חנוכייה
חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.
שמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "חנוקיאה" רווחה בקרב יהדות ספרד בישראל ובארצות הבלקן[1], והמילה "חֲנֻכִּיָּה" נכנסה לעברית בסוף המאה ה-19 בירושלים על ידי חמדה בן-יהודה, אשתו של אליעזר בן-יהודה.
במקורות וברוב ספרי ההלכה, היא נקראת "מנורת חֲנֻכָּה" ובקיצור "מנורה", וכך עדיין מקובל לקרוא לה מחוץ לישראל[2].
הדלקת נרות חנוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה
מנהג הדלקת נרות בחנוכייה הונהג כסמל לציון חנוכת בית המקדש שכלל גם את חידוש הדלקת הנרות במנורה (בה נעשה נס פך השמן) בידי החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס, לאחר שהצליחו לכבוש מחדש את בית המקדש השני מידי הכובשים היוונים.
מצווה להדליק נרות בחנוכייה ולפרסם את נס פך השמן ברבים (פרסומי ניסא) לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון הבית או בפתח הדלת, כדי שייראו מבחוץ. בבתים מסוימים מותקנים ביתני ברזל או מתכת קטנים שניתן להניח בהם את החנוכייה כך שתיראה לעוברים ברחוב ועדיין תישמר מפני פגעים שונים. אם הדבר לא מתאפשר, ניתן להניח את החנוכייה בתוך הבית, סמוך לדלת הכניסה, בצד שמאל של הנכנס. זמן ההדלקה הוא מצאת הכוכבים עד שתכלה רגל מהשוק, כלומר: ההדלקה צריכה להיות בזמן שעדיין מסתובבים אנשים בחוץ.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החנוכייה בימי קדם הייתה שורת מנורות שמן עשויות מחרס או מתכת שהוצבו זו בסמוך לזו, או מנורה אחת עגולה בעלת שמונה פתחי פתילות. בימי הביניים התפתחו חנוכיית המתכת האשכנזית וחנוכיית החרס הספרדית. בספרד הוסיפו לחנוכייה קיר אחורי ששימש לתלייתה, בגרמניה עשו שימוש לראשונה בנברשת עומדת בעלת שמונה קנים בתוספת כן מוגבה עבור השמש, צורה זו כנראה בהשפעת מנורת בית המקדש, בתימן השתמשו בקערת אבן (עשויה מאבן מיוחדת) בעלת חריצים סביב עיגולה.
שימוש בחנוכייה העשויה מכסף כהידור מצווה נזכר במאה ה-16, בספרו של רבי משה בן מכיר, סדר היום[3], הרב אברהם אזולאי כתב חמש עשרה דרגות בהידור חומר החנוכייה[4].
כיום לרוב החנוכייה בנויה כמנורה בעלת שמונה קנים לשמונה נרות חנוכה לשמונת ימי החנוכה, ובמרכז קנה נוסף המיועד לשַמָּש. זאת בדומה למנורת בית המקדש, אך בה היו רק שבעה קנים. ביום הראשון מדליקים נר אחד, ובכל יום ויום מוסיפים עוד נר עד שמונה נרות ביום השמיני, כמו נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. תפקיד השמש הוא להדלקת יתר הנרות וגם שאם ישתמשו לאור החנוכייה, יהיה זה לאורו של השמש, ולא לאור שאר הנרות שאסור להשתמש לאורם.
בחנוכייה כשרה כל שמונת הנרות עומדים בקו ישר, בגובה אחיד[5], ואילו על השמש להיות נבדל מיתר הנרות באופן כלשהו, לדוגמה בגובה שונה או במרחק מסוים משאר הנרות.
בחסידות חב"ד, יש הנוהגים להשתמש בחנוכיות עם קנים אלכסוניים ולא מעוגלים בהשראת צורת מנורת המקדש. שכן הרבי האחרון מנחם מנדל שניאורסון סובר כמו הרמב"ם[6] שקני המנורה היו אלכסוניים ולא מעוגלים.
בישראל ובגולה נהוג בגני הילדים ליצור עם הילדים חנוכיות פשוטות לנרות שעווה דקים שבהן משתמשים הילדים במהלך החג.
גלריית חנוכיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מנורה מכסף, עבודת פיליגרן, גרמניה המאה ה-20
-
חנוכייה עשויה מאבן וברזל, יצירת האמן אסף קדרון
-
חנוכייה מודרנית מזכוכית
-
חנוכייה דולקת בכותל המערבי
-
חנוכייה שתכנן האמן מוריס אשקלון, סביבות 1948
-
חנוכייה רוסית, סוף המאה ה-19
-
חנוכייה על אדן חלון, 2022
-
חנוכייה ממרוקו או מלוב,[7] שלהי המאה ה-18
-
פסל חנוכייה בהר הרצל
-
חנוכייה בקרקוב
-
חנוכייה מעוצבת עם דמויות חסידים
-
חנוכייה מהמאה ה-19, מוצגת במוזיאון היהודי בניו-יורק, עם מוטיבים מקהילות צפון אפריקה - כגון חמסה, קשתות ועוד
-
חנוכייה בחצר בית הכנסת הגדול של רומא
-
רכב נושא חנוכייה של צעירי חב"ד, בבחינת פרסום נס החנוכה
-
חנוכייה מצופה כסף
-
חנוכיית גאווה
-
חנוכית ענק בפארק הלאומי רמת גן, 2021
-
חנוכיית ענק שהוצבה כאות הזדהות ובמחווה לחטופים, כולל שלט Bring Them Home NOW. טיילת יפו, 2023
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורה יפה (עיצוב), אדריכלות במנורת החנוכה: השתקפות צורות ארכיטקטוניות במנורת החנוכה מתוך אוסף מנורות חנוכה במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, 1979. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלכות חנוכייה כשרה ופסולה, הרב אליעזר מלמד, מתוך אתר פניני הלכה.
- חנוכייה, באתר של משרד החינוך
- חנוכיות, באתר "צפונט"
- רשימת מאמרים על החנוכייה באתר רמב"י
- בעל החנוכייה נרצח בשואה - החנוכייה שרדה, מתוך התערוכה "עדים דוממים: סיפורי חפצים מאוסף מוזיאון יד ושם", באתר יד ושם
- תצלומי הדלקת חנוכיות מתקופת השואה, מתוך התערוכה "חג החנוכה לפני השואה, בתקופת השואה ולאחריה" באתר יד ושם
- יחיעם שורק, גלגולה של מנורת המקדש עד לחנוכיה של היום, באתר "הידען", 28 בנובמבר 2013
- תערוכת חנוכיות במוזיאון תל אביב, יומני כרמל ינואר 1951 (התחלה 5:35)
- אור יקרות - החנוכיות היקרות בעולם, באתר בית התפוצות, דצמבר 2016
- אסתר גולדנברג, הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי, לשוננו לעם מד, תשנ"ג, עמ' 3–11
- דנצ'וּ ארנון, רק בירושלים: חנוכיה לי יש, בבלוג "עונג שבת", 3 בדצמבר 2021
- כנען ליפשיץ - JTA, החנוכייה היקרה בעולם עומדת שוב על רגליה, באתר ערוץ 7, 27 בדצמבר 2019
- חנוכיות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למשל ב-תשובה זו משנת 1798 מאת רבי אברהם מיוחס. ראו עוד על כך אצל אורה שורצולד, "שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה", פעמים 56, עמ' 33–49 באתר יד יצחק בן-צבי
- ^ כך גם במסורת יהדות תימן נקראת בערבית "מסרג'ה" (=מנורה), הרב יצחק רצאבי מעודד להמשיך להשתמש בשמה המקורי (שולחן ערוך המקוצר, חלק ג' עמוד רסו, קובץ דברי חפץ, חלק ה' עמוד רד).
- ^ הלכות חנוכה, "ובעניין הנרות שידליקו בהן, כל אחד יעשה אותן כפי כחו וכל המהדר אותם ביותר הרי זה משובח. ומי שידו משגת לעשות אותם מכסף יעשה אותם. ... לפחות מי שאין בידו לעשות כל השמונה נרות כסף יעשה אחד מהם כסף, ויהיה אותה שמחדש בכל לילה זכר לנס, וכל זה אם אינו מעכב, מראה בה חביבות המצוה וחפצו והשמחה שיש לו בה - שהוא עיקר העבודה כנ"ל."
- ^ ספר חסד לאברהם, מעיין ב, נהר נ"ח. והם: זהב, כסף, נחושת קלל, נחושת אדומה, ברזל, בדיל, עופרת, זכוכית, עץ, עצם, חרס מצופה אבר, חרס לא מצופה, קליפת רימון, קליפת אגוז, קליפת אלון.
- ^ ולכתחילה לא בעיגול, כך בהלכה לפי הרמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ד', על פי פסיקת מהרי"ל מחשש איסור "מדורה", אולם אם ישנו מרחק ניכר בין הנרות, גם חנוכייה עגולה כשרה (רמ"א שם, בשם תרומת הדשן.)
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה י בציור שהרמב"ם צייר שם.
- ^ חנוכיות לובית, מי מכיר ? מי יודע ?, נבדק ב-2024-01-03
- ^ מבני קהילת-,ארם צובא,-%2C שהגיעו מספרד לאחר חנוכיה עם שני שמשים - למה היא באה? - תגובה בפורום אוצר החכמה על מנהג יהדות חלב להדליק שני שמשים במקום אחד
- ^ https://haluzhaivri.org.il/page/42236/0
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.