האדם הלבן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
האדם הלבן (באנגלית מכונה לעיתים "Caucasian", כלומר "קווקזי") הוא מונח תלוי הקשר חברתי ותרבותי, המתאר קטגוריה חברתית או סיווג של בני האדם, ומתבסס על מאפיינים חיצוניים כמו צבע עור בהיר. זאת בדומה לקטגוריות אחרות, כגון "שחורים", או לחלופין, הקטגוריה המקיפה יותר שנקראת "צבעונים" (קבוצה המכילה גם כהי-עור וגם שחומים). הגדרת קבוצת המשתייכים לקטגוריה "האדם הלבן" תלויה באלה המגדירים אותה, ונוטה להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן בהתאם להקשר החברתי והתרבותי. כיום, בעולם המערבי יש שראוים בעצם הביטוי "האדם הלבן" לא תקין פוליטית ואף מיחסים לו גזענות.
המונח מתייחס כביכול רק לצבע עורו של האדם, אך למעשה מגדיר גם מאפיינים חיצוניים אחרים, כגון צורת עיניו ושפתיו. אלו מהווים סימנים חיצוניים למוצאו מאירופה או להיותו צאצא של קולוניאליסטים (כובשים או מתיישבים) מיבשת זו.
משמעות המונח עד סוף המאה ה-17
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאור של אוכלוסיות כ"לבנים" בהתייחס לצבע עורן נמצא מדי פעם באתנוגרפיה היוונית-רומית ובמקורות עתיקים או מימי הביניים אחרים, אך לחברות אלו לא היה מושג לגבי גזע לבן או זהות כלל-אירופית. המונח "גזע לבן" או "אנשים לבנים", המוגדרים על ידי עורם הבהיר בין שאר המאפיינים הפיזיים, נכנס לשפות האירופיות העיקריות רק במאה השבע-עשרה המאוחרת, כשהמושג של “איחוד לבן” זכה להכרה גדולה יותר באירופה, בהקשר של עבדות גזעית ומעמד חברתי במושבות האירופיות. הדגש על גזע מבדיל את המושג המודרני מתיאורים פרה-מודרניים, שהתמקדו בגוון גופני ולא ברעיון של גזע. לפני העידן המודרני, אף עם אירופי לא ראה את עצמו כ"לבן", והעמים הגדירו את עצמם במונחים של מוצא אתני או לאום.
המאה ה-18: גזענות מדעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים מערביים של גזע ואתניות במאות ה-18 וה-19 התפתחו למה שייקרא מאוחר יותר "גזענות מדעית". פסאודו מדענים אירופיים בולטים שכתבו על ההבדלים בין בני אדם הגדירו "גזע לבן" או "מערב אירואסיה", וייחסו לו עליונות פיזית, נפשית או אסתטית על שאר האנושות. רעיונות אלה הופרכו על ידי מדענים כבר במאה העשרים.[1]
כיום מדענים ואנתרופולוגים מודרניים מכירים אמנם במציאות של שונות ביולוגית בין אוכלוסיות אנושיות שונות, אך רואים ברעיון של "גזע לבן" מאוחד ומובחן מבנה חברתי שרירותי וחסר כל בסיס מדעי.
"משא האדם הלבן"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משא האדם הלבן
סיסמה פוליטית ששימשה להצדקת האימפריאליזם האירופי. אימפריות רבות ראו את גורלן כמיוחד, ואת עצמן כ"בעלות שליחות" להפצת התרבות והמוסר שלהן, שנתפסו על ידן כ"גבוהים". לדוגמה, בארצות הברית נעשה עד תחילת המאה העשרים שימוש בסיסמה "הייעוד הגלוי" כדי להצדיק את התפשטותה לכיוון האוקיינוס השקט.
הביטוי "משא האדם הלבן" שאוב משיר בשם זה שכתב המשורר האנגלי רודיארד קיפלינג ופורסם ב-1899. בשיר מבטא קיפלינג את תפיסת העולם הקולוניאליסטית והאימפריאליסטית, בהציגו את כיבושיו של האדם הלבן מחוץ לאירופה כמשא כבד, משימה קשה אך נעלה, שלא נעשית ממניעים אנוכיים אלא מתוך אלטרואיזם: שלטון "הלבנים" בילידים ה"ברברים" לא נועד לנצלם, אלא לקדמם מבחינה תרבותית וטכנולוגית, ובכך ולשפר את איכות חייהם.
המאה ה-20: הגזע הלבן בנאציזם ובפאשיזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שנאו-נאצים מודרניים מרבים להשתמש באיקונוגרפיה נאצית כביטוי ל"לאומיות הלבנה", גרמניה הנאצית דחתה את הרעיון של גזע לבן מאוחד, ובמקום זאת קידמה את ה"נורדיות". התעמולה הנאצית הגדירה את הסלאביים ממזרח אירופה כ"תת-אדם", והמעמד הכלכלי הלא מפותח יחסית של מדינות במזרח אירופה, כמו פולין וברית המועצות, יוחס ל"נחיתות הגזעית" של תושביהן. איטליה הפשיסטית נקטה באותה דעה, ובני שתי האומות הללו הצדיקו את שאיפותיהן הקולוניאליות במזרח אירופה בנימוקים גזעניים אנטי-סלאביים.
במהלך המאה העשרים היו מקרים רבים - ללא קשר למיקום בספקטרום הפוליטי של האדם - שבהם קבוצות אתניות ואומות אירופיות ראו אירופים אחרים כבני גזע אחר, שהוא איכשהו "נחות". השקפות העולם הגזעניות השתלבו היטב בתפיסת העולם של הליברליזם הקלאסי, והיו קונצנזוס כללי בקרב ההוגים והפוליטיקאים מאסכולה זו.
באזורים שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגדרות של "לבן" השתנו במהלך השנים, כולל ההגדרות הרשמיות המשמשות במדינות רבות, כגון ארצות הברית וברזיל. עד קרוב לסוף המאה העשרים, למדינות רבות היו סטנדרטים משפטיים פורמליים או נהלים המגדירים קטגוריות גזעיות (כמו טוהר הדם, מערכת הקאסטות בהודו, והאפרטהייד בדרום אפריקה).
המאה ה-21: עליונות לבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – עליונות לבנה
עליונות לבנה (באנגלית: White Supremacy או Aryanism על שם ה"גזע הארי") היא אמונה לפיה "האדם הלבן" נעלה מכל הבחינות מכל ה"גזעים" האחרים, ולכן גם צרכיו ורצונותיו צריכים להיות בראש סדר העדיפויות החברתי. בנוסף, עליו לשלוט מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית על אלו שאינם "לבנים". המונח מבטא אידאולוגיה המנציחה ושומרת על דומיננטיות חברתית, פוליטית, היסטורית או תעשייתית של ה"לבנים", כפי שמבנים חברתיים-פוליטיים היסטוריים ועכשוויים מעידים עליהם, כמו סחר העבדים האטלנטי, חוקי ג'ים קרואו בארצות הברית, וחוקי איסור הנישואים המעורבים בקולוניות למתיישבים לשעבר (כמו בארצות הברית, דרום אפריקה, אוסטרליה ומדגסקר). ישנן מספר תפישות הדוגלות בעליונות לבנה, וחלקן מגדירות את הגזע הלבן בצורות שונות, כשלרוב מוגדרות קבוצות גזעיות ותרבותיות שונות כאויב העיקרי שלהם.[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גזע (אדם)
- גנטיקה של אוכלוסיות
- צבע עור
- האדם השחור
- גזענות
- הגזע הארי
- צבעוניים
- גזעים וקבוצות אתניות בארצות הברית
- תורת הגזע
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hirschman, Charles (2004). "The Origins and Demise of the Concept of Race". Population and Development Review
- ^ Flint, Colin (2004). Spaces of Hate: Geographies of Discrimination and Intolerance in the U.S.A. Routledge. p. 53. ISBN 0-415-93586-5. Although white racist activists must adopt a political identity of whiteness, the flimsy definition of whiteness in modern culture poses special challenges for them. In both mainstream and white supremacist discourse, to be white is to be distinct from those marked as non-white, yet the placement of the distinguishing line has varied significantly in different times and places.
