מטריושקה
מַטריוֹשקָה (ברוסית: ⓘⒾ; נגזר מהשם מטריונה שהיה אחד מהשמות הנפוצים בתחילת המאה העשרים. בישראל מכונה גם בבושקה, מרוסית: Бабушка, סבתא) היא סדרה של בובות חלולות, עשויות עץ, הנתונות זו בתוך זו.
המטריושקה החיצונית היא הבובה הגדולה ביותר, ובתוכה בובה נוספת, קטנה ממנה במקצת כך שתוכל להיכנס בתוך הבובה הגדולה. בתוך המטריושקה הקטנה יותר נמצאת בובה קטנה קצת יותר, וכן הלאה. כל אחת מן הבובות, פרט לפנימית ביותר עשויה משני חלקים: עליון ותחתון. החלק העליון מעוגל ומזכיר צורה של ראש וכתפיים, החלק התחתון שטוח ומאפשר עמידה יציבה של הבובה על השולחן. במטריושקה טיפוסית יש בין ארבע לשבע בובות הנתונות זו בתוך זו. הבובה הפנימית ביותר (שהיא גם הקטנה ביותר) אינה חלולה. המטריושקה המסורתית היא בדמות של אישה החובשת על ראשה מטפחת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטריושקה, שצורתה החיצונית מבוססת על בובה יפנית, נחשבת לסמל בעיני העם הרוסי. בשלהי המאה ה-19 החלו לייצר אותה גם ברוסיה. בובת מטריושקה הוצגה לראשונה בתערוכה העולמית בפריז בשנת 1900. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 התגבש עיצובה הנוכחי.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם Матрёшка ("מטריושקה") נגזר מהשם הרוסי נשי Матрёна ("מטריונה"). מקור שם זה הוא מן המילה הלטינית «mater», שפירושה "אמא". דמות המטריושקה מעוצבת כמו אמא טובת לב, בריאה ושמנמנה.
בעברית ישראלית הבובה קרויה לעיתים "בבושקה" (סבתא ברוסית). שם זה לבובה קיים במספר שפות סלאביות כמו קרואטית, סלובנית וסרבית.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסדרת הטלוויזיה "החפרפרת" השתמשו היוצרים במטריושקה שהולכת ונפתחת, וכל בובה זועמת יותר מקודמתה. בכך המחישו היוצרים את מורכבות העלילה, המורכבת מהונאה על גבי הונאה על גבי הונאה.
- עלילת סדרת ההנפשה "גיבורי העיירה" עסקה בעיירה שכל תושביה היו מטריושקות.
- המשוררת דליה קווה השתמשה במילה בבושקה בשירה "שורת נשים שקטה" כדימוי לשרשרת הדורות.
- משחק הווידאו "Stacking" מתקיים בעולם בו יצורים חיים וחפצים הם מטריושקות, ומגולל את סיפורו של בן למשפחת מנקי ארובות שחיה בזמן המהפכה התעשייתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הזמר במסכה, לא רק בובה: הסיפור האמיתי מאחורי הבבושקה | הזמר במסכה, באתר מאקו, 25 באוקטובר 2021
