פרנסיס ז'ם
 | |
| לידה |
2 בדצמבר 1868 טורניי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1938 (בגיל 69) Hasparren, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום מגורים |
אורטז, Maison Eyhartzea |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
פְרַנְסִיס זָ'ם (בצרפתית: Francis Jammes; 2 בדצמבר 1868 – 1 בנובמבר 1938) היה משורר צרפתי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסיס ז'ם נולד בטורניי בחבל הפירנאים בצרפת בשנת 1868. הוא למד בבית הספר התיכון בעיר פו, בירת המחוז, ואחר כך בעיר בורדו. כתלמיד שקדן הוא פיתח טעם למסעות דמיוניים כדוגמת ספריו של ז'ול ורן. אחרי כן, בעודו צעיר מאוד, בגיל 15 עד 18, נטה להרפתקאות בתורת החרקים, שהתבטאו לימים בשיריו.
בשנת 1886 התוודע לשיריו של שארל בודלר, נכשל בבחינת הבגרות והצליח להתגבר על הכישלון בכותבו 89 שירים. בשנת 1889 החל לשמש פרקליט במשרדו של עורך דין בעיירה אורטז. הוא השתעמם מעיסוקו כפרקליט, והחל לשלוח מאמרים על שירה לכתבי עת ספרותיים. מאמרים אלה הרשימו את המשורר סטפאן מלארמה וגם את הסופר לעתיד אנדרה ז'יד, שהיה בן גילו של ז'ם. בהשפעתו של ז'יד החליט ז'ם להקדיש עצמו לשירה.
בין שנת 1898 לשנת 1900 כתב ופרסם ז'ם את קובץ שיריו "מתפילת השחרית ועד לתפילת המנחה" ואת הקובץ "יגון הרקפות", ובו השיר "הילד שהייתי". הוא זכה לפרסום רב וחולל תנועה ספרותית משלו. בשנת 1901 התיידד עם המחזאי והמשורר פול קלודל, ונשא הרצאות בבריסל, באנטוורפן, בברוז' ובאמסטרדם.
בגיל 35 התאהב בנערה צעירה, אולם הורי הנערה דחו אותו והיא צייתה להם ונישאה לאיש עשיר. מאורע זה גרם למשורר ייסורים. לאחר אהבה נכזבת זו פרסם את קובץ שיריו "מחשופים ברקיע" בשנת 1906, ובו השירים "אנו נתאהב כל כך" ו"לעיתים אני עצוב". שנה לאחר מכן הוא התחתן, אך נשאר במרכזם של חיי הספרות והעניק את השראתו לסופרים ומשוררים חדשים כמו פרנסואה מוריאק וז'אן קוקטו.
ז'ם העריץ את "שירי עבודת האדמה" של ורגיליוס, וכמו ורגיליוס עקב בתבונה אחר עונות השנה של עבודת האדמה. הוא בילה את מרבית חייו באזורים המבודדים של הרי הפירנאים ותיאר בשיריו את אנשי הכפרים, את נשות האיכרים ואת הילדים.
ז'ם מת בשנת 1938 באזור הולדתו בחבל הפירנאים בצרפת.
השפעה על משוררים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשיריו של פרנסיס ז'ם הייתה השפעה רבה על שירתה של רחל, כפי שהעידה בשירה "אני":
- כָּזֹאת אָנֹכִי: שְׁקֵטָה
- כְּמֵימֵי אֲגַם,
- אוֹהֶבֶת שַׁלְוַת חֻלִּין, עֵינֵי תִינוֹקוֹת
- וְשִׁירָיו שֶׁל פְרַנְסִיס זַ'ם.
לבד מהמשוררת רחל שתרגמה רק שירים בודדים של ז'ם, תרגם גם הסופר והעורך בני ציפר כמה וכמה משירי ז'ם, אך טרם כינס את תרגומיו בספר. הם התפרסמו בשנים האחרונות בעיתון "הארץ". בכרך יד' של כתב העת "דחק" הופיע תרגומה של ליאורה בינג היידקר למניפסט של ז'ם: "הז'מיזם".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי פרנסיס ז'ם בפרויקט בן-יהודה
- אתר על אודותיו (בצרפתית)
- הקדשה של רחל המשוררת לפרנסיס ז'ם באתר בן יהודה
- שלושה שירים של ז'ם בתרגומה של רחל המשוררת: ישליג בקרוב, חדר האוכל ו תפילה.
- פרנסיס ז'ם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פרנסיס ז'ם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פרנסיס ז'ם בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
פרנסיס ז'ם, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פרנסיס ז'ם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פרנסיס ז'ם, באתר Discogs (באנגלית)- פרנסיס ז'ם, דף שער בספרייה הלאומית
