לדלג לתוכן

הנרות הללו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרות הללו

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין,
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת
(וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת),
שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה,
עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים.

וְכָל שְמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה,
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵן,
וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן,
אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד,
כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל[1],
עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ׃

הנוסח הנפוץ (אשכנז)

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ היא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה. התפילה תוקנה כנראה בתקופת הגאונים, ומופיעה לראשונה במסכת סופרים.

גרסה של שבר פסוק מתפילת "הנרות הללו", מודפסת על קופסת הצגת מנורה ברשות הרבים

זמן אמירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אברהם אבלי בספרו מגן אברהם כתב שיש לומר תפילה זו, מיד לאחר שהדליק את הנר הראשון, ובספר משנה ברורה הוסיף לבאר מאחר שהנר הראשון הוא הנר העיקר אינו נחשב הפסק בין הברכה לשאר המצוות, וימשיך לאומרו תוך כדי שמדליק שאר הנרות.

אמנם בספר פרי מגדים כתב שגם אותן הנוהגים לומר תפילה זו לאחר הדלקת כל הנרות, עושים כדין.

אם התחיל לומר הנרות הללו קודם שהדליק את הנר הראשון, יש שכתבו שבדיעבד אין הדבר נחשב הפסק, וידליק את הנרות ולא יברך פעם נוספת[2].

הנוסח הקדום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח התפילה מופיע לראשונה במסכת סופרים (פרק כ', הלכה ד'). הנוסח המופיע במסכת סופרים הוא:

”הנרות האלו אנו מדליקין, על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות, אשר עשית לאבותינו, על ידי כוהניך הקדושים. וכל [מצוות] שמונת ימי החנוכה, הנרות האלו קודש, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות שמך, על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתך.”[3]

נוסח הטור והמהרש"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח המובא בטור הוא: ”הנרות הללו אנו מדליקין, על התשועות ועל הניסים ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו, על ידי כוהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה, הנרות הללו קודש הן, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות לשמך, על נפלאותיך ועל ניסיך ועל ישועתך.”[4]

גם המהרש"ל[5] הביא את נוסח זה, שבו ארבעים ואחת מילים. אך כסימן לנוסח זה כתב, שמלבד המילים "הנרות הללו" יש ל"ו (36) מילים. מכך עולה שיש להתחיל את הסימן לאחר כל שורת הפתיחה: "הנרות...מדליקין". אך עדיין יש מילה מיותרת, לכן ייתכן שיש בגרסה טעות העתקה, או שהסימן שנתן אינו מדויק.

הנוסח הנפוץ כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח הספרדי:

”הנרות הללו [אנחנו] מדליקים, על הניסים [ועל הפורקן ועל הגבורות] ועל התשועות ועל הנפלאות [ועל הנחמות], שעשית לאבותינו [בימים ההם בזמן הזה,] על ידי כוהניך הקדושים. וכל שמונת ימי החנוכה, הנרות הללו קודש [הם], ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד, כדי להודות לשמך, על ניסיך [ו[על] נפלאותיך] ו[על] ישועותיך (ועל נפלאותיך).”

הנוסח האשכנזי:

”הנרות הללו אנו מדליקין, (על התשועות ו)על הניסים (ועל התשועות) ועל הנפלאות, (על התשועות ועל המלחמות,) שעשית לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה, על ידי כוהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה (אלו), הנרות הללו קודש הן, ואין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד, כדי להודות [ולהלל] לשמך [הגדול], על ניסיך [ועל נפלאותיך] ועל ישועתך (ועל נפלאותיך).”

הנוסח החב"די:

”הַנֵרוֹת הַלָלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִסִים וְעַל הַנִפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָמִים הָהֵם בִּזְמַן הַזֶה, עַל יְדֵי כֹּהַנֶיךָ הַקְדוֹשׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חַנֻכָּה, הַנֵרוֹת הַלָלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֵן אֶלָא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵל לְשִׁמְךָ הַגָדוֹל, עַל נִסֶיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעוֹתֶיךָ.”

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גרסה אחרת: לִשְמֶךָ
  2. ^ ספר נטעי גבריאל, הלכות חנוכה פרק כט, סעיף ג.
  3. ^ מיכאל היגער, מסכת סופרים, מהדורת מיכאל היגער, באתר היברובוקס
  4. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרע"ו
  5. ^ בשו"ת שלו, בסימן פה