מוריס סנדק
 | |
| לידה |
10 ביוני 1928 ברוקלין, ניו יורק |
|---|---|
| פטירה |
8 במאי 2012 (בגיל 83) Danbury Hospital, ארצות הברית  |
| שם לידה |
Maurice Bernard Sendak |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1947–2012 (כ־65 שנים) |
| תחום יצירה |
ספרות נוער |
| הושפע על ידי |
אמילי דיקנסון, אנטואן ואטו, פרנסיסקו דה גויה, הרמן מלוויל, וולפגנג אמדאוס מוצרט, וולט דיסני |
| יצירות ידועות |
ארץ יצורי הפרא, במטבח הלילה |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
מוריס ברנרד סֶנדק (באנגלית: Maurice Bernard Sendak; 10 ביוני 1928 – 8 במאי 2012) היה צייר, מאייר וסופר יהודי-אמריקאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוריס ברנרד סנדק נולד בברוקלין שבניו יורק, למשפחה של מהגרים יהודים מעיירה קטנה ליד ורשה שבפולין. אביו היה מספר סיפורים מחונן, שהעלה בסיפוריו שבעל פה גם את תולדות המשפחה וגם מציאות סיפורית מרתקת ושובת לב. אחיו הבכור של סנדק היה צייר, ומוריס סנדק סיפר לימים שמקור יצירתו השופעת היו סיפורי אביו וציורי אחיו.
מוריס סנדק החל לצייר ולפרסם איורים וציורי קומיקס בהיותו תלמיד בבית ספר תיכון. בהמשך השתתף בלימודי ערב בבית ספר לציור ועיצב לפרנסתו חלונות ראווה. פרסומו בתחום זה יצא כשעיצב את חלונות הראווה של בית מסחר גדול לצעצועים.
בשנת 1951 בהמלצתו של בעל החנות, שוורץ, אייר את ספרו הראשון, "שבת שלום לכולם", שהודפס על ידי ארגון בתי הכנסת המאוחדים בניו יורק וזכה לתפוצה רחבה. הספר השני שאייר היה ספר מתורגם של הסופר הצרפתי מרסל איימה. מאז אייר מאות ספרים שאת חלקם כתב בעצמו. בין הסופרים הידועים שאייר מספריהם אפשר למצוא את יצחק בשביס-זינגר, האחים גרים, מיינדרט דה יונג, שרלוט זולוטוב, רות קראוס, הנס כריסטיאן אנדרסן, רוברט גרייבס, רנדל ג'רל, את"א הופמן, ג'ק סנדק אחיו, אלזה הולמלונד מינריק ורבים אחרים.
מוריס סנדק נחשב אחד מגדולי המאיירים של ספרי ילדים בעולם, וכסופר ילדים גדול בזכות עצמו. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו הספרותית, ובהם בשנת 1964 במדליית קולדקוט על ספרו ארץ יצורי הפרא, וכן זכה בשבע פעמים נוספות באות ההוקרה של קולדקוט. בשנת 1970 זכה בפרס אנדרסן, החשוב ביותר לספרות ילדים בקטגוריית המאיירים. כמו כן זכה בשנת 1983 בפרס וילדר על מכלול יצירתו, ובפרס החשוב לזכרה של אסטריד לינדגרן.
בשנת 2008 התראיין מוריס סנדק להניו יורק טיימס לאחר יום הולדתו ה-80[1]. סנדק יצא מהארון וסיפר כי הוא הומוסקסואל וכי הסתיר את הדבר מהוריו במשך כל חייהם ולא סיפר להם מעולם על בן זוגו, הפסיכואנליטיקאי יוג'ין גלין (Glynn), איתו חי כ-50 שנה עד פטירתו של גלין מסרטן. סנדק אמר שהסתיר את נטיותיו המיניות מהוריו על מנת "להגן עליהם", ולכן גם הסתיר מהם התקף לב שעבר, וכי הסתיר את הדבר מהציבור כיוון שלדעתו "זה לא צריך להעסיק אף אחד", כלשונו, אך בעיקר כי שיער בצעירותו שהידיעה על נטיותיו המיניות יכולה הייתה להזיק לקריירה שלו כסופר ילדים.
סנדק נפטר ב-8 במאי 2012, בגיל 83.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החלון של קני (1956)
- רחוק מאוד מכאן (1957) – מסע דמיוני של ילד קטן.
- על הדלת של רוזי (1960) – קורות ילדה ברוקלינית ברוכת-דמיון, התולה שלט על דלתה: "אם רצונך לדעת סוד, דפוק שלוש פעמים".
- ספריית "קליפת אגוז" (1962) – ארבעה ספרונים מבדחים לטף:
- תנינים סביב-סביב – אלף-בית.
- מרק-עוף עם אורז – עונות השנה.
- אחד היה ג'וני – חרוזי ספירה.
- פייר
- ארץ יצורי הפרא (1963. מדליית קולדקוט. תר' אוריאל אופק, 1984) – ילד פראי, שנשלח כעונש למיטתו בלי ארוחת-ערב, מפליג דרך לילה ויום אל המקום שבו חיים יצורי פרא ופוגש מפלצות גרוטסקיות, החושפות שיניים גדולות, שאינן מפחידות אותו כלל.
- הקטור פרוטקטור, וכשהלכתי על פני המים (1965) – חרוזים ישנים בלבוש חדש.
- היגלטי פיגלטי פופי (1967. תר' יהודה אטלס, 1998) – כלבת-שעשועים מפונקת מחפשת חוויות חדשות [מושתת על הזמר הנושן].
- במטבח הלילה (1970. פרס קלדקוט) – הרפתקה לילית קסומה של ילד, שנקלע אל מטבח לילי כשוף, ממריא במטוס-בצק אל שביל החלב, מחולל נפלאות ושב מנצח אל מיטתו.
- שם בחוץ (1981. פרס הורן-בוק) – מרדף אגדי של ילדה אחרי שדונים שחטפו את אחותה התינוקת.
- מילי היקרה (1988) – אגדה מאת וילהלם גרים בלבוש חדש.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה אטלס, "מוריס סנדק: מי הם, בעצם, יצורי הפרא", בספר ילדים גדולים (כרך 2, עמ' 200-169), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
- יעל דר, "האודיסיאה של ג'ני", מוסף ספרים של הארץ, 11 בפברואר 1998, עמ' 12. (ביקורת על "היגלטי פיגלטי פופ")
- סבינה שביד, "הישרדות החלש בארץ יצורי הפרא - איורים לספרי ילדים", עיונים בספרות ילדים 11 (2001), 37–52.
- Selma G. Lanes, The Art of Maurice Sendak, New York: H. N. Abrams, 1980.
- Companion to Lanes: The Art of Maurice Sendak: 1980 to the Present; text by Tony Kushner; editor, Linas Alsenas, New York: H. N. Abrams, 2003.
- Amy Sonheim, Maurice Sendak, New York: Twayne, 1991.
- John Cech, Angels and Wild Things: The Archetypal Poetics of Maurice Sendak, University Park, Pa.: Pennsylvania State University Press, 1995.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריס סנדק, ברשת החברתית פייסבוק
מוריס סנדק, ברשת החברתית Goodreads- מוריס סנדק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מוריס סנדק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מוריס סנדק (1928-2012), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת הפרסומים של מוריס סנדק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- על מוריס סנדק ויצירתו - אתר הגיל הרך
- מוריס סנדק - האנציקלופדיה לתרבות להט"ב GLBTQ
- פטרישיה כהן, הניו יורק טיימס, עכבר העיר אונליין, המוות מוכר כמו צעצוע של ילד, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2008
- מאיה שני, מחבר 'ארץ יצורי הפרא' אומר להורים ללכת לעזאזל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 באוקטובר 2009
- אמה ברוקס, הגרדיאן, והפרא הזה הוא אני, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- יותם שווימר, פרידה ממוריס סנדק: איש יצורי הפרא, באתר ynet, 8 במאי 2012
- תמר רותם, הסופר שחשף את הצד האפל של הילדות, באתר הארץ, 13 במאי 2012
- יהודה אטלס, מיוחד: יהודה אטלס כותב על מוריס סנדק, באתר nrg, 9 במאי 2012
- עפרה עמיחי, יצורי הפרא הם ווילדע חיות", דווקא 2, ינואר 2007, עמ' 45–47
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-85 של סנדק, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Patricia Cohen, "Concerns Beyond Just Where the Wild Things Are", הניו יורק טיימס, 9/9/2008