פראם (אונייה)
 | |
| "פראם" באנטארקטיקה, במהלך משלחתו של אמונדסן | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית מחקר, קיטור ומפרשים |
| דגל הצי |
 נורווגיה |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | קולין ארצ'ר, לאווריק, נורווגיה |
| הושקה | 26 באוקטובר 1892 |
| תקופת הפעילות | 1893–1912 (כ־19 שנים) |
| אחריתה | אוניית מוזיאון |
| מיקום | מוזיאון פראם, אוסלו |
| מידות | |
| תפוסה | 402 טון ברוטו |
| אורך | "127-8 רגל (38.9 מ') |
| רוחב | 34 רגל (10.4 מ') |
| שוקע | 15 רגל (4.6 מ') |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 7 קשרים (13 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 16 איש |
| מספר תרנים | 3 |
| סוג המעטה | מעטה סקונר |
| הנעה | מנוע קיטור תלת-דרגתי 220 כ"ס (ב-1910 הוחלף במנוע דיזל), מפרשים |
| צורת הנעה | מדחף |
פראם ("קדימה") (בנורווגית: Fram) הוא שמה של יכטת קיטור שהובילה משלחות חקר נורווגיות לחוג הארקטי ובאנטארקטיקה, אשר בראשן עמדו חוקרי הארצות פריטיוף ננסן, אוטו סוורדרופ, אוסקר ויסטינג ורואלד אמונדסן, בשנים 1893 עד 1912. תכנן ובנה אותה בונה הספינות קולין ארצ'ר למשלחת הארקטית של פריטיוף ננסן ב-1893, שתוכניתו הייתה לתת ל"פראם" להילכד בקרח הנודד הארקטי ולהיסחף עמו לכיוון הקוטב הצפוני.
"פראם" הרחיקה צפונה ('57 85° צפון) ודרומה ('41 78°) יותר מכל ספינת עץ אחרת. "פראם" שמורה במוזיאון פראם באוסלו, נורווגיה.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאיפתו של ננסן הייתה להרחיק צפונה יותר מכל קודמיו בחקר האזור הארקטי. לשם כך היה עליו להתמודד עם בעיה, שרבים מן המפליגים באוקיינוס הארקטי נתקלו בה לפניו: הקרח הקפוא עלול למחוץ את האונייה. הרעיון של ננסן היה לבנות אונייה, שתוכל לעמוד בלחץ, לא הודות לחוזקה בלבד, אלא משום שצורתה תעוצב כך שתאפשר לקרח לדחוף אותה למעלה, כך שתוכל "לצוף" על פניו. ננסן שכר את בונה הספינות קולין ארצ'ר מלרוויק לבנות אונייה בעלת מאפיינים אלה.
"פראם" היא אונייה תלת-תורנית, באורך כולל של 39 מטר ורוחב של 11 מטרים. האונייה רחבה ונמוכת-שקע שלא כרגיל, כדי לשפר את יכולתה לעמוד בלחץ הקרח העצום. "פראם" נבנתה עם חיפוי חיצוני מעץ גרינהארט (Chlorocardium rodiei), כדי שתעמוד בלחץ הקרח, ועם תחתית כמעט שטוחה, על מנת לאפשר לה לשוט במים הרדודים שננסן ציפה לפגוש בדרכו. ההגה והמדחף נבנו כך שניתן לפרקם. תשומת לב רבה ניתנה לבידוד תאי האונייה, על מנת לאפשר לצוות לחיות בה עד חמש שנים. האונייה צוידה גם בגנרטור חשמלי שהופעל בכוח הרוח וסיפק חשמל לתאורה באמצעות נורות קשת.
"פראם" צוידה תחילה במנוע קיטור. לקראת יציאת משלחת אמונדסן לקוטב הדרומי ב-1910 הוחלף מנוע הקיטור במנוע דיזל, הראשון מסוגו שהותקן באונייה לחקר הקטבים.
המשלחות שהובילה "פראם"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משלחת ננסן לחוג הארקטי, 1893–1896
[עריכת קוד מקור | עריכה]שברי אונייה שנמצאו בגרנלנד, מאוניית הקיטור האמריקאית "ז'אנט" (1878), שאבדה סמוך לחופי סיביר, וסחופת עצים שנמצאה במחוזות סוולבארד וגרנלנד, רמזו על הימצאות זרם אוקיינוס הנובע מתחת לכסות הקרח הארקטי ממזרח למערב ונושא עמו סחופת עצים ממחוזות סיביריים אל סוולבארד ומערבה משם. ננסן הורה לבנות את "פראם" כדי לחקור את התאוריה הזאת.
ננסן התייצב בראש משלחת, שנמשכה שלוש שנים. כשהתחוור לו, ש"פראם" לא תגיע אל הקוטב הצפוני ישירות בכוח הזרם, יצאו הוא והיאלמר יוהנסן בכיוון הקוטב על מגלשי סקי. אחרי שהגיעו אל '14 86° צפון, נאלצו לשוב על עקבותיהם ולעשות את החורף בארץ פרנץ יוזף. ננסן ויוהנסן התקיימו על בשר ניבתן ודוב קוטב ועל שומן. לבסוף פגשו חוקרי ארצות בריטים, משלחת ג'קסון-הרמסוורת', וחזרו לנורווגיה ימים ספורים לפני ש"פראם" חזרה לשם גם היא. האונייה הייתה לכודה קרוב לשלוש שנים בקרח, והגיעה ל-'57 85° צפון.[1]
המשלחת של סוורדרופ לאיים הארקטיים הקנדיים 1898–1902
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1898 הנהיג אוטו סוורדרופ, שהחזיר את "פראם" ממסעה הארקטי הראשון, משלחת מדעית אל הארכיפלג הארקטי הקנדי. "פראם" עברה שינויים קלים לקראת המסע הזה, שהתבטאו בהרחבת הגוף החופשי (freeboard) (החלק שבין קו המים לסיפון). "פראם" הפליגה מן הנמל ב-24 ביוני 1898, עם 17 איש על סיפונה. מטרתם הייתה למפות את שטחי האיים הארקטיים ולאסוף דגימות מן הקרקע, מן הצומח ומן החי. המשלחת נמשכה עד 1902 והצליחה למפות שטח של 260,000 ק"מ, יותר מכל משלחת ארקטית אחרת.
משלחת הקוטב הדרומי של אמונדסן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משלחת הקוטב הדרומי
"פראם" שימשה את רואלד אמונדסן במשלחת הקוטב הדרומי שלו, בשנים 1910–1912, המשלחת הראשונה שהגיעה אל הקוטב הדרומי. במסעה זה הגיעה "פראם": ל-'41 78° דרום.
אוניית מוזיאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]"פראם" הוצאה משירות ועמדה בשממונה עד סוף שנות ה-20 של המאה הקודמת. במאי 1936 הוקם באוסלו מוזיאון פראם להנצחת מעללי משלחות החקר הנורווגיות לקטבים, ו"פראם" שעברה שיפוץ ושימור היא המוצג העיקרי בו.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמה של האונייה נקראת הרמה פראם מסה; מישור נילסן נקרא על שם קפטן תורוואלד נילסן, מפקד האונייה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פראם- 1000 de zile printre ghețuri (ברומנית)
- "שובם של נאנסען וארחת מרעיו ממסעם - 1896" ("הצפירה", 26 באוגוסט 1896); "שיבת התירים מהקטב הצפוני" ("הצבי", 11 בספטמבר 1896). בתוך: שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Apsley Cherry-Garrard, The Worst Journey in the World, Carroll & Graf Publishers, 1922, p. xxii
