יצחק פרלמן

יצחק פרלמן
**Itzhak Perlman**
	יצחק פרלמן בשנת 1984
לידה	31 באוגוסט 1945 (בן 79); תל אביב
מוקד פעילות	ישראל; ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1958
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד, בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית, עברית
כלי נגינה	כינור
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
פרסים והוקרה	פרס המהגרים הגדול (2008); פרס גראמי לסולן אינסטרומנטלי הטוב ביותר (ללא תזמורת) (1980); פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר (1978); פרס גראמי למוזיקה קאמרית הטובה ביותר (1981); פרס גראמי למפעל חיים (2008); אגדה חיה של ספריית הקונגרס; פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת) (1977); פרס מרכז קנדי; מדליית החירות; מדליית החירות הנשיאותית; המדליה הלאומית לאומנויות ;
	itzhakperlman.com
	פרופיל ב-IMDb

ערך זה עוסק בכנר ישראלי. אם התכוונתם לאליעזר בן-יהודה שנולד בשם יצחק פרלמן, ראו אליעזר בן-יהודה.

יצחק פרלמן (באנגלית: Itzhak Perlman; נולד ב-31 באוגוסט 1945) הוא כנר ישראלי-אמריקאי, מנצח ומורה למוזיקה בעל מוניטין בינלאומי. פרלמן היה המנצח של תזמורת דטרויט ושל התזמורת הפילהרמונית של וסטצ'סטר. פרלמן זכה במדליית החירות הנשיאותית מהנשיא אובמה, ובמדליה הלאומית לאמנויות מהנשיא קלינטון. בנוסף, הוא זכה ב-17 פרסי גראמי וב-4 פרסי אמי ובשנת 2016 זכה בפרס בראשית.

קורות חיים

פרלמן נולד ביפו וגדל ברחוב הקליר בתל אביב, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. לחיים ושושנה פרלמן, ילידי פולין שעלו לארץ ישראל באמצע שנות השלושים של המאה ה-20.

פרלמן התעניין לראשונה בכינור לאחר ששמע מוזיקה קלאסית ברדיו. בגיל 3 נשללה ממנו הכניסה לקונסרבטוריון רון שולמית בשל היותו קטן מכדי להחזיק בכינור.^[1] במקום זאת, הוא לימד את עצמו איך לנגן בכינור באמצעות כינור צעצוע, עד שהיה מבוגר מספיק כדי ללמוד עם רבקה גולדגרט בקונסרבטוריון רון שולמית ובאקדמיה למוזיקה בתל אביב, שם ביצע את הרסיטל הראשון שלו בגיל 10, לפני שעבר לארצות הברית כדי ללמוד בבית הספר ג'וליארד אצל דורותי דיליי ואיוואן גלאמיאן.

בגיל 4 חלה פרלמן במחלת הפוליו ולכן הוא נעזר בקביים ומנגן בישיבה.

קריירה

מבצע

פרלמן הופיע במופע של אד סאליבן פעמיים: ב-1958 ושוב ב-1964. הוא עשה את הופעת הבכורה שלו באולם קרנגי ב-1963.

עד מהרה החל לבלות את עיקר זמנו במסעות הופעות. הוא הקליט יצירות רבות ובשנות השבעים החל להופיע גם בתוכניות בידור כמו ה-The Tonight Show של ג'וני קרסון והמהדורה האמריקאית של רחוב סומסום, וכן לנגן באירועים שונים בבית הלבן.

בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, היו הופעות בהוליווד בול בשיאה של עונת הקיץ שם. הוא גם ניגן סולו בפסקול הסרט רשימת שינדלר.

ב-5 ביולי 1986, הופיע בפסטיבל התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק לרגל 100 שנים לפסל החירות, אשר שודר בשידור חי בטלוויזיה ABC בארצות הברית. התזמורת, בהנהגת זובין מהטה, הופיעה בסנטרל פארק.

ב-1987, הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הישראלית לקונצרטים בוורשה ובבודפשט וכן בערים נוספות במדינות הגוש המזרחי. הוא השתתף עם הפילהרמונית הישראלית בקונצרט הראשון שלה בברית המועצות ב-1990, בערים מוסקבה ולנינגרד והשתתף שוב עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצרטים בסין ובהודו ב-1994.

בדצמבר 1990, הופיע פרלמן יחד עם מוזיקאים נוספים כגון: יו-יו מה, פנחס צוקרמן, ג'סי נורמן, אייזק שטרן ויורי טמירקאנוב במלאת 150 שנה לחגיגות פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי בלנינגרד.

נכון למאי 2022 פרלמן הישראלי השביעי המושמע ביותר בספוטיפיי עם כ-1.4 מיליון מאזינים חודשיים.

מנצח

בתחילת שנות האלפיים פרלמן החל לנצח. הוא קיבל את תפקיד המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של דטרויט, ובין השנים 2002-2004 הוא שימש כיועץ מוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של סנט לואיס.

בנובמבר 2007, הכריזה התזמורת הפילהרמונית של ווסטצ'סטר על פרלמן כמנצחה הראשי וכמנהל האמנותי של התזמורת. הקונצרט הראשון שלו בתפקיד זה היה ב-11 באוקטובר 2008.

הופעות בולטות

פרלמן הוזמן לנגן ארבע פעמים בארוחות ערב ממלכתיות של ארצות הברית. ביניהן, ארוחת ערב בהשתתפות המלכה אליזבת השנייה ב-7 במאי 2007 בבית הלבן. הוא ניגן גם בטקס ההשבעה של ברק אובמה לנשיא ארצות הברית ב-20 בינואר 2009.^[2]

פעילותו הפדגוגית

בשנת 1975, קיבל פרלמן משרת סגל בקונסרבטוריון למוזיקה בברוקלין קולג'.

כיום, פרלמן מלמד בבית הספר ג'וליארד לתוכנית הקדם-קולג'. הוא גם מלמד סטודנטים באופן פרטני בתוכנית פרלמן למוזיקה בלונג איילנד, ניו יורק ורק לעיתים נדירות מנחה כיתות אמן.

תוכנית פרלמן למוזיקה

תוכנית פרלמן למוזיקה, שנוסדה ב-1995 על ידי טובי פרלמן וסוקי סנדלר, החלה את דרכה כמחנה קיץ למוזיקאי כלי קשת יוצאי דופן בין הגילאים 11-18.^[3] עם הזמן הוא התרחב לתוכנית של שנה. למוזיקאים ישנה הזדמנות במסגרת התוכנית לקבל את יצחק פרלמן בעצמו, לפני שהם מופיעים במקומות כגון בית הכנסת סאטון פלייס ובתי ספר ציבוריים.

חיים אישיים

פרלמן מתגורר בניו יורק עם אשתו, טובה, כנרת קלאסית גם היא. להם חמישה ילדים. פרלמן הוא בן דוד רחוק של אושיית הקומדיה והטלוויזיה הקנדית האווי מנדל.^[4]

דיסקוגרפיה

Tradition, 1987
Duos, March 17, 1987
Vivaldi: The Four Seasons / 3 Violin Concertos, 1992
The American Album, January 6, 1995
In the Fiddler's House, November 21, 1995
Holiday Tradition, 1998
Concertos from My Childhood, 1999
The Essential Itzhak Perlman, Sony Classical, 2009
Eternal Echoes, August 31, 2012
2012 הדים לנצח עם החזן יצחק מאיר הלפגוט
Violin sonatas, Universal Music Classics/Deutsche Grammophon, 2015
The Perlman Sound, Warner Classics, 2015
2020, The Art of Itzhak Perlman

פרסים

1964: תחרות לבנטריט - זוכה.
1977: פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת): ארבע העונות (ויוואלדי)
1978: פרס גראמי לביצוע מוזיקה קאמרית: בטהובן: סונטות לכינור ופסנתר (עם ולדימיר אשכנזי).
1978: פרס גראמי לאלבום הקלאסי הטוב ביותר: ברהמס: קונצ'רטו לכינור ברה מז'ור.
1980: פרס גראמי: לסולן הטוב ביותר בביצוע אינסטרומנטלי (ללא תזמורת): האלבום הספרדי.
1980: פרס גראמי: למוזיקה קאמרית: מוזיקה לשני כינורות (עם פנחס צוקרמן).
1980: פרס גראמי לסולנים האינסטרומנטליים הטובים ביותר (עם תזמורת): קונצ'רטו לכינור ולצ'לו בלה מינור (עם מסטיסלב רוסטרופוביץ').
1980: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): אלבן ברג: קונצ'רטו לכינור / איגור סטרווינסקי: קונצ'רטו לכינור ב-רה מז'ור
1981: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): אייזק שטרן חגיגות ה-60 (עם אייזק שטרן ופנחס צוקרמן).
1981: פרס גראמי לביצוע הטוב ביותר של מוזיקה קאמרית: פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי: שלישיית פסנתר בלה מינור (עם ולדימיר אשכנזי ולין הארל)
1982: פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת): אדוארד אלגר: קונצ'רטו לכינור בסי מינור.
1986: זוכה במדליית החירות מן הנשיא רונלד רייגן לרגל 100 שנה לפסל החירות.
1987: פרס גראמי לביצוע מוזיקה קאמרית: בטהובן: מכלול שלישיות הפסנתר (עם ולדימיר אשכנזי ולין הארל)
1987: פרס גראמי לסולן הטוב ביותר (עם תזמורת): מוצרט: קונצ'רטי לכינור מס' 2 ו-4.
1990: פרס גראמי לביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית: ברהמס: שלוש הסונטות לכינור ופסנתר (עם דניאל בארנבוים)
1990: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): קונצ'רטו לכינור מס' 1 של שוסטקוביץ' בלה מינור וקונצ'רטו לכינור בלה מינור של גלאזונוב
1992: פרס אמי: תוכנית קלאסית יוצאת דופן באמנויות הבמה: "פרלמן ברוסיה".
1994: פרס אמי: הישג אישי יוצא דופן: "תכנות תרבותי".
1995: פרס גראמי לסולן האינסטרומנטלי הטוב ביותר (עם תזמורת): אלבום האלבומים האמריקאי של ברנשטיין, ברבר, פוס.
1996: פרס אמי: תוכנית תרבות יוצאת דופן של מחול ומוזיקה: יצחק פרלמן: "בבית הכנר".
1999: פרס אמי: מופע מחול קלאסי למוזיקה קלאסית: יצחק פרלמן: "מכנר למען העתיד".
2000: זכה במדליית האמנויות הלאומית של הנשיא ביל קלינטון
2003 אותות כבוד של מרכז קנדי
2005: אות שלט הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגיות
2008: פרס גראמי על מפעל חיים
2015: זכה במדליית החירות הנשיאותית של הנשיא אובמה.
2016: פרס בראשית מראש ממשלת ישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק פרלמן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של יצחק פרלמן (באנגלית)

יצחק פרלמן, ברשת החברתית פייסבוק
יצחק פרלמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר AllMovie (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר ספוטיפיי
יצחק פרלמן, באתר AllMusic (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר Discogs (באנגלית)
יצחק פרלמן, באתר Songkick (באנגלית)
יצחק פרלמן, דף שער בספרייה הלאומית
קטע סולו בפסקול הסרט "רשימת שינדלר" בנגינתו של פרלמן, סרטון באתר יוטיוב
יצחק פרלמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מרב יודילוביץ', יצחק פרלמן: "סופה של תקופה מוזיקלית", באתר ynet, 24 בספטמבר 2001
מרב יודילוביץ', יצחק פרלמן יקבל אזרחות כבוד של העיר תל-אביב, באתר ynet, 19 במאי 2002
מרב יודילוביץ', פרס מרכז קנדי הוענק לכנר הישראלי יצחק פרלמן, באתר ynet, 8 בדצמבר 2003
דורית גבאי, קרב מנצחים, באתר nrg‏, 26 בפברואר 2008
נעם בן זאב, עכבר העיר אונליין, יצחק פרלמן: קלף מנצח, באתר הארץ, 15 במרץ 2010
גיא פלג, ‏הכנר יצחק פרלמן שוב בישראל, באתר ‏מאקו‏, 17 במרץ 2010
עומר שומרוני, ‏"ישראל זקוקה היום לכמה חברים שאפשר", באתר גלובס, 17 במרץ 2010
נעם בן זאב, המשפחה המוזיקלית המורחבת של הזוג פרלמן, באתר הארץ, 23 באפריל 2014
ציפי שמילוביץ, הזוכה המעוטר, באתר ynet, 17 ביוני 2016
אלכסנדרה לוקש, יצחק פרלמן: "ה-BDS זה דבר איום ונורא", באתר ynet, 21 ביוני 2016.
הכנר הבינלאומי יצחק פרלמן נפגש בכנסת עם עובדים עם מוגבלות באתר הכנסת, 22 ביוני 2016.
טלי חרותי-סובר, הכנר יצחק פרלמן תורם 2 מיליון שקל למענקים לארגונים חברתיים, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2016
דנה קסלר, הכינור הנאמן של יצחק פרלמן, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2018.
נעמה צורן, דווקא הכנר יצחק פרלמן יכול לתת לנו ולילדים שיעור מצוין בתקופה הנוכחית, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2020
חדשות חוץ, כנר על הגג: הבית של יצחק פרלמן במנהטן מוצע למכירה ב-17.5 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2022

הערות שוליים

^ "Israeli Violin Prodigy Admits He Likes Jazz". Proquest.com. נבדק ב-1 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ "News releases for May 2007" (הודעה לעיתונות). The White House. 7 במאי 2007. נבדק ב-4 בספטמבר 2007. {{cite press release}}: (עזרה)
^ "The Perlman Music Program: Toby's Project Grows and Grows". Strings. נבדק ב-1 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
^ Brownfield, Paul (21 ביוני 1998). "New Afternoon Arrival". Los Angeles Times. נבדק ב-24 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1] "Israeli Violin Prodigy Admits He Likes Jazz". Proquest.com. נבדק ב-1 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[2] "News releases for May 2007" (הודעה לעיתונות). The White House. 7 במאי 2007. נבדק ב-4 בספטמבר 2007. {{cite press release}}: (עזרה)

[3] "The Perlman Music Program: Toby's Project Grows and Grows". Strings. נבדק ב-1 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)

[4] Brownfield, Paul (21 ביוני 1998). "New Afternoon Arrival". Los Angeles Times. נבדק ב-24 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)