לדלג לתוכן

פרוביוטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרוביוטיקה היא גישה טיפולית לפיה צריכת מזון ותוספי מזון המכילים מיקרואורגניזמים מסוימים עשויה לסייע לתפקודה ואיזונה של אוכלוסיית המיקרואורגניזמים המהווים חלק חיוני במערכת העיכול ועל ידי כך מיטיבה עם האדם מבחינה בריאותית.[1][2] פרוביוטיקה נחשבת בטוחה לצריכת האדם, אך עלולה לגרום לאינטראקציות בין המיקרואורגניזמים לאורגניזם הנושא אותם ולתופעות לוואי, אם גם כי במקרים נדירים.[3][4][5] ישנן עדויות לכך שפרוביוטיקה מועילה למצבים פיזיולוגיים מסוימים, אך ישנן גם עדויות מועטות הסותרות רבים מהיתרונות הבריאותיים הללו.[1]

מקור המונח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה אטימולוגית המונח 'פרו-ביוטיקה' הוא תחדיש לשוני המשתמש בשפות עתיקות כדי לתאר רעיון מודרני. התחילית 'פרו' לקוחה מהיוונית ומשמעותה 'בעד' או 'למען' בעוד ש'ביוטיקה' מגיעה מהמילה הלטינית 'ביו' שמשמעותה חיים. מכאן שהמונח 'פרוביוטי' פירושו המילולי הוא 'בעד חיים', והוא מהווה ניגוד של הצירוף 'אנטיביוטיקה' שפירושו 'נגד חיים'.

גילוי הפרוביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוביוטיקה הראשונה שהתגלתה הייתה זן מסוים של מתג גרם שלישי ביוגורט בולגרי בשם Lactobacillus bulgaricus, בשנת 1905 על ידי הרופא והמיקרוביולוג הבולגרי סטמן גריגורוב (Stamen Grigorov). התיאוריה המודרנית של פרוביוטיקה מיוחסת לזוכה פרס נובל הרוסי-יהודי בשנת 1908, האימונולוג והרופא איליה מטשניקוף, אשר הניח בסביבות 1907 כי איכרים בולגרים שצורכים יוגורט חיו זמן רב יותר.[6]

מניעת מחלות על ידי פרוביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת גישה טיפולית לפיה פרוביוטיקה עשויה לעזור בטיפול בשורה ארוכה של מחלות: דיכוי התרבות החיידק Helicobacter pilori,[7] טיפול באלרגיות,[8] הגברת המערכת החיסונית,[9] עידוד צמיחת האפיתל של המעיים ושיקום הרירית.[10][11] דלקות מעיים,[11] טיפול בתסמונת המעי הרגיז,[12] טיפול בדלקות דרכי השתן,[13] מניעת שלשולים,[14] אקזמה,[15] דיכוי צמיחת חיידקים ושמרים פתוגניים במעיים ובנרתיק ומניעת Candida albicans (הורדת ה-pH).[16]

שוק הפרוביוטיקה ההולך וגדל מז הוביל לצורך בדרישות מחמירות יותר לביסוס מדעי של יתרונות משוערים המוענקים על ידי מיקרואורגניזמים שנטען לגביהם כי הם פרוביוטיים.[17] אף על פי שהיתרונות הנטענים רבים משווקים לשימוש במוצרים פרוביוטיים לצרכן, כגון הפחתת אי נוחות במערכת העיכול, שיפור בריאות החיסון,[18] הקלה על עצירות, או הימנעות מהצטננות, טענות כאלה אינן נתמכות בראיות מדעיות,[17][19][20] והם נחשבים כפרסום מוטעה.[21] נכון לשנת 2019, בקשות רבות של יצרנים אירופאים של תוספי תזונה פרוביוטיים נדחו על ידי הרשות האירופאית לבטיחות מזון European Food Safety Authority (אנ') בשל חוסר ראיות מספיקות להוכחת מועילות או יעילות תכשירי הפרוביוטיקה.[18][22]

מחקרים על פרוביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הפרוביוטיקה במחקר נתון במחלוקת. מחקרים שונים מספקים נתונים שונים, והתחום כולו נמצא בביקורת בעקבות המעורבות של חברות המזון במימון המחקרים ופרסום תוצאות לא מדויקות בכלי התקשורת על מנת להשפיע על דעת הציבור.[17][19][20] בעוד שסקירות מסוימות תומכות ביתרונות של צריכת מוצרי פרוביוטיקה,[23] מומחים שונים טוענים כי התוצאות אינן מגובות באופן המקובל כראיות מדעיות.[24] בעקבות החשש להטעיית הצרכנים, חברות המזון מחויבות להימנע מפרסום מטעה כנהוג בארצות הברית על ידי ה-Federal Trade Comision - FTC,[25][21] השימוש הנרחב במונח 'פרוביוטיקה' בשיווק מוצרי מזון הוא פסאודו-מדעי.[24]

ישנם מחקרים המציגים מידע מספק לפוטנציאל הרפואי באכילת מזון המכיל פרוביוטיקה. המידע המחקרי מתייחס לכך שפרוביוטיקה מסייעת (ואינה מחליפה תרופות) במצבים של זיהומים, כגון, זיהום בדרכי השתן או בדרכי מעיים (לרבות שלשולים והצטברות גזים), במיקרים של מחלות דלקתיות במערכת העיכול, באלרגיה ובסיוע למערכת החיסון בגופנו ובמערכת העיכול בפרט.[23] במחקר שבוצע במכון ויצמן בשנת 2018 הגיעו החוקרים למסקנה שפרוביוטיקה יכולה להיות יעילה רק אם הותאמה באופן אישי למטופל.[26][27]

במחקר שתוצאותיו פורסמו בגיליון יולי 2007 של מגזין הרפואה הבריטי BMJ, נמצא שחולים שנטלו פרוביוטיקה לצד טיפול אנטיביוטי הראו נטייה לקיצור ימי אשפוז של מבוגרים, כתוצאה ממניעה של זיהומים משניים ושלשולים, שנגרמים כתוצאה משימוש ממושך באנטיביוטיקה בבתי חולים.[28] עם זאת, במחקר שבוצע במכון ויצמן בשנת 2018 התקבל שדווקא נבדקים שקיבלו פרוביוטיקה היו אלו שמערך החיידקים במערכת העיכול שלהם השתקם באופן איטי יותר.[26] סקירה משותפת של ארגון המזון והחקלאות וארגון הבריאות העולמי מצאה עדויות לכך שפרוביוטיקה עשויה לסייע לחיזוק המערכת החיסונית גם אצל אנשים בריאים.[23] ואילו במאמר בסיינטיפיק אמריקן שסקר את הנושא נכתב: "אף על פי שחיידקים מסוימים מסייעים בטיפול בכמה בעיות מעיים, לא ידוע על תועלת כלשהי שהם מביאים לאנשים בריאים".[29] במחקר שבוצע בשנת 2019 מצאו חוקרים מספר ראיות לכך שמתן חיידקים פרוביוטיים לילדים חולים עלול לגרום לזיהום דם, ובמקרים מסוימים אף נזקיה היו חמורים מתועלתה.[30]

פרוביוטיקה וחקיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח מאוקטובר 2001 של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר פרוביוטיקה כ"מיקרואורגניזמים חיים שכאשר הם ניתנים בכמויות נאותות מעניקים תועלת בריאותית למארח".[31][32] בעקבות הגדרה זו, קבוצת עבודה שכונסה על ידי ארגון המזון והחקלאות (FAO)/WHO במאי 2002 הוציאה את ההנחיות להערכת פרוביוטיקה במזון.[33] הגדרה המקובלת על ידי הכלל של המונח פרוביוטיקה צריכה להיות מבוססת על מידע זמין וראיות מדעיות, הגדרה זו אומצה לאחר התייעצות עם מומחים בין FAO של האומות המאוחדות לבין WHO. מאמץ זה לווה בדרישות הגופים הרגולטוריים המקומיים והעל-ממשלתיים לאפיין טוב יותר את המאפיינים המיטיבים לבריאות האדם.

שתי קבוצות נפרדות מומחים של מדענים אקדמיים ונציגי תעשייה הגישו המלצות להערכה ואימות של טענות בריאותיות פרוביוטיות.[34][35] בשתי הקבוצות הועלו אותם עקרונות והן באו לידי ביטוי ב"הנחיות" של FAO/WHO ששל שנת 3003. הגדרה זו, על אף שאומצה באופן נרחב, אינה מקובלת על הרשות הרשות האירופית לבטיחות מזון (אנ') מכיוון שלדעתה הטענה לשיפור בריאותי אינה ניתנת למדידה.[17] קבוצה של מומחים מדעיים התכנסה בקנדה באוקטובר 2013 כדי לדון בהיקף ובשימוש המתאים במונח "פרוביוטי", תוך התאמת ההגדרה להיות "מיקרואורגניזמים חיים, שכאשר הם ניתנים בכמויות נאותות, מעניקים תועלת בריאותית למארח".[36]

פרוביוטיקה במוצרי מזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מצומצם של סוגי חיידקים ידידותיים נמכרים כתוספי מזון, וסוגים מסוימים נמצאים במוצרי חלב מוחמצים, דוגמת יוגורט, וכן במספר מוצרים אחרים, אף על פי שהמומחים חלוקים לגבי האפקטיביות של תוספי מזון אלו,[24] מוצרים מותססים המכילים חיידקי חומצה לאקטית כגון, ירקות כבושים,[37] קימצ'י,[37][38] פאו קאי,[39] וכרוב כבוש;[40] לחם מחמצת או מוצרים דמויי לחם המיוצרים ללא קמח חיטה או שיפון, רטבים בטעם חומצות אמינו/פפטיד, מוצרי בשר שעברו תסיסה, וממרחים המיוצרים על ידי תסיסה של דגנים וקטניות; תערובות דגנים-דג-שרימפס מותססים;[41] מוצרי סויה כגון טופו שעבר תסיסה, טמפה,[42] מיסו,[43] ורוטב סויה;[44] מוצרי חלב כגון יוגורט, קפיר,[45] חמאה;[46] ומוצרי לא חלביים, כמו אבקת דבורים.[47]

אוכלוסיות פרוביוטיות במוצרי מזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרוב כבוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיל את החיידקים Leuconostoc mesenteroides, Lactobacillus plantarum, Pediococcus pentosaceus, Lactobacillus brevis, Leuconostoc citreum , Leuconostoc argentinum, Lactobacillus paraplantarum.[48]

קימצ'י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיל את החיידקים Leuconostoc spp., Weissela spp L. pentosus, L. pentosus, L. plantarum, Leuconostoc mesenteroides, L. brevis, L. lactis, L. fermentum. זמינה גם רשימה של חיידקים רבים אחרים המצויים במספר פירות וירקות מותססים באסיה.[49][50]

קפיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיל Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium bifidum, Streptococcus thermophilus, Lactobacillus delbrueckii subsp. bulgaricus, Lactobacillus helveticus, Lactobacillus kefiranofaciens, Lactococcus lactis ומיני Leuconostoc.[51][52]

בטרמילק Buttermilk

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיל Lactococcus lactis, Lactococcus bulgaricus. חיידקים חומציים אחרים, שנאמר כי הם פרוביוטיים,[53][54] ניתן למצוא בפטריית התה קומבוצ'ה, כולל Gluconacetobacter xylinus,[55][56] Zygosaccharomyces sp, Acetobacter pasteurianus,Acetobacter aceti.

דוגמאות לסוגי חיידקים נפוצים בפרוביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: פרוביוטיקה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרוביוטיקה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Probiotics". National Health Service. 27 בנובמבר 2018. ארכיון מ-20 באפריל 2021. נבדק ב-2 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Probiotics: What You Need To Know". National Center for Complementary and Integrative Health, US National Institutes of Health. 1 באוגוסט 2019. ארכיון מ-17 בספטמבר 2018. נבדק ב-10 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Doron S, Snydman DR (2015). "Risk and safety of probiotics". Clin Infect Dis (Review). 60 (Suppl 2): S129–234. doi:10.1093/cid/civ085. PMC 4490230. PMID 25922398.
  4. ^ Singhi SC, Kumar S (2016). "Probiotics in critically ill children". F1000Res (Review). 5: 407. doi:10.12688/f1000research.7630.1. PMC 4813632. PMID 27081478.
  5. ^ Durchschein F, Petritsch W, Hammer HF (2016). "Diet therapy for inflammatory bowel diseases: The established and the new". World J Gastroenterol (Review). 22 (7): 2179–2194. doi:10.3748/wjg.v22.i7.2179. PMC 4734995. PMID 26900283.
  6. ^ S BUSH, J.H. Ricker, Editor, Differential Diagnosis in Adult Neuropsychological Assessment, Springer Publishing Company, New York, NY (2004) 470 pp.., Archives of Clinical Neuropsychology 21, 2006-12, עמ' 847–850 doi: 10.1016/j.acn.2006.07.002
  7. ^ Yuji Aiba, Nobuyuki Suzuki, Abu M A Kabir, Atushi Takagi, Yasuhiro Koga, Lactic acid-mediated suppression of Helicobacter pylori by the oral administration of Lactobacillus salivarius as a probiotic in a gnotobiotic murine model, American Journal of Gastroenterology 93, 1998-11, עמ' 2097–2101 doi: 10.1111/j.1572-0241.1998.00600.x
  8. ^ Rája Lodinová-Zádníková, Bożena Cukrowska, Helena Tlaskalova-Hogenova, Oral Administration of Probiotic <i>Escherichia coli</i> after Birth Reduces Frequency of Allergies and Repeated Infections Later in Life (after 10 and 20 Years), International Archives of Allergy and Immunology 131, 2003, עמ' 209–211 doi: 10.1159/000071488
  9. ^ Marcella Cammarota, Mario De Rosa, Antonietta Stellavato, Monica Lamberti, Iolanda Marzaioli, Mariateresa Giuliano, In vitro evaluation of Lactobacillus plantarum DSMZ 12028 as a probiotic: Emphasis on innate immunity, International Journal of Food Microbiology 135, 2009-10, עמ' 90–98 doi: 10.1016/j.ijfoodmicro.2009.08.022
  10. ^ Marelize Botes, Ben Loos, Carol A. van Reenen, Leon M. T. Dicks, Adhesion of the probiotic strains Enterococcus mundtii ST4SA and Lactobacillus plantarum 423 to Caco-2 cells under conditions simulating the intestinal tract, and in the presence of antibiotics and anti-inflammatory medicaments, Archives of Microbiology 190, 2008-07-19, עמ' 573–584 doi: 10.1007/s00203-008-0408-0
  11. ^ 1 2 Yueying Ma, Dandan Yang, Jin Huang, Kunli Liu, Huirong Liu, Huangan Wu, Chunhui Bao, Probiotics for inflammatory bowel disease: Is there sufficient evidence?, Open Life Sciences 19, 2024-01-01 doi: 10.1515/biol-2022-0821
  12. ^ D.A. Katzka, Efficacy of an Encapsulated Probiotic Bifidobacterium infantis 35624 in Women with Irritable Bowel Syndrome, Yearbook of Gastroenterology 2007, 2007-01, עמ' 36–37 doi: 10.1016/s0739-5930(08)70039-4
  13. ^ Kingsley C. Anukam, Keith Hayes, Kelly Summers, Gregor Reid, Probiotic Lactobacillus rhamnosus GR-1 and Lactobacillus reuteri RC-14 May Help Downregulate TNF-Alpha, IL-6, IL-8, IL-10 and IL-12 (p70) in the Neurogenic Bladder of Spinal Cord Injured Patient with Urinary Tract Infections: A Two-Case Study, Advances in Urology 2009, 2009, עמ' 1–5 doi: 10.1155/2009/680363
  14. ^ Eileen Hilton, Pat Kolakowski, Carol Singer, Miriam Smith, Efficacy of Lactobacillus GG as a Diarrheal Preventive in Travelers, Journal of Travel Medicine 4, 1997-03-01, עמ' 41–43 doi: 10.1111/j.1708-8305.1997.tb00772.x
  15. ^ L. Niers, R. Martín, G. Rijkers, F. Sengers, H. Timmerman, N. Van Uden, H. Smidt, J. Kimpen, M. Hoekstra, The effects of selected probiotic strains on the development of eczema (the PandA study), Allergy 64, 2009-09, עמ' 1349–1358 doi: 10.1111/j.1398-9995.2009.02021.x
  16. ^ R.C.R. Martinez, S.A. Franceschini, M.C. Patta, S.M. Quintana, R.C. Candido, J.C. Ferreira, E.C.P. De Martinis, G. Reid, Improved treatment of vulvovaginal candidiasis with fluconazole plus probiotic Lactobacillus rhamnosus GR-1 and Lactobacillus reuteri RC-14, Letters in Applied Microbiology 48, 2009-03, עמ' 269–274 doi: 10.1111/j.1472-765x.2008.02477.x
  17. ^ 1 2 3 4 Rijkers GT, de Vos WM, Brummer RJ, Morelli L, Corthier G, Marteau P (2011). "Health benefits and health claims of probiotics: Bridging science and marketing". British Journal of Nutrition. 106 (9): 1291–1296. doi:10.1017/S000711451100287X. PMID 21861940.
  18. ^ 1 2 Turck, Dominique; Castenmiller, Jacqueline; De Henauw, Stefaan; Hirsch-Ernst, Karen Ildico; Kearney, John; Knutsen, Helle Katrine; MacIuk, Alexandre; Mangelsdorf, Inge; McArdle, Harry J.; Naska, Androniki; Pelaez, Carmen (15 באפריל 2019). "Nutrimune and immune defence against pathogens in the gastrointestinal and upper respiratory tracts: evaluation of a health claim pursuant to Article 14 of Regulation (EC) No 1924/2006". EFSA Journal. European Food Safety Authority, Panel on Nutrition, Novel Foods and Food Allergens. 17 (4): e05656. doi:10.2903/j.efsa.2019.5656. PMC 7009160. PMID 32626282. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ 1 2 Slashinski MJ, McCurdy SA, Achenbaum LS, Whitney SN, McGuire AL (2012). "'Snake-oil,' 'quack medicine,' and 'industrially cultured organisms:' biovalue and the commercialization of human microbiome research". BMC Medical Ethics. 13: 28. doi:10.1186/1472-6939-13-28. PMC 3512494. PMID 23110633.
  20. ^ 1 2 "Warning letter to CocoKefir LLC". Compliance Branch, Inspections, Compliance, Enforcement, and Criminal Investigations, US Food and Drug Administration and Federal Trade Commission. 22 בנובמבר 2011. אורכב מהמקור ב-23 באוקטובר 2016. נבדק ב-4 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  21. ^ 1 2 "Dannon Agrees to Drop Exaggerated Health Claims for Activia Yogurt and DanActive Dairy Drink FTC Charges that Evidence Supporting Benefits of Probiotics Falls Short". Federal Trade Commission, US Government. 15 בדצמבר 2010. ארכיון מ-14 במאי 2017. נבדק ב-9 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Chu, Will (18 באפריל 2019). "Heinz reels from latest probiotic health claim rejection by EFSA". NutraIngredients.com, William Reed Business Media Ltd. ארכיון מ-20 באוקטובר 2020. נבדק ב-11 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ 1 2 3 Probiotics in food (עמ' 18), ארגון המזון והחקלאות
  24. ^ 1 2 3 חושבים שהחיידקים הפרוביוטים שביוגורט בריאים? תחשבו שוב, באתר כאן חדשות
  25. ^ About the FTC, Federal Trade Commission, ‏2013-03-01 (באנגלית)
  26. ^ 1 2 החלמה לפי מידה, באתר מכון ויצמן למדע, ‏12 נובמבר, 2018
  27. ^ A.A. Amara, A. Shibl, Role of Probiotics in health improvement, infection control and disease treatment and management, Saudi Pharmaceutical Journal 23, 2015-04, עמ' 107–114 doi: 10.1016/j.jsps.2013.07.001
  28. ^ Use of probiotic Lactobacillus preparation to prevent diarrhoea associated with antibiotics: randomised double blind placebo controlled trial, BMJ
  29. ^ האם מוצרים פרוביוטיים באמת יעילים? מתוך סיינטיפיק אמריקן ישראל - http://www.sciam.co.il/האם-מוצרים-פרוביוטיים-באמת-יעילים/
  30. ^ מחקר חדש: חיידקים פרוביוטיים עלולים להוביל לזיהום אצל ילדים חולים, באתר הדוקטור
  31. ^ Schlundt, Jorgen. "Health and Nutritional Properties of Probiotics in Food including Powder Milk with Live Lactic Acid Bacteria" (PDF). Report of a Joint FAO/WHO Expert Consultation on Evaluation of Health and Nutritional Properties of Probiotics in Food Including Powder Milk with Live Lactic Acid Bacteria. FAO / WHO. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 באוקטובר 2012. נבדק ב-17 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Probiotics in food : health and nutritional properties and guidelines for evaluation. Food and Agriculture Organization of the United Nations, World Health Organization. Rome: Food and Agriculture Organization of the United Nations. 2006. ISBN 92-5-105513-0. OCLC 70928765. ארכיון מ-2023-07-01. נבדק ב-2022-10-31.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  33. ^ "Guidelines for the Evaluation of Probiotics in Food" (PDF). Joint FAO/WHO Working Group on Drafting Guidelines for the Evaluation of Probiotics in Food, London, Ontario, Canada. 1 במאי 2002. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-10-07. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Rijkers GT, Bengmark S, Enck P, Haller D, Herz U, Kalliomaki M, Kudo S, Lenoir-Wijnkoop I, Mercenier A, Myllyluoma E, Rabot S, Rafter J, Szajewska H, Watzl B, Wells J, Wolvers D, Antoine JM (2010). "Guidance for substantiating the evidence for beneficial effects of probiotics: current status and recommendations for future research". J. Nutr. 140 (3): 671S–676S. doi:10.3945/jn.109.113779. PMID 20130080.
  35. ^ Shane AL, Cabana MD, Vidry S, Merenstein D, Hummelen R, Ellis CL, Heimbach JT, Hempel S, Lynch SV, Sanders ME, et al. (2010). "Guide to designing, conducting, publishing and communicating results of clinical studies involving probiotic applications in human participants". Gut Microbes. 1 (4): 243–253. doi:10.4161/gmic.1.4.12707. PMC 3023606. PMID 21327031.
  36. ^ Hill, C; Guarner, F; Reid, G; Gibson, GR; Merenstein, DJ; Pot, B; Morelli, L; Canani, RB; Flint, HJ; Salminen, S; Calder, PC (באוגוסט 2014). "Expert consensus document. The International Scientific Association for Probiotics and Prebiotics consensus statement on the scope and appropriate use of the term probiotic". Nature Reviews. Gastroenterology & Hepatology. 11 (8): 506–514. doi:10.1038/nrgastro.2014.66. PMID 24912386. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 Breidt F, McFeeters RF, Perez-Diaz I, Lee CH (2013). "Fermented Vegetables" (PDF). Fermented Vegetables; In: Food Microbiology: Fundamentals and Frontiers, 4th Ed. Washington, DC: ASM Press. pp. 841–855. doi:10.1128/9781555818463.ch33. ISBN 978-1-55581-626-1. ארכיון (PDF) מ-28 במאי 2015. נבדק ב-19 במאי 2016. {{cite book}}: (עזרה)
  38. ^ Oh CK, Oh MC, Kim SH (2004). "The Depletion of Sodium Nitrite by Lactic Acid Bacteria Isolated from Kimchi". Journal of Medicinal Food. 7 (1): 38–44. doi:10.1089/109662004322984680. PMID 15117551.
  39. ^ Pederson CS, Niketic G, Albury MN (1962). "Fermentation of the Yugoslavian pickled cabbage". Applied Microbiology. 10 (1): 86–89. doi:10.1128/AEM.10.1.86-89.1962. PMC 1057814. PMID 14484853.
  40. ^ Friedman, Y; Hugenholtz, Jeroen; De Vos, Willem M.; Smid, Eddy J. (2006). "Safe use of genetically modified lactic acid bacteria in food. Bridging the gap between consumers, green groups, and industry". Electronic Journal of Biotechnology. 9 (4): E49–55. doi:10.2225/vol9-issue4-fulltext-12. ארכיון מ-14 באוגוסט 2013. נבדק ב-7 בנובמבר 2007. {{cite journal}}: (עזרה)
  41. ^ Lactic Acid Fermentations (באנגלית). National Academies Press (US). 1992. ארכיון מ-2015-04-01. נבדק ב-2021-03-30.
  42. ^ Moreno MR, Leisner JJ, Tee LK, Ley C, Radu S, Rusul G, Vancanneyt M, De Vuyst L (2002). "Microbial analysis of Malaysian tempeh, and characterization of two bacteriocins produced by isolates of Enterococcus faecium". Journal of Applied Microbiology. 92 (1): 147–157. doi:10.1046/j.1365-2672.2002.01509.x. PMID 11849339.
  43. ^ Ehrlich, Steven D. (2011-05-24). "Lactobacillus acidophilus". University of Maryland Medical Center (UMMC). ארכיון מ-2015-09-11. נבדק ב-2015-09-17.
  44. ^ Tanasupawat S, Thongsanit J, Okada S, Komagata K (2002). "Lactic acid bacteria isolated from soy sauce mash in Thailand". Journal of General and Applied Microbiology. 48 (4): 201–209. doi:10.2323/jgam.48.201. PMID 12469319.
  45. ^ Plessas S, Alexopoulos A, Voidarou C, Stavropoulou E, Bezirtzoglou E (2011). "Microbial ecology and quality assurance in food fermentation systems. The case of kefir grains application". Anaerobe. 17 (6): 483–485. doi:10.1016/j.anaerobe.2011.03.014. PMID 21497663.
  46. ^ Shiby VK, Mishra HN (2013). "Fermented milks and milk products as functional foods – a review". Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 53 (5): 482–496. doi:10.1080/10408398.2010.547398. PMID 23391015.
  47. ^ Mohammad, Salma Malihah; Mahmud-Ab-Rashid, Nor-Khaizura; Zawawi, Norhasnida (2020-08-25). "Probiotic properties of bacteria isolated from bee bread of stingless bee Heterotrigona itama" (PDF). Journal of Apicultural Research. 60: 172–187. doi:10.1080/00218839.2020.1801152. ISSN 0021-8839. ארכיון (PDF) מ-2023-03-27. נבדק ב-2022-04-21.
  48. ^ Plengvidhya, V.; Breidt, F. Jr.; Lu, Z.; Fleming, H. P. (2007). "DNA Fingerprinting of Lactic Acid Bacteria in Sauerkraut Fermentations". Applied and Environmental Microbiology. 73 (23): 7697–7702. Bibcode:2007ApEnM..73.7697P. doi:10.1128/AEM.01342-07. PMC 2168044. PMID 17921264.
  49. ^ Swain, Manas Ranjan; Anandharaj, Marimuthu; Ray, Ramesh Chandra; Parveen Rani, Rizwana (2014). "Fermented Fruits and Vegetables of Asia: A Potential Source of Probiotics". Biotechnology Research International. 2014: 1–19. doi:10.1155/2014/250424. PMC 4058509. PMID 25343046.
  50. ^ "Table 1: Examples of traditional fermented fruits and vegetables, which are used in various parts of Asian subcontinent". ארכיון מ-2019-02-16. נבדק ב-2019-02-16.
  51. ^ Guzel-Seydim ZB, Kok-Tas T, Greene AK, Seydim AC (במרץ 2011). "Review: functional properties of kefir". Crit Rev Food Sci Nutr. 51 (3): 261–268. doi:10.1080/10408390903579029. PMID 21390946. {{cite journal}}: (עזרה)
  52. ^ Farnworth, Edward R (4 באפריל 2005). "Kefir-a complex probiotic" (PDF). Food Science and Technology Bulletin: Functional Foods. 2 (1): 1–17. CiteSeerX 10.1.1.583.6014. doi:10.1616/1476-2137.13938. אורכב מ-המקור (PDF) ב-14 במאי 2014. נבדק ב-20 בדצמבר 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  53. ^ Bauer, Brent (8 ביולי 2017). "What is kombucha tea? Does it have any health benefits?". Mayo Clinic. ארכיון מ-9 באוגוסט 2018. נבדק ב-2018-09-05. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Wollan, Malia (24 במרץ 2010). "Kombucha Tea Attracts a Following and Doubters". The New York Times. ארכיון מ-2018-07-12. נבדק ב-2018-09-05. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Jarrell J, Cal T, Bennett JW (2000). "The Kombucha Consortia of yeasts and bacteria". Mycologist. 14 (4): 166–170. doi:10.1016/S0269-915X(00)80034-8.
  56. ^ Jonas, Rainer; Farah, Luiz F. (1998). "Production and application of microbial cellulose". Polymer Degradation and Stability. 59 (1–3): 101–106. doi:10.1016/s0141-3910(97)00197-3.
  57. ^ Adelene Ai-Lian Song, Lionel L. A. In, Swee Hua Erin Lim, Raha Abdul Rahim, A review on Lactococcus lactis: from food to factory, Microbial Cell Factories 16, 2017-04-04, עמ' 55 doi: 10.1186/s12934-017-0669-x
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרוביוטיקה&oldid=38784276"