחק ומפגשים חברתיים בסביבה פתוחה וירוקה אך מלאכותית בעיקרה. שמורת טבע או שטח פתוח טבעי הוא שטח שהושאר במתכונתו המקורית, ללא התערבות אדם. שמורת טבע מאפשרת לאנשים לנפוש בסביבה אקולוגית טבעית וליהנות מהחי והצומח המקוריים באזור מגוריהם.

מים

באזורים גדולים על כדור הארץ, מים מתוקים הם משאב מוגבל. ישנם סוגים שונים של מאגרי מים: אגמים, קרחונים ומאגרי מי תהום. אגמים מתחדשים במחזוריות קצרה לעומת מי תהום וקרחונים. שימוש מושכל במשאבי טבע המתחדשים בתדירות נמוכה דורש שיקול דעת ואחריות לטווח ארוך. שימוש לא אחראי במי תהום עלול לגרום להמלחה של מאגרים תת-קרקעיים ולמחסור במים למשך שנים ארוכות. לאורך ההיסטוריה, מחסור במים היה גורם שכיח למלחמות בין מדינות. זיהום של מים נוצר על ידי פסולת של האדם, שפכי תעשייה, כימיקלים וכדומה.

הקשר בין כלכלה ושימוש במשאבים

שימוש נבון במשאבים מהווה בעיה בה מתלבטים היום גורמים רבים בעולם. כמעט בכל המקרים, מדובר באיזון בין צרכים שונים. לדוגמה, בשימוש בשטחים פתוחים קיים קונפליקט בין הצורך לשכן אנשים במקומות עם נגישות לפרנסה לבין הרצון לדאוג לאיכות החיים של האנשים שכבר גרים במקום.

אחת הגישות להתמודדות עם דילמות מסוג זה היא שימוש בכלים כלכליים כמו תמחור. לדוגמה, כדי להחליט אם לשמור על שטח כפתוח, אפשר לנסות לשערך את הערך הכלכלי שלו. את הערך הכלכלי של שטח פתוח אפשר לשערך על ידי בדיקת ירידת ערך הדירות באזור במקרה של בנייה בשטח.

נזקי תעשיית הטקסטיל

תעשיית הטקסטיל היא אחת התעשיות המזהמות. עד לתחילת המאה ה-21, אנשים קנו בגדים לרוב על פי הצורך, שמרו עליהם ותיקנו אותם. עם התפתחות האופנה המהירה בגדים נזרקים לאחר שנלבשו פעמים ספורות. חלק ניכר מבגדים שלא נקנו מושמדים על ידי שרפה או הטמנה. המודעות לאיכות הסביבה הביאה לתנועה של מיחזור משביח לבגדים, שינויים והתאמתם מחדש, קניה של ביגוד יד שנייה, ועוד שיטות של הפחתת הנזרק.

ראו גם

• משבר האקלים העולמי
• מאזן אקולוגי
• ארגונים להגנת הסביבה בישראל
• מאזן אקולוגי בישראל
• אקולוגיה - מונחים
• אסון אקולוגי
• הגנת הטבע והסביבה
• השקעה אחראית
• בנייה ירוקה
• אקו-ויקי
• המדד הבין-לאומי לאיכות הסביבה
• הפורום הכלכלי העולמי
• סביבתנות
• קיימות

לקריאה נוספת

• דורי, נ' (2009). הסיפור על הילד הירוק. קריית שמואל, חיפה: שאנן – המכללה האקדמית הדתית לחינוך
• ספרן פויר ג'ונתן (2019), אנחנו האקלים – הצלת כדור הארץ מתחילה בארוחת בוקר. שוהם, כנרת זמורה-דביר.

קישורים חיצוניים

• כרזות שהופקו לכבוד שנת איכות הסביבה תשנ"ד 1993–1994 באתר ארכיון המדינה
• תומר ניב, "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי", אתר משפט ועסקים, (2015)
• המשרד להגנת הסביבה
• ארגונים לא ממשלתיים, רשימת ארגונים ירוקים באתר ה"גל הירוק", 2006
• איכות הסביבה, הערך "איכות הסביבה" ב"אנציקלופדיה יהודית" של אתר "דעת"
• קרין תמר שפרמן, ‏סביבתנות: הדאגה לאיכות הסביבה, לשימור הטבע ולמרקם האקולוגי, פרלמנט ‏55, 7 בספטמבר 2007
• יורם שורק, ‏עולמם הנקי של אבותינו: על איכות הסביבה בעולם העתיק, באתר "הידען"
• שנת איכות הסביבה תשנ"ד (1993–1994). פורסם בבלוג של ארכיון המדינה 3 בינואר 2016
• בני פירסט, צמיחתה של תרבות ירוקה, מאבקים סביבתיים בישראל והשפעתם על המרחב, מכון פלורסהיימר, פברואר 2014
• מילון איכות הסביבה (תשע"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
• ג'רמי בנשטיין, שאלות סביבתיות – תשובות יהודיות, דעות 6 מאי 1999, באתר נאמני תורה ועבודה
• מקבץ החוקים בעניין הגנת הסביבה, במאגר החקיקה הלאומי, באתר הכנסת
• הגנת הסביבה, דף שער בספרייה הלאומית