מבצע לוט

מבצע לוט

כוחות צה״ל במחנה העובדים שמתחת הר סדום (ברקע מיכל המים של שביל הסולמות).
מלחמה: מלחמת העצמאות
תאריכים	23 בנובמבר 1948
קרב לפני	מבצע חירם
קרב אחרי	מבצע אסף
מקום	ים המלח, הר סדום, כיכר סדום, הערבה
תוצאה	ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים מפקדים נחום שריג כוחות פלמ"ח  * חטיבת הנגב גדודים 7 ו-9

מבצע לוט היה מבצע צבאי של חטיבת הנגב שנערך לקראת סוף מלחמת העצמאות, בין 23 ו-27 בנובמבר 1948. מטרת המבצע הייתה הרחבת תחום שליטתה של ישראל במזרח הנגב ופתיחת הדרך היבשתית לסדום שנחסמה עם פרוץ מלחמת העצמאות. המבצע כמעט ולא כלל לחימה והאתגר העיקרי בו היה הקושי הלוגיסטי שהציבו תנאי השטח. המבצע השיג את יעדו, אחרי שבעה חודשי ניתוק, פרק הזמן הארוך ביותר בו יישוב יהודי היה מנותק במלחמת העצמאות, חודש הקשר היבשתי עם סדום, והורחב תחום השליטה של ישראל בנגב, בצפון הערבה ובאזור ים המלח.

מקור שם המבצע בדמותו של לוט, שהתגורר בסדום עד חורבנה, כמתואר בספר בראשית. המבצע נקרא גם מבצע 'דבמבם', על שם גרשון דובינבוים (דבמבם), מפקד בחטיבת 'הנגב', שנהרג כחודש קודם תחילתו.

רקע

חלקו המזרחי של הנגב מבאר שבע והלאה, אשר הוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה, היה שטח מדברי, הררי בחלקו, שומם מדרכים ומיישובים משמעותיים וריק כמעט מכוחות צבא. לאחר כיבוש באר שבע במבצע יואב שאפה ישראל לנצל את ההצלחה ולהרחיב את תחום שליטתה דרומה ומזרחה מבאר שבע. דחיפה לכך נתן דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, אשר שם דגש מיוחד על האחיזה במרחבי הנגב. בנוסף, בשלב זה לא עמד שום כוח צבאי משמעותי בין צה"ל ובין סדום המנותקת, וחידוש הקשר עם סדום נראה כהמשך כמעט טבעי להצלחת מבצע 'יואב'.

סיור הכנה למבצע

כהכנה להשתלטות על שטחים אלה נערכו לאחר סיום מבצע 'יואב' סיורים אוויריים ויבשתיים באותו אזור. בין היתר, ב-3 בנובמבר 1948, יצא סיור ממונע של הגדוד השביעי של הפלמ"ח לכיוון סדום. כוח רגלי אשר התפצל מאותו סיור פגש למחרת בראס זווירה (ראש זוהר), כוח רגלי שיצא מסדום. פגישה זו הייתה הפעם הראשונה, מאז השבוע השני של אפריל, בה הגיעו ישראלים למגע עם המנותקים שבסדום בדרך היבשה. סיור ממונע אחר, ובו שבעה סיירים ועשרים לוחמים, יצא מבאר שבע ב-14 בנובמבר, לראס זווירה, ומשם ברגל לסדום. בהמשך, חצה ברכב את ואדי פוקרה (נחל צין), והגיע ב-16 בנובמבר, בשעה 01:50, למשטרת עין חוסוב (כיום עין חצבה), שנמצאה נטושה. הסיור חזר לסדום, ועמו מידע מפורט אודות המשטרה והדרכים אליה.

מטרת המבצע הוגדרה כהרחבת הגבולות הדרומיים של ישראל לקו באר שבע-כורנוב-סדום יחד עם פתיחת דרך יבשתית בין באר שבע לסדום. במקביל, עמדה השאיפה למנוע מן הלגיון הירדני להשיג אחיזה באותם שטחים.

הוחל בתכנון המבצע, כאשר הקושי העיקרי שבו היה הנדסי ולוגיסטי: היה צורך לפרוץ דרך לכלי רכב מבאר שבע לכורנוב (ממשית), דרך מעלה עקרבים ועין חוסוב עד לסדום, בשטח הררי ולא מוכר.

הכוחות המשתתפים ותוכנית המבצע

מן הצד הישראלי השתתפו כוחות משני גדודים של חטיבת 'הנגב' של הפלמ"ח, השביעי והתשיעי. אלה יועדו לתפוס את מבני המשטרה בכורנוב ובעין חוסוב, ולקיים סיורים במרחב שייתפס. בסדום המנותקת נמצא כוח בגודל מצטבר של גדוד מופחת, בקירוב, אם כי, בשל הנסיבות, ארגונו וציודו לא היו כשל גדוד. על הכוח שבסדום הוטל לתפוס את עין בידה (כיום עין הכיכר) שבקצהו הדרומי מערבי של ים המלח. מטוס קל של חיל האוויר ליווה את הכוחות.

מן הצד הירדני לא היו כוחות קבועים בשטח האמור. עם זאת, כוחות של הלגיון ישבו בכפר א-צאפי שממזרח לסדום, בכרכ, ממזרח לים המלח, ובעקבה. בעקבות כיבוש באר שבע הקימו הירדנים את ״הטור הדרומי״, כח ממונע שפעל במרחב הערבה ומיקש את הדרך המוליכה דרומה לעקבה בעין ע'דיאן (סמוך ליטבתה של ימינו), וכן נשלחו סיורים ירדניים למדבר יהודה.

פקודת יום, 20 בנובמבר 1948
"היום מעבירה החטיבה את גבול מדינת ישראל מאה קילומטרים דרומה. היום נשחרר את סדום ממצור והסגר. היום יסופח בפועל ים-המלח למדינת ישראל! כל מקום בו נדרוך ובו ניאחז - לנו הוא! החזון, שנראה לנו כה רחוק בימים הקשים שעברו עלינו בנגב, הופך למציאות במבצענו זה. המרחב הגדול של הנגב הדרומי, על אוצרותיו, לא יילקח מידינו, לא בכוח ולא במזימות מדיניות של אויבים.עין-חוצוב וכורנוב - תחנות בדרך; המלאכה לא נשלמה עד שלא נגיע לגבולות ארצנו! ועל-כן פנינו דרומה להשלים המלאכה. היו נכונים וחזקים!״
פקודת מבצע לוט באתר ארגון ההגנה

מהלך המבצע

ב-20 בנובמבר הוציא עוזי נרקיס את פקודת המבצע. ב-23 בנובמבר 1948 יצאו סיירי הגדוד השביעי וכבשו את משטרת כורנוב ללא קרב. בהמשך מיקשו חבלנים מן הגדוד את סביבות המשטרה. בליל 24 בנובמבר יצאה מבאר שבע שיירה גדולה של הגדוד התשיעי בפיקוד חיים בר-לב, במבצע שכונה 'מבצע דבמבם' על שם גרשון דובנבוים^{[דרושה הבהרה]}. לפנות בוקר הגיעה השיירה לכורנוב, חלק מהמשאיות נשארו בה וחלק המשיכו לכיוון מעלה עקרבים. בהמשך הבוקר הגיעה השיירה למשטרת עין חוסוב, שנתפסה בשחר אותו הבוקר, גם היא ללא קרב, על ידי סיירים מן הגדוד התשיעי.

בבוקר 25 בנובמבר המשיכו כוחות מן השיירה דרך נחל אמציה לסדום וחידשו את הקשר עם אנשי סדום, שהיו מנותקים מזה שבעה חודשים. אנשי סדום תפסו, בהתאם לתוכנית, את עין בידה, ופינו את המוקשים בדרך סדום-עין חוסוב. ב-26 בנובמבר נתפסה משטרת עין יהב הנטושה. באותו יום נהרג מאיר רפאל מהגדוד התשיעי לאחר שעלה על מוקש, בסיור בואדי ג'יב בדרך לסדום.

בימים שלאחר המבצע המשיכו סיירי הגדוד התשיעי לנוע באזור, תוך שהם נמנעים מלפתוח בקרב עם משמרות ירדניים בהם נתקלו.

תוצאות המבצע

חיילים על שפת ים המלח בסוף המבצע

בגלל בעיות העבירות, התמיד חיל האוויר בהטסת אספקה לסדום גם לאחר המבצע, עד סוף מלחמת השחרור, אם כי כמות האספקה המוטסת ירדה בהדרגה.

השטחים שנכבשו במבצע לוט שימשו כקרש קפיצה להשתלטות בהמשך על יתר שטחי הנגב והערבה עד אום רשרש (אילת) במבצע עובדה, ועל עין גדי ומצדה במבצע ייצוב.

לקריאה נוספת

• משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994, עמ' 231 - 242.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצע לוט בוויקישיתוף

• מבצע לוט(הקישור אינו פעיל) באתר ארגון ההגנה
• תיאור מבצע לוט עם עדויות לוחמים