מושבת העונשין מספר 3 בימאלו־ננץ
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מושבת תיקון  |
| כתובת |
חארפ |
| מיקום |
חארפ |
| מדינה |
רוסיה |
| מפעיל |
שירות בתי הסוהר הפדרלי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 21 באוגוסט 1961 |
| תאריך פתיחה רשמי |
21 באוגוסט 1961 |
| קואורדינטות | 66°49′07″N 65°47′44″E / 66.818611111111°N 65.795555555556°E |
| אתר רשמי | |
  | |
מושבת העונשין מספר 3 במחוז האוטונומי ימאלו-ננץ (ברוסית: ФКУ ИК-3 УФСИН России по Ямало-Ненецкому автономному округу, הידועה גם בכינוי "זאב הקוטב") היא מתקן כליאה של שירות בתי הסוהר הפדרלי ברוסיה בכפר חארפּ שבימאלו-ננץ.
בקרבת המתקן ישנו כלא נוסף שמוחזקים בו אסירים מסוכנים כולל מחבל צ'צ'ני שהיה מעורב במשבר בני הערובה בבסלאן. הכלא מכונה "עורב הקוטב" והוא מושבת תיקון מספר 18 של שירות בתי הסוהר הפדרלי בימאלו-ננץ.
מושבת העונשין מספר 3 בימאלו־ננץ היא אחד מבתי הכלא הצפוניים ביותר ברוסיה, שממוקם בחוג הארקטי בתנאי כפור מתמידים. בכלא מקום ל-1,085 אסירים. הכלא ידוע כמקום כליאתו ומותו של אלכסיי נבלני.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושבה נוסדה ב-21 באוגוסט 1961 כמושבת תיקון על בסיס יחידת המחנה לשעבר של אתר הגולאג 501. בשנת 1964 נבנו מבני המגורים הראשונים לאסירים, יחידה רפואית, חדר דוודים, בית מרחץ, מכבסה ובניין מחסום מרכזי. בשנים 1966 עד 1970, הועבדו אסירי הכלא בעבודת פרך במחצבות עבור מסילות הברזל. בשנת 1966 נבנה מזנון ומבנים נוספים ובהם בניין מפקדה ותחנת כיבוי אש.
בשנת 1998, בהתאם לצו של בוריס ילצין, נשיא רוסיה דאז, החלה רפורמה במערכת הכליאה, והמתקן הועבר מאחריות משרד הפנים למשרד המשפטים.
ב-11 ביולי 2006 הפך המתקן לכלא בעל אבטחה מוגברת, וב-8 באוקטובר 2010 נשלחו לשם אסירים מסוכנים.
בדצמבר 2023 הועבר לשם אלכסיי נבלני, שסבל קשות מהתעללות הסוהרים. בפברואר 2024 מצא שם את מותו בנסיבות חשודות.
אסירים נודעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פלטון לבדב, איש עסקים ומקורבו של מיכאיל חודורקובסקי.
- אלכסיי נבלני, פעיל חברתי וחושף שחיתויות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מושבת העונשין מספר 3 בימאלו־ננץ- גיא רייט, "כל האסירים אובחנו שם עם משהו": המציאות האכזרית ב"זאב הקוטב", באתר מאקו, 18 בפברואר 2024
