גרטרוד ג'קיל
 | |
| לידה |
29 בנובמבר 1843 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1932 (בגיל 89) סארי, הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
1858–1932 (כ־74 שנים) |
| תחום יצירה |
הורטיקולטורה, גינון |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
גרטרוד ג'קיל (באנגלית: Gertrude Jekyll; 29 בדצמבר 1843 – 8 בדצמבר 1932) הייתה מעצבת גנים בריטית, צלמת, סופרת ואמנית. היא יצרה יותר מ-400 גנים בבריטניה, אירופה וארצות הברית, וכתבה למעלה מ-1,000 מאמרים עבור מגזינים בתחומי התמחותה על גנים ועיצובם. ג'קיל תוארה כ"בעלת השפעה מכרעת בעיצוב הגנים" על ידי חובבי גינון בריטים ואמריקאים.[1][2]
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרטרוד ג'קיל נולדה בשכונת מייפייר, לונדון, החמישית מבין שבעת ילדיו של קפטן אדוארד ג'וזף היל ג'קיל, קצין צבא, ואשתו ג'וליה המרסלי. אחיה הצעיר, וולטר ג'קיל (כומר אנגליקני, ששירת בקתדרלת ווסטמיניסטר, והיה כומר במלטה) היה ידידו של הסופר רוברט לואיס סטיבנסון, ששאל את שם המשפחה עבור הרומן המפורסם שלו ד"ר ג'קיל ומר הייד. בשנת 1848 עזבה משפחתה את לונדון ועברה לבית ברמלי, סורי, שם בילתה את שנותיה הראשונות.
מעולם לא נישאה ולא נולדו לה ילדים.
עיצובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרטרוד ג'קיל הייתה אחת המעצבת המשפיעה ביותר בהיסטוריה של ״תנועת האמנויות והמלאכות״, הודות לקשר שלה עם האדריכל האנגלי, אדווין לוטינס Edwin Lutyens . בפרויקטים שלה היא יצרה נופים רבים ועיצבה את ביתה שנקרא מונסטד ווד, ליד גודאלמינג סורי.[3] בשנת 1900, אדווין לוטינס, ואחיה של גרטווד, הרברט, עיצבו את הביתן הבריטי עבור התערוכה העולמית בפריז.
ג'קיל זכורה בעיקר עקב עיצוביה המצוינים וגישתה המתוחכמת והססגונית לסידור הגנים שיצרה, ובמיוחד את "גבולות הפרחים הקשים" שלה.[4] עבודתה ידועה בצבעים הקורנים שיצרה ובדימויי משיכות מכחול של נטיעותיה. יש שמסבירים כי ייתכן שתוכניות הסגנון האימפרסיוניסטי שלה, נובעות מהראייה המידרדרת שלה, שבגללה שמה קץ לקריירה שלה כציירת של צבעי מים יכולות הציור שלה, ויכולתה האמנותית ניכר בה עוד בהיותה ילדה והיא פיתחה אותן.[5]
היא הייתה אחת הראשונות במקצוע שלה שלקחה בחשבון את הצבע, המרקם, בהיבטים של עיצובי הגינות שלה. התאוריה של ג'קיל כיצד לעצב גינות עם צבע הושפעה מהצייר וילאם טרנר ואימפרסיוניזם, ועל ידי גלגל הצבעים התאורטי. ההתמקדות שלה בגינון החלה בבית הספר של דרום קנסינגטון לאמנות. שם היא התעניינה באמנות של שתילה, ובעיקר, גינון. ג'קיל חזרה מאוחר יותר לבית ילדותה בכפר ברמלי שבסארי כדי לעצב גן בסנודנהאם ליין.
היא לא רצתה להגביל את השפעתה בהוראת הפרקטיקה של גינון, ושילבה ביצירתה את תאוריית הגינון ואת הבנת הצמחים עצמם.[6] בעבודותיה כמו בספר ״ערכות צבעים עבור גן הפרחים״ היא השאירה את חותמתה על משתמשים מודרניים במושגים של "חם" ו"מגניב" בהקשר לפרחים בגנים. הדאגה שלה כי הצמחים צריכים להיות מוצגים בצורה הטובה ביותר, גם כאשר קוטפים אותם לתצוגה בבית, הובילה אותה לעצב קולקציה משלה של אגרטלי פרחים מזכוכית.[7]
גנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1881, כאשר היא עיצבה את הגנים עבור הבית שנבנה עבור אמה על ידי ג'ון ג'יימס סטיבנסון, גרטרוד ג'יקל סיפקה עיצובים או תכנוני נטיעה ל 400 גנים בבריטניה, אירופה וצפון אמריקה. יותר ממחציתם הוזמנו ישירות, אך רבים נוצרו בשיתוף פעולה עם אדריכלים כגון Lutyens ורוברט לורימר. רוב הגנים שלה אבודו במשך השנים. מספר קטן שוחזר, כולל הגינה שלה במונסטד ווד, הגנים של בית הסטרקומב, והגן בבית מנור באפטון גריי שתכננה לעורך המגזין צ'ארלס הולמה.[8]
במקביל, גרטרוד ג'קיל אספה מגוון עצום של צמחים אך ורק לצורכי שימורם למוסדות רבים ברחבי בריטניה. בימי חייה, ג'קיל הייתה ידועה גם בכתיבה הפורייה שלה. היא כתבה חמישה-עשר ספרים, החל מ"גן וחורש" וספרה המפורסם ביותר, ״צבעים בגן הפרחים״, ועד זיכרונות נעוריה.
היא התעניינה גם בריהוט של קוטג'ים מסורתיים ובמלאכות כפריות, וחששה שהם נעלמים. ספרה "אולד ווסט סורי" (1904) מתעד היבטים רבים של חיי המאה ה-19, עם למעלה מ-300 תצלומים שצילמה.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לגרטרוד ג'קיל הוענקה את מדליית כבוד על שם המלכה ויקטוריה על ידי ״החברה הגנים המלכותית״ בשנת 1897 וכן מדליית הזיכרון של החברה בשנת 1929. באותה שנה היא קיבלה מדליית כבוד של החברה לגננות במסצ 'וסטס.[9]
.jpg)
קבורה גרטרוד ג'קיל נקברה בחצר הכנסייה בבוסברידג', ליד אחיה, הרברט ג'קיל ואשתו, האמנית הסופרת והפילנתרופית אגנס ג'קיל. האנדרטה עוצבה על ידי אדווין לוטינס.[10]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1911 תאגיד גילדפורד, בריטניה, בנה הרחבה למוזיאון Guildford כדי לאחסן את האוסף הבינלאומי החשוב של פריטים ביתיים מסורתיים שגרטרוד אספה במהלך חייה והורישה אותם לחברה הארכאולוגית סורי. כמה חפצים הקשורים לחייה ולעבודתה נמצאים שם.
ב-29 בנובמבר 2017, שהיה אמור להיות יום ההולדת ה-174 של ג'קיל, הוציאה גוגול את Google Doodle לכבודה.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרטרוד ג'קיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי גרטרוד ג'קיל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Van Matre, Lynn (26 February 1989). "In Bloom Again: Gertrude Jekyll`s Cult Status Is In Full Flower". Chicago Tribune. Retrieved 3 June 2012.
- ^ Bisgrove, Richard. The Gardens of Gertrude Jekyll.London: Frances Lincoln, 2006.
- ^ Tankard, Judith B. and Martin A. Wood. Gertrude Jekyll at Munstead Wood. Bramley Books, 1998.
- ^ Bisgrove, Richard (15 October 1992). "The Gardens of Gertrude Jekyll". Frances Lincoln – via Amazon.
- ^ Gertrude Jekyll's sketch book". Guildford Museum. Guildford Borough Council. Retrieved 21 November 2018
- ^ Wood, Martin. The Unknown Gertrude Jekyll.London: Frances Lincoln, 2006.
- ^ Swengley, Nicole (24 November 2010). "Gertrude Jekyll vase designs set to sparkle again". The Telegraph. Retrieved 3 June 2012.
- ^ Michael Tooley (2004). Jekyll, Gertrude (1843–1932). Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press.
- ^ Historic England. "Busbridge War Memorial (1044531)". National Heritage List for England. Retrieved 13 December
- ^ Historic England. "Busbridge War Memorial (1044531)". National Heritage List for England. Retrieved 13 December
- ^ Google honors garden designer Gertrude Jekyll with new Doodle".