פיוטר השלישי, קיסר רוסיה
 | |||||||||
| לידה |
21 בפברואר 1728 קיל, דוכסות הולשטיין-גוטורפ  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1762 (בגיל 34) רופשה, האימפריה הרוסית  | ||||||||
| שם מלא | פיוטר פיודורוביץ' | ||||||||
| שם לידה |
Karl Peter Ulrich von Schleswig-Golstein-Gottorf  | ||||||||
| מדינה | האימפריה הרוסית | ||||||||
| מקום קבורה | מבצר פטר ופול, סנקט פטרבורג | ||||||||
| בת זוג | סופיה פרדריקה אוגוסטה, נסיכת אנהלט-צרבסט | ||||||||
| שושלת בית רומנוב | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
.PNG) | ||||||||
  | |||||||||
פיוטר השלישי (ברוסית: Пётр III; 21 בפברואר 1728 – 17 ביולי 1762) היה קיסר האימפריה הרוסית בין 1761 ל-1762.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיוטר נולד בקיל בשלזוויג-הולשטיין בצפון גרמניה, בשם קרל פטר אולריך. אמו הייתה אנה פטרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתו של פיוטר הגדול, ואביו היה קרל פרידריך, דוכס הולשטיין-גוטורפ, אחיינו של קרל השנים עשר מלך שוודיה. תחילה הוא התחנך כיורש העצר של שוודיה.
פיוטר התייתם מהוריו בגיל צעיר, אמו מתה מיד עם לידתו, ואביו מת כשהיה בן 11. בעקבות מות אביו, נהיה פיוטר יורש העצר של שוודיה. הוא התחנך בבית של דודו, אדולף פרדריק שמאוחר יותר נעשה מלך שוודיה. בשנת 1741, דודתו של פיוטר, יליזבטה, הפכה לקיסרית האימפריה הרוסית. שנה לאחר מכן, יליזבטה מינתה את פיוטר ליורש העצר שלה והביאה אותו מגרמניה לרוסיה. המינוי ליורש העצר של רוסיה ביטל את זכותו של פיוטר לכתר השוודי. עם הגעתו לרוסיה המיר פיוטר את דתו לנצרות אורתודוקסית ושינה את שמו לפיוטר. בגיל שש עשרה חלה במחלת האבעבועות השחורות.
בשנת 1745 הקיסרית יליזבטה ציוותה על פיוטר לשאת לאישה את סופיה אוגוסטה פרדריקה פון אנהלט צרבסט, אשר המירה את דתה לנצרות אורתודוקסית ושינתה את שמה ליקתרינה אלכסייבנה. ב 1754 נולד לזוג בן – פאבל. מיד עם לידתו, נלקח הבן מהוריו והתחנך על ידי הקיסרית בעצמה. פיוטר היה מרוצה מהחלטה זו, וראה את בנו כפעם בשבוע.
הקיסר פיוטר היה ידוע בהתנהגותו הילדותית, ובכך שהיה משחק עד השעות הקטנות של הלילה בחיילי עופרת קטנים, גם בהיותו נשוי ליקטרינה. עם הזמן הוא התרחק מאשתו ויליזבטה וורונצובה הייתה למאהבת שלו. אשתו נפגעה ממעשיו ובהמשך החלה גם היא לבגוד בבעלה. בהתאם לעדויות, הדבר היה ידוע לפיוטר. בשנת 1757 ליקטרינה נולדה בת אשר למרות שככל הנראה לא הייתה בתו של פיוטר, הוא הכיר בה כבתו.
במשך התקופה בה שהה בסנקט פטרבורג פיוטר לא התקרב לתרבות הרוסית, לא למד את מנהגיה וזלזל במנהגי הנצרות האורתודוקסית. בשנת 1751 בהיוודע שדודו נעשה מלך שוודיה אמר שחבל שהגיע לרוסיה במקום להיות מלך שוודיה.
במהלך מלחמת שבע השנים תמך בפרידריך השני, מלך פרוסיה למרות שמדינתו הייתה במלחמה איתו. בהתאם לעדויות הוא אף העביר לפרוסיה מידע צבאי רגיש. התנהגותו זו גרמה להתמרמרות באצולה הרוסית. למרות הכול, יליזבטה, קיסרית רוסיה לא הייתה מוכנה לשנות את החלטתה.
שלטונו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיוטר עלה לשלטון בסוף שנת 1761 בעקבות מות דודתו והיה בשלטון במשך 186 ימים. באותו זמן, הייתה רוסיה קרובה להכרעת פרוסיה במלחמת שבע השנים. למרות זאת, נסוג פיוטר מכל השטחים שנכבשו במלחמה, ואף כרת ברית עם פרוסיה. פעולות אלו הביאו להתמרמרות רבה בקרב האצולה והצבא.
במשך תקופת השלטון הקצרה הוא היה פעיל מאוד. הוא הוציא מספר צווים חשובים בתחום הכלכלי, הפסיק רדיפות על רקע דתי, ועוד. המסמך החשוב ביותר כלל הנחיות חדשות בהקשר לזכויות האצולה הרוסית. בהתאם למסמך זה זכויות האצולה התרחבו מאוד וחובותיה כלפי המדינה קטנו. כבר בתחילת שלטונו הוא החזיר מסיביר את כריסטופור מיניך, שהוגלה לשם בידי יליזבטה, וקירב אותו לחצר. כמו כן הוא הביא לסנקט פטרבורג קרובים רבים מגרמניה.
יקטרינה הייתה בהריון מתקדם, אף על פי כן, פיוטר דיבר בגלוי על רצונו להתגרש ממנה ולהתחתן עם יליזבטה וורונצובה. ב-30 באפריל המתח בין בני הזוג הגיע לשיאו ופיוטר אף רצה לעצור את אשתו, דבר שנמנע רק בעקבות התערבות דודו. לקראת מאי 1762 למרות אזהרות רבות, עזב פיוטר, עם נאמני חצרו, את הבירה ויצא לחופשת קיץ. מחוץ לעיר. בבוקר ה-28 ביוני 1762 הוא נסע לארמון הגדול בפטרהוף לצורך קבלת פנים גדולה. בלחץ תומכיה, עזבה יקטרינה ששהתה עמו ביחד עם המדינאי אלכסיי אורלוב, שהיה נאמן לה את פטרהוף, נסעה לבירה והשביעה את יחידות הצבא המוצבות בבירה, את הסנאט ואת הסינוד לנאמנים לה.
למרות בקשות של כריסטופור מיניך מפיוטר לצאת לקרונשטאדט בה היו יחידות צבא נאמנות לו ולהתחיל מאבק מול כוחותיה של יקטרינה תוך התבססות על הצי, בחר פיוטר להמתין ובסופו של דבר נכנע ללא מאבק של ממש. יקתרינה הוכרזה כקיסרית בשם יקתרינה השנייה.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נסיבות מותו של פיוטר לא ברורות עד היום. לאחר התפטרותו הוא נשלח לכפר רופשה (אנ'), מספר קילומטרים מסנקט פטרבורג, ונפטר לאחר שבוע. סיבת פטירתו הרשמית היא מחלה, אך מקובל להאמין שהוא נרצח על ידי אלכסיי אורלוב[דרוש מקור]. תחילה הוטמן במנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג, אך בתקופתו של בנו פאבל הראשון הועברה גופתו למבצר פטרופבלובסקיה.
עד לשנת 1797 הופיעו לפחות כ-40 אנשים שטענו שהם הקיסר פיוטר השלישי שניצל והתחבא. המפורסם מהם הוא ימליאן פוגצ'וב.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גנאלוגיה של פטר ה-3
- פיוטר השלישי, קיסר רוסיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיוטר השלישי, קיסר רוסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| פיוטר השלישי, קיסר רוסיה בית רומנוב נולד: 21 בפברואר 1728 מת: 17 ביולי 1762 | ||
| קרל פרידריך | דוכסות הולשטיין-גוטורפ 1739–1762 |
פאול |
| קרל פרידריך וכריסטיאן השישי |
דוכסות הולשטיין 1739–1762 |
פאול ופרידריך החמישי |
| יליזבטה | האימפריה הרוסית 1762 |
יקטרינה השנייה |
- האימפריה הרוסית: פוליטיקאים
- קיסרי רוסיה
- שושלת רומנוב
- גרמנים מרוסיה
- רוסיה: מקרי רצח בלתי מפוענחים
- אבירי מסדר העיט השחור
- מקבלי עיטור אנדריי הקדוש
- מקבלי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
- אבירי מסדר העיט הלבן
- מעוטרי פור לה מריט
- מונרכים שנרצחו
- מנהיגי רוסיה שמתו במהלך כהונתם
- מנהיגים רוסים שהודחו במהפכה
- מלחמת שבע השנים:אישים
- ילידי 1728
- נפטרים ב-1762