ולדימיר
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 ולדימיר | ||
| ראש העיר | Olga Deeva | ||
| תאריך ייסוד | 990 או 1108 | ||
| שטח | 124.59 קמ"ר | ||
| גובה | 150 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 352,347 (1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 2,830 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 56°09′00″N 40°25′00″E / 56.15°N 40.4166666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| http://www.vladimir-city.ru | |||
 | |||
ולדימיר (ברוסית: Владимир) היא אחת הערים העתיקות ברוסיה, ומשמשת כיום כבירת מחוז ולדימיר. העיר יושבת על גדות נהר הקליאזמה (Клязьма), כ-200 ק"מ מזרחית למוסקבה. מספר התושבים בשנת 2015 היה כ-340 אלף איש (לעומת 349,702 תושבים בשנת 1989). העיר הייתה בירת אחת הנסיכויות החזקות ברוסיה בימי הביניים. מספר מבנים בעיר הוכרזו כאתרי מורשת עולמית (ראו האתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדל).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית נוכחותם של בני-האדם באזור התקיימה כבר לפני כ-25,000 שנים. באופן מסורתי, מועד הקמת העיר הוא 1108, בהתאם לעדויות בכתבי עת עתיקים והגרסה לפיה העיר הוקמה על ידי הנסיך ולדימיר השני, מונומך. הסיבה להקמת העיר, לפי אותה הגרסה הייתה הרצון של ולדימיר להרחיק את עצמו מערים ותיקות כמו רוסטוב וסוזדל. בשנת 1958 צוינו 850 שנים לייסוד העיר.
לפי עדויות שהתגלו בשנות ה-90, ולדימיר הראשון נסיך קייב ביקר בעיר כבר בשנת 990. בהתאם לכך, הוזז מועד הקמת העיר לשנת 990.
תקופת הזוהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ללא קשר לשנת הקמת העיר, התקופה החשובה בתולדות העיר הייתה המאה ה-12. יורי דולגורוקי, הנסיך הגדול שייסד גם את מוסקבה, הקים את נסיכות ולדימיר-סוזדל והעביר את בירת רוסיה של קייב מקייב לוולדימיר. תקופת הזהר נמשכה עד לפלישת המונגולים לרוסיה. באותה התקופה ולדימיר הייתה אחת הערים הגדולות והיפות באירופה. מעמד העיר חוזק עוד יותר עם העברת מרכז מושבו של הארכיבישוף מטרופוליטני הרוסי מקייב לוולדימיר. באותה תקופה נבנו כנסיות, ארמונות ומבני ציבור רבים. רק 3 מהם שרדו עד היום: שער הזהב, קתדרלת דמיטרי הקדוש וקתדרלת עלייתה השמיימה של מרים, אם ישו. באותה תקופה נבנתה גם הכנסייה מפורסמת על נהר הנרל (Нерль, כ-12 ק"מ מהעיר), הנחשבת לאחד היהלומים של ארכיטקטורה הרוסית בימי הביניים.
נפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בפברואר 1238, העיר נכבשה על ידי באטו חאן, שליט מונגולי. שרפה גדולה השתוללה בעיר. משפחת הנסיך הגדול נהרגה. מאז, לא חזרה העיר לעצמה. למרות זאת, עד לאמצע המאה ה-14 העיר הייתה מושבו של ארכיבישוף מטרופוליטני. כמו כן, על אף שבהדרגה, החשיבות הפוליטית עברה למוסקבה, התואר הרשמי של הצארים היה "הנסיך הגדול של ולדימיר". הצארים הוכרזו בקתדרלה של העיר, עד שקתדרלה דומה נבנתה במוסקבה.
קבר של אלכסנדר נבסקי היה בעיר עד לשנת 1703, אז הוא הועבר לסנקט פטרבורג.
אתרים בעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדל
- שער הזהב - נבנה ב-1158–1164 - שער לבן בחומה סביב העיר העתיקה. מעל השער נבנתה כנסייה.
- קתדרלת עלייתה השמיימה של מרים, אם ישו (Успенский Собор)- נבנתה ב-1158–1160. מבנה לבן יפהפה. בתוך הכנסייה ציורי קיר מהמאה ה-12–13 ועבודות של אנדרי רובליוב משנת 1408.
- כנסיית דמטריוס הקדוש - נבנתה ב-1194–1197.
- כלא ולדימירסקי סנטרל
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילניה גורה, פולין
אנגיארי, איטליה- קמפובאסו, איטליה
קנטרברי, אנגליה, בריטניה
סבו סיטי, הפיליפינים
צ'ונגצ'ינג, הרפובליקה העממית של סין
נארה, יפן
אוסטי נד לבם, צ'כיה
קרדז'אלי, בולגריה- טרנטו, איטליה
ארלנגן, בוואריה, גרמניה
בלומינגטון, אילינוי, ארצות הברית
קראבה, פינלנד- סרסוטה, פלורידה, ארצות הברית
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ולדימיר (ברוסית ובאנגלית)- ולדימיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
