העברה (מחלה)

בבריאות הציבור, העברה היא מעבר של מחולל מחלה זיהומית מפרט פונדקאי נגוע לפרט אחר. ההעברה יכולה להתבצע ישירות מהפרט הנגוע או דרך וקטור, הנושא את מחולל המחלה. להבנת דרך ההעברה ואיתור מקור הזיהום יש משמעות אפידמיולוגית במטרה למנוע את התפשטות המחלה, בפרט בעת מגפות.

דרכי העברה

נישאות באוויר

הדבקה דרך האוויר מתבצעת בעת חשיפה לארסס (אירוסול) הנושא מחוללי מחלה. חלקיקי הארסס הם למעשה טיפות ממערכת הנשימה שהתאדו בחלקן ומה שנשאר מהן הוא גרעין הטיפה. מחוללים הנישאים באוויר מסוגלים לשרוד מחוץ לגוף ולהישאר באוויר למשך פרקי זמן ארוכים, בהתאם לסוג המחלה, טמפרטורת האוויר, רמות הלחות וקרינת UV. אתר ההדבקה העיקרי שלה הוא מערכת הנשימה. עם המחלות המועברות בדרך זו נמנות: דלקת קרום המוח הנגרמת מ-Neisseria meningitidis, אבעבועות רוח, הצטננות, שפעת, חזרת, דלקת גרון מסטרפטוקוקוס, שחפת, חצבת, אדמת, שעלת, סארס, צרעת. כך גם מתרחשת העברה של COVID-19.

עטיית מסכה בתקן N95 יכולה להגן על העוטה מלהידבק במחלות הנישאות באוויר.

טיפות

העברה טיפתית מתרחשת כאשר טיפות ממערכת הנשימה הנושאות מחולל ומופקות בעת שיעול, עיטוש או דיבור, באות במגע עם רירית חשופה, כגון של העיניים, האף או הפה. מאחר שהטיפות הנשימתיות גדולות וכבדות, הן אינן נשארות באוויר זמן רב, והעברת מחולל המחלה מתרחשת במרחקים קצרים. החלקיקים הנושאים את המחולל, הנקראים חלקיקי פליג, על שם קארל פליג, הם בקוטר של 0.1–2 מ"מ, וכאשר הם מתאדים לארסס, הם יכולים להישאר באוויר לתקופות ממושכות יותר. מחלות המועברות בדרך זו הן מחלות של נגיפים נשימתיים, כגון שפעת, Human parainfluenza viruses, אדנווירוס, Human respiratory syncytial virus ו-Human metapneumovirus, וכן שעלת, פנאומוקוק, דיפתריה, אדמת וקורונה.

עטיית מסכה רפואית יכולה לצמצם את הפצת הטיפות לסביבה, ואת הפיכתן לארססים.

בין משטחים

העברה בין משטחים(אנ') מתרחשת כאשר טיפות של מחולל המחלה מגיעות למשטח ומסוגלות להדביק אדם אחר שנגע במשטח ולאחר מכן בריריות חשופות כמו העיניים האף או הפה. זיהום המשטח יכול לנבוע מחניתה ישירה של הטיפות (למשל התעטשות לכיוון שולחן) או לא ישירות (למשל בהתעטשות ליד ולאחר מכן אחר נגיעה בידית או שולחן). תנאי סביבה כמו סוג החומר ממנו עשוי המשטח, טמפרטורה ולחות יכולים להשפיע על זמן הישרדות המחולל על המשטח. עם המחלות המעוברות בדרך זו נמנות: הצטננות, שפעת, סארס ושפעת העופות.

ניקיון וחיטוי המשטחים, התעטשות והשתעלות למרפק, ושטיפת ידיים יכולים למנוע העברה בין משטחים.

מחזור צואה-פה

במחזור צואה-פה, מחוללי מחלה בחלקיקי צואה עוברים מאדם אחד לפיו של אדם אחר, לאו דווקא ישירות. הסיבות העיקריות לאופן העברה זה הוא תנאי תברואה ירודים והיגיינת ידיים לקויה. אחת הדרכים להעברה צואתית-פומית היא דרך מזון או מים שזוהמו במחולל, למשל כאשר אדם יוצא מהשירותים ללא רחצת ידיים ולאחר מכן מכין אוכל או מטפל באחרים. במדינות מתפתחות, שבהן רמת תברואה ירודה, והפרשות או ביוב מזהמים מקורות מים לשתייה, אנשים השותים מים אלה עלולים להידבק במזהמים. כמו כן, ישנן מדינות שבהן תרבות של צאייה בגלוי. דרך זו היא דרך העברה טיפוסית למחוללים הבאים: כולרה, הפטיטיס A, שיתוק ילדים, Rotavirus, סלמונלה ומיני טפילים.

יחסי מין

מחלות מין הן כלל המחלות המועברות בעת מגע מיני, בין אם ביחסי מין וגינליים, אנאליים או אוראליים. ההעברה מתרחשת בעקבות מגע ישיר בין איברי המין, או דרך הפרשות, בין נוזל הזרע מצד הגבר או הפרשות נרתיקיות של האישה. בקבוצת המחלות המועברות במין נכללות איידס, כלמידיה, קונדילומה, זיבה, הפטיטיס B, עגבת, הרפס ולימפוגרנולומה ונראום.

שימוש בקונדום יכול למנוע מעבר של ההפרשות ולהפחית את הסיכון להדבקה.

מפה לפה

מחלות המועברות בדרך זו מועברות במגע ישיר, כמו בנשיקה, או בעקיפין, כמו בעת שתייה מכוס משותפת או עישון מאותה סיגריה. בקבוצה זו נכללים כל המחוללים העוברים טיפתית וכן נגיפים ממשפחת ההרפס: CMV, הרפס ומונונוקלאוזיס זיהומי (מחלת הנשיקה).

מגע ישיר

אופן העברה זה דורש מגע ישיר של העור או מגע עקיף, למשל דרך מגבת או בגדים משותפים. עם המחלות המועברות בדרך זו נמנות: פטרת הרגליים, סעפת, עגבת (במקרה שהמגע היה עם הפצע הכיבי), יבלות עור ודלקת הלחמית.

מהורה לילד

העברה אנכית היא העברה של מחלה מהורה, על פי רוב אם, לילד, במהלך שהותו ברחם, בעת הלידה או בהנקה. צורת ההעברה האנכית כוללת מחלות כמו איידס, הפטיטיס B ועגבת.

טיפול רפואי

ישנם מחוללים המועברים ישירות מטיפול רפואי, אם הציוד הרפואי היה נגוע, אם איבר מושתל היה מזוהם או בעת השהות במוסד רפואי והעברת המחולל מהצוות הרפואי.

וקטור

וקטור (מעבירן) הוא אורגניזם שאינו מחולל מחלה בעצמו, אך מעביר את המחולל מפונדקאי אחד לאחר. וקטורים יכולים להעביר את המחולל בצורה מכנית, שאינה מערבת כניסה של המחולל לגופו של הווקטור, כמו למשל זבוב הנוחת על צואה ואחר כך מתיישב על מזון, או בצורה ביולוגית, שבה המחולל נכנס לגופו של הווקטור, לעיתים אף עובר שלבים במחזור חייו, ומועבר לפונדקאי, לדוגמה בעקיצה. הווקטורים הם ברובם פרוקי-רגליים, ובכלל זה יתושים, קרציות, פרעושים וכינים. אלה מעבירים מחלות כמו מלריה, קדחות מוח נגיפיות למיניהן (קדחת מערב הנילוס, קדחת דנגי וכו'), מחלות הנגרמות מריקציות, מחלת צ'אגאס, מחלת ליים ומחלת השינה. אחת הדרכים להתמודדות עם מחלות המועברות דרך וקטור היא הדברה של הווקטור.