כבד אווז
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מנה  |
| מטבח |
המטבח הצרפתי |
| מוצא |
צרפת, מצרים העתיקה |
| תאריך יצירה |
4500 לפנה״ס |
| מרכיבים עיקריים |
כבד |
  | |
כְּבֵד אַוָּז או פוּאָה גְרָא (מצרפתית Foie gras, "כבד שָמֵן"), הוא כבד של אווז או ברווז שלרוב הושמן על ידי פיטום בכפייה. כבד מעין זה מהווה מעדן פופולרי במטבח הצרפתי. בעברית השתרש המונח "כבד אווז" כשם המאכל, אף שבפועל במקרים רבים מקורו בכבד ברווז.
שימושו במטבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייצור כבד אווז התחיל עוד באלף ה-3 לפנה"ס, במצרים העתיקה, בה פוטמו אווזים בתאנים למטרת הגדלת כבדם. הרומאים למדו את טכניקת ייצור כבד האווז מהמצרים והפיצו אותה ברחבי אירופה, וכיום המאכל מזוהה ביותר עם המטבח הצרפתי; צרפת היא היצרנית והצרכנית הגדולה ביותר של פואה גרא בעולם. כיום, רק מיעוטו של הפואה גרא המיוצר ונאכל בצרפת הוא מכבד אווז, ומרביתו מכבד ברווז, בעיקר ברווז המולארד המגודל במיוחד למטרה זו. כבד ברווז נחשב מעודן יותר, קטן יותר, ויקר יותר מכבד אווז. באופן כללי בשר הברווז מעודן מבשר אווז.
פואה גרא מוגש במספר אופנים שונים, כמנה קרה או חמה. כמנה קרה הוא מוגש בדרך כלל כממרח, ללא עיבוד מעבר לבישול או כפטה. בצרפת מקובל להגיש את הממרח עם טוסטים מלחם לבן או בריוש, חמאה, חרדל ופלפל שחור גרוס. בנוסף, ניתן להגישו כמנת פתיחה בפני עצמה, אז הוא מלווה לעיתים בריבת בצל. בהגשה כמנה חמה (אסקלופ) מוגש הפואה גרא בליווי פרוסות תפוח ורטבים על בסיס קלבדוס, ובמספר גרסאות נוספות המשלבות רוטב מתקתק ופירות.
המחלוקת בעניין פיטום האווזים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פיטום אווזים וברווזים
תעשיית הפואה גרא ספגה ביקורת ציבורית חריפה, בשל תהליך הפיטום הכפוי, הגורם לכבדם של האווזים והברווזים להתנפח פי שבעה עד עשרה מגודלו הטבעי, וגורם בכך לבעיות בריאותיות ולסבל רב לבעל החיים. במדינות רבות, בהן בריטניה, שווייץ, אוסטריה, דנמרק, נורווגיה, גרמניה, לוקסמבורג, פולין, פינלנד, צ'כיה, איטליה, שוודיה, אוסטרליה, דרום אפריקה, הולנד, אירלנד, ארגנטינה, קליפורניה וישראל, נאסר בחוק על פיטום אווזים וברווזים בעקבות כך.
בשני מקומות, קליפורניה ושיקגו, נאסרו מחוץ לחוק אף מכירה והגשה של פואה גרא. בצרפת המאכל עדיין נחשב מקובל ומוגש במסעדות רבות. עם זאת, בשנים האחרונות החל בצרפת מסע פרסום ציבורי נגד אכילת המוצר[1][2].
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999 פתחה עמותת אנימלס בקמפיין ציבורי נגד פיטום אווזים. ב-2001 הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם "נוח", ארגון הגג של הארגונים להגנה על בעלי חיים בישראל, בטענה שהפיטום מהווה עבירה על חוק צער בעלי חיים. בית המשפט קיבלת את עמדת הארגונים להגנת בעלי החיים וקבע כי פיטום האווזים אינו חוקי. החל מ-2006 האיסור על פיטום אווזים החל להיאכף בפועל ומפטמות האווזים נסגרו.[3] ב-2008 הורשע לראשונה מפטם אווזים שהמשיך לעסוק בפיטום בניגוד לחוק.[4]
רבני ארץ ישראל, בהם צבי פסח פרנק והחזון איש, יצאו נגד הנוהג להלעיט אווזים בארץ ישראל. הרב עובדיה יוסף פסק שאין להתיר פיטום אווזים עקב צער בעלי חיים ובעיות כשרות, ושראוי שלא לאכול כבד אווז[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מצטערים, ה"פואה גרא" הוצא מהתפריט" - מעריב nrg
- החטא ועונשו - כבד אווז ואלצהיימר, מערכת BeOK
- לה מונד ורויטרס, גם כבד אווז הוא עניין של גאוגרפיה, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
- כבד אווז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריאל צבל, צרפתים נגד פיטום אווזים, באתר אנימלס
- ^ Foie gras : quand on sait, on arrête | Stop Gavage
- ^ אפרת וייס, בג"ץ: פיטום האווזים יופסק תוך חודשיים, באתר ynet, 22 בפברואר 2006
- ^ ארז ארליכמן, תקדים: עונש מאסר למפטם אווזים סדרתי, באתר ynet, 20 במאי 2008
- ^ שאלה: האם מותר לאכול כבד אווז?, באתר "הלכה יומית", 6.8.2007