כלוביס היה בנו הבכור של תיאודריך השלישי ואשתו כלוטילדה. עם מות אביו ב-691, לאחר שבע עשרה שנות שלטון, הוא עלה לכס המלוכה כשהוא עודו ילד, כשהיה בערך בן עשר. כמו אביו וכמה מקודמיו, נעדר כלוביס כל סמכות ממשית ממילא: זה עשורים שכוחם של המלכים המרובינגיים היה סמלי בעיקרו, והם מלכו בתואר בלבד, בעוד שהכח האמיתי היה שייך למאיורדומוס שלהם. אי לכך, כונו השליטים המאוחרים בשושלת בשם מלכים עושי-כלום. תיאודריך השלישי היה חלש גם ביחס לקודמיו, שכן תמך במאיורדומוס ברתר נגד המאיורדומוס פפין האמצעי. כשפפין ניצח בקרב טרטי ב-687, הוא נותר בעל הכח הבלתי מעורער בממלכה הפרנקית המאוחדת והחל לכנות את עצמו דוכס הפרנקים. פפין שלט למעשה במדינה בזמן מלכותו של כלוביס הצעיר.
הרשומות מספקות מידע מועט ביותר על חייו, ומזכירות רק שירש את אביו וממת ממחלה כעבור פחות מארבע שנים, בעודו בן ארבע עשרה או חמש עשרה.[1]