פייטרו ציאני
 | |||||
| לידה |
1153 ונציה, הרפובליקה של ונציה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1230 (בגיל 77 בערך) ונציה, הרפובליקה של ונציה | ||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||
| בן או בת זוג |
קונסטנצה מסיציליה, דוכסית ונציה | ||||
| |||||
  | |||||
פייטרו ציאני (באיטלקית: Pietro Ziani; נפטר ב-13 במרץ 1230) היה הדוכס ה-42 של ונציה. ציאני כיהן כדוג'ה מה-15 באוגוסט 1205 ועד שנת 1229.
חיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייטרו ציאני, אשר ירש את כס הדוג'ה לאחר פטירתו של אנריקו דאנדולו, היה בנו של הדוג'ה סבאסטיאנו ציאני. משפחת ציאני הייתה משפחת אצולה עשירה ובעלת השפעה רבה בוונציה.
בצעירותו פיקד ציאני על הצי הוונציאני שליווה את הקיסר פרידריך ברברוסה, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1177. לאחר מכן פיקד ציאני על צי וונציאני במהלך מסע הצלב הרביעי ובמהלך ביזת קונסטנטינופול בשנת 1204.
לאחר בחירתו לתפקיד הדוג'ה, הציע ציאני להעביר את בירת לה סרניסמה לקונסטנטינופוליס, אולם מועצת הרפובליקה התנגדה להצעה. ציאנו ארגן את שטחי האימפריה שנכבשו על ידי הצי הוונציאני, ובהם האיים כרתים וקורפו, ואף הפך חלק מהעיר קונסטנטינופוליס לעיר ונציאנית בה נדרשו תושבי אותו רובע להישבע אמונים לוונציה.
ציאני פיתח את קשרי המסחר של ונציה עם הערים השונות שהיו חלק מהאימפריה הביזנטית, ובשנת 1210 חתם על הסכם שלום וסחר עם מיכאל קומננוס דוכס, שליט נסיכות אפירוס.
בפברואר 1229 התפטר ציאני מתפקידו, ובמקומו נבחר יאקופו טייפולו. ציאני נפטר שנה לאחר מכן ונקבר בכנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]