לדלג לתוכן

הנועזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנועזים
The Defiant Ones
כרזת הסרט הנועזים
כרזת הסרט הנועזים
כרזת הסרט הנועזים
בימוי סטנלי קריימר
הופק בידי סטנלי קריימר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט נדריק יאנג, הרולד ג'ייקוב סמית עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה פרדריק קנודסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים טוני קרטיס
סידני פואטייה
תאודור ביקל
קארה ויליאמס
מוזיקה ארנסט גולד עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סאם ליוויט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Stanley Kramer Productions, Curtleigh Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 בספטמבר 1958
משך הקרנה 96 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט חבר'ה, סרט מתח, סרט פשע, סרט דרמה, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר, שחור-לבן
פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנועזיםאנגלית: The Defiant Ones) הוא סרט פשע אמריקאי משנת 1958 בבימויו ובהפקתו של סטנלי קריימר עם טוני קרטיס וסידני פואטייה בתפקידים הראשיים.

הסרט מתאר בריחה של שני אסירים, לבן ושחור, הקשורים אחד לשני בשלשלת ברזל וחייבים לעזור אחד לשני כדי לשרוד למרות המתיחות הקשה ביניהם שרובה על רקע גזעי.

הסרט זכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר, שחור-לבן ופרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

סידני פואטייה זכה בפרס דוב הכסף לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ובפרס באפט"א לשחקן הזר הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (טוני קרטיס וסידני פואטייה), פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (תאודור ביקל), פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (קארה ויליאמס), פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ופרס אוסקר על הבימוי והעריכה.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית מסיעה אסירים בלילה בגשם שוטף. באחד העיקולים היא מחליקה ומתהפכת. רוב האסירים נפגעים והמחלצים מגלים ששני אסירים נעדרים וכנראה ברחו. הבורחים הם ג'ון ג'קסון (טוני קרטיס) ונח קולן (סידני פואטייה). הראשון לבן והשני שחור. הם קשורים זה לזה בשלשלת ברזל.

השריף המחוזי, מקס מילר (תיאודור ביקל), מוזעק למקום ומתחיל ארגן מבצע רדיפה בהשתתפות כלבי דם הוא בטוח שתוך זמן קצר יתפתח ריב בין שני הבורחים והם יהרגו זה את זה.

שני האסירים הבורחים ממשיכים במנוסתם תוך שהם עוברים נהר גועש ומסוכן ונחלצים מתוך בור טיט עמוק. כל פעם אחד עוזר ומציל את השני ובעת מנוחה הם מתחילים לריב ומכנים אחד את השני בשמות כמו "ג'וקר" ו"כושי".

לבסוף הם מגיעים לאתר של בית חרושת לטרפנטין. הם פורצים לחנות המכולת של העובדים במטרה לגנוב אוכל אך מקימים רעש והעובדים מגיעים ופותחים במרדף אחריהם. במפגש אתם נפצע אחד העובדים. הם נתפסים והעובדים הנרגזים מבקשים לבצע בהם לינץ' ולתלות אותם.

אחד התושבים, "ביג סאם" (לון צ'ייני), מתערב ומשכנע את האנשים להניח לשניים הוא לוקח אותם לביתו, קושר אותם לעמוד גב אל גב ואומר שהם יהיו שם עד שיוסגרו.

באמצע הלילה הוא מגיע אליהם ולהפתעתם הוא משחרר אותם. הם מבינים לפי הצלקות בידיו כי גם הוא היה פעם אסיר.

במהלך מנוסתם הם מגיעים לחווה בודדת ובה אישה (קארה ויליאמס) המגדלת לבד את בנה, בילי. היא נותנת להם אוכל ובילי מביא מכשירים המאפשרים לנתק את השלשלת הקושרת ביניהם. הם נחים בלילה והאישה נמשכת לג'ון.

בבוקר היא מציעה לג'ון להצטרף אליו בבריחה במכוניתה ולהיפרד מקולן אותו היא מדריכה ללכת דרך הביצות לעבר פסי הרכבת. לאחר שקולן עוזב היא מגלה לג'ון כי שקרה וכי הפנתה את קולן לביצות כדי שיטבע וימות שם ולא יסגיר אותם. ג'ון כועס עליה, הודף אותה ממנו ובורח לעזור לקולן. בילי יורה בו ופוצע אותו בכתף. ג'ון מגיע לקולן ובריצה הם מתקרבים לפסי הרכבת. הרכבת מגיעה, קולן עולה עליה בריצה אך ג'ון לא מספיק ואז קולן, במקום להמשיך בנסיעה, קופץ מהרכבת לעבר ג'ון ושניהם נופלים מחובקים ומחכים לרודפים. השריף מוצא את קולן שר שיר כאשר ג'ון בזרועותיו. הוא מחייך ומחזיר את אקדחו השלוף לנרתיק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנועזים בוויקישיתוף