טרנס מאליק

טרנס מאליק
Terrence Malick

טרנס מאליק, 1993
לידה	30 בנובמבר 1943 (בן 80) אוטווה, אילינוי, ארצות הברית
שם לידה	Terrence Frederick Malick
מדינה
תקופת הפעילות	מ-1969
מקום לימודים	מכון הסרטים האמריקאי (1969) אוניברסיטת הרווארד (1965) מודלין קולג' St. Stephen's Episcopal School הרווארד קולג'
פרסים והוקרה	פרס דב הזהב (1999) פרס דקל הזהב (2011) מלגת רודס (1966) פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1979) פרס מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית לסרט הטוב ביותר עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
פרופיל ב-IMDb

טרנס מאליק (באנגלית: Terrence Malick; נולד ב-30 בנובמבר 1943) הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע אמריקאי.

במהלך שלושת העשורים הראשונים של יצירתו ביים שלושה סרטים בלבד, שזכו למעמד של יצירות מופת והקנו למאליק מקום מיוחד בין יוצרי הקולנוע האמריקאיים.

סגנונו של מאליק ייחודי מאוד ומכונה על ידי כמה מבקרים כ"טרנסנדנטי". סרטיו מאופיינים בשוטים ארוכים, בעלי קצב איטי ומהורהר, ומשולבים בהם צילומי טבע ונוף, שהפכו לאחד מסימני ההיכר שלו. מאליק נוהג להשתמש בקריינות (Voice Over) של אחת, או יותר, מהדמויות, והוא עושה בה שימוש אירוני שמוסיף מימד של מורכבות לסרטיו. למרות העמדה האירונית, מאליק נמנע משיפוטיות מופגנת כלפי דמויותיו ומבטו מרוחק ואובייקטיבי לכאורה. סרטיו ספוגים באווירה ואינם נשענים על עלילה.

ביוגרפיה

מאליק נולד באוטווה, אילינוי שבארצות הברית. אביו, אמיל מאליק, גאולוג נפט במקצועו, היה בנו של מהגר לבנוני ממוצא נוצרי-אשורי. אמו איירין (לבית תומפסון) הייתה ממוצא אנגלי.

את ילדותו העביר באוקלהומה ובטקסס ובצעירותו אף עבד בשדות נפט. הוא סיים בהצטיינות לימודי פילוסופיה באוניברסיטת הרוורד ואחר-כך המשיך ללמוד באוקספורד, שם החל בכתיבת התיזה שלו על הפילוסופים היידגר, קירקגור ו-ויטגנשטיין. בשל אי הסכמה עם מנחה הדוקטורט שלו, הפילוסוף גילברט רייל, לא סיים את כתיבת התזה. מאליק אף תרגם מאמר של היידגר לאנגלית (The Essence of Reason) תחת הוצאת אוניברסיטת נורת'ווסטרן ב-1969. לאחר שחזר לארצות הברית פרסם מאמרים בניוזוויק, ניו יורקר ו-לייף ולימד פילוסופיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. "לא הייתי מורה טוב", התוודה מאליק בריאיון מוקדם, "ולכן החלטתי לעשות משהו אחר."

ב-1969 עבר ללוס אנג'לס והחל ללמוד קולנוע במסגרת מכון הסרטים האמריקאי (AFI). במקביל עסק בכתיבת תסריטים. בין היתר היה מעורב בכתיבת גרסה מוקדמת להארי המזוהם. את סרטו הראשון, "שבילי הזעם", ביים ב-1973. הסרט עוקב אחר זוג נאהבים, גבר צעיר ונערה, הנמלטים מזרועות החוק, בשל מעשי רצח שהיו אחראים להם. הדינמיקה שבין פשטות ותמימות ילדותית לבין הפניית עורף לציוויים מוסריים, המאפיינת את הצעירים, היא מוטיב מרכזי בסרט והיא תשוב להעסיק את מאליק גם בסרטיו הבאים. הסרט לא הצליח מבחינה קופתית, אך זכה לשבחים רבים מצד מבקרים ואנשי קולנוע. רבים תיארו את הסרט כאחת מיצירות הביכורים המבריקות בתולדות הקולנוע האמריקאי. בסרט כיכבו, בהופעתם הקולנועית המשמעותית הראשונה, השחקנים מרטין שין וסיסי ספייסק. מאליק עצמו מופיע בו בתפקיד קטן.

ב-1978 יצא סרטו השני, "ימים ברקיע", העוסק בשלושה נוודים עניים - גבר, אישה וילדה, שבחיפושם אחר עבודה מגיעים לחווה של בעל אדמות עשיר בארצות הברית, בתחילת המאה ה-20. החוואי מתאהב באשה, אלא שכוונותיה כלפיו אינן טהורות. זוהי אלגוריה על אמריקה - ואולי על האנושות כולה - על יופייה וכיעורה, על התמימות והשחיתות שבה. ייחודו של הסרט הוא באופן שבו מאליק מעניק לסיפור הצנוע, ממדים מיתיים של "גן עדן" ו"גיהנום", בעיקר באמצעות דימויים סיפוריים וחזותיים חזקים, הנתמכים בצילומים מרשימים, פרי עבודתו של צלם הקולנוע נסטור אלמנדרוס (שצילם רבים מסרטי פרנסואה טריפו). אלמנדרוס, בעידודו של מאליק, מיעט להשתמש בתאורה מלאכותית וצילם באור הרך של שעות השקיעה והזריחה ולעיתים אף לאחר השקיעה. בשל התארכות הצילומים, נאלץ אלמנדרוס לעזוב את ההפקה ואת מקומו החליף צלם הקולנוע המוערך הסקל וקסלר. צילום הסרט זכה בפרס האוסקר והוא אחד מהישגי הצילום המזהירים בקולנוע המודרני. הסרט נכשל קופתית, אך כיום הוא נחשב לאחד הסרטים האמריקאים המרשימים שנוצרו בשנות ה-70.

לאחר "ימים ברקיע", פרש מאליק מעשיית סרטים למשך עשרים שנה. במהלכן, טייל ברחבי העולם, חי בפריז ובטקסס וכתב תסריטים. בין היתר החל בפיתוח פרויקט גדול ממדים בשם Q, שברבות השנים יהפוך לסרט "עץ החיים". לצד התסריטים שכתב, יצר מאליק גם עיבוד בימתי לסרט של מיזוגוצ'י עבור הבמאי אנדז'יי ויידה. בשל פרישתו רבת השנים מבימוי סרטים וסירובו הגורף לראיונות עיתונאיים וצילומים, החלה להיווצר סביב מאליק מעין הילה "סאלינג'רית" של יוצר מסתורי ואגדי, מעין מתבודד גאון. המוניטין של מאליק רק התחזק בשנות השתיקה שלו.

ב-1998 חזר מאליק אל הבימה עם סרט המלחמה "הקו האדום", המבוסס על ספרו של ג'יימס ג'ונס ומתרחש במלחמת העולם השנייה. גם בסרט הזה עוסק מאליק ביופי ובאימה, גן העדן והגיהנום ובמחיר שהאדם משלם על התרחקותו מן הטבע, מן ההרמוניה. הסרט היה מועמד ל-7 פרסי אוסקר וזכה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין. הבמאי מרטין סקורסזה בחר בו כאחד הסרטים הטובים של שנות התשעים.

ב-2005 יצא לאקרנים "העולם החדש" העוסק בסיפורה של פוקהונטס, נסיכה אינדיאנית שהתאהבה בקפטן האנגלי ג'ון סמית', בג'יימסטאון באמריקה. הסיפור המפורסם הוא חלק חשוב בהיסטוריה האמריקאית, והוא אף זכה לגרסה מצוירת של אולפני וולט דיסני. מאליק מספר את הסיפור בסגנונו הלירי, ובאמצעות צילום בתאורה טבעית.

סרטו "עץ החיים", זכה בפרס דקל הזהב לשנת 2011. ההתאחדות הבינלאומית של מבקרי הקולנוע בחרה בו כסרט הטוב של השנה.

ב-2012 יצא לאקרנים סרטו "אל הפלא", הסרט צולם באוקלהומה, עיר ילדותו של מאליק ומשתתפים בו חאווייר ברדם, רייצ'ל וייס ובן אפלק.

בשנת 1999 הוענק למאליק פרס הוקרה בפסטיבל הקולנוע בירושלים, מאליק הגיע לישראל כדי להשתתף בו כאורח כבוד.

חיים אישיים

מאליק הוא הבוגר בין שלושה אחים. אחד מאחיו, כריסטופר, נפצע קשה בתאונת דרכים, בה גם נהרגה אשתו. אחיו השני, לורנס, נסע לספרד למטרת לימודי גיטרה עם נגן הגיטרה הנודע אנדרס סגוביה, שם מצא את מותו, ככל הנראה בהתאבדות. מאליק התייחס למותו המוקדם של אחיו בשניים מסרטיו, "עץ החיים" ו"אביר הגביעים".

מאליק נישא שלוש פעמים: בפעם הראשונה לג'יל ג'ייקס ב-1970, בשנית למישל מורט ב-1985, ובשלישית לאלכסנדרה וואלאס ב-1998. מתגורר עם רעייתו באוסטין, טקסס.

מאליק דואג לכלול בחוזי העבודה של סרטיו תנאי מפורש, לפיו חברת ההפקה תמנע לחלוטין משימוש בדיוקנו לצורך יחסי הציבור של הסרט. כמו כן אינו משתתף בראיונות במסגרת מסעי הפרסום של סרטיו.

סרטיו

כבמאי

• שבילי הזעם (Badlands, 1973)
• ימים ברקיע (Days of Heaven, 1978)
• הקו האדום (The Thin Red Line, 1998)
• העולם החדש (The New World, 2005)
• עץ החיים (The Tree of Life, 2011)
• אל הפלא (To the Wonder, 2012)
• אביר הגביעים (Knight of Cups, 2015)
• Voyage of Time‏, 2016
• שיר לשיר (2017, Song To Song)
• Radegund‏, 2017
• חיים נסתרים (2019, A Hidden Life) - סיפורו של פרנץ יגרשטטר שהתנגד לנאצים והוצא להורג.
• The Way of the Wind‏, TBA

כמפיק

• המלאכים הטובים ביותר (2014, The Better Angels)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טרנס מאליק בוויקישיתוף

• טרנס מאליק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• טרנס מאליק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• טרנס מאליק, באתר AllMovie (באנגלית)
• טרנס מאליק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• טרנס מאליק, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• טרנס מאליק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• טרנס מאליק, באתר Discogs (באנגלית)
• דניס לים, הניו יורק טיימס, צרות בגן עדן, באתר הארץ, 24 במאי 2011
• דגן ואלד, טרנס מאליק: מיתוס בזכות האניגמטיות, לא הקולנוע, באתר הארץ, 25 במאי 2011
• מאיר שניצר, חאליק: על טרנס מאליק, באתר nrg‏, 27 במאי 2011
• אורי קליין, "עץ החיים", תסריט ובימוי: טרנס מאליק | בדרך לסרט האמריקאי הגדול, באתר הארץ, 30 במאי 2011
• טרנס מאליק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)