גירוי עצבי חשמלי במעבר עורי
גירוי עצבי חשמלי במעבר עורי (באנגלית: Transcutaneous electrical nerve stimulation, בראשי תיבות: TENS או TNS) מוגדר כהעברה של זרם חשמלי דרך העור כדי לעורר גירוי עצבי[1]. לרוב, השימוש במונח TENS מזוהה עם מכשיר לטיפול בכאב הנשען על עקרונות אלו של העברת זרם חשמלי דרך העור. מדובר בהתקן בלתי פולשני, תלוי סוללה ומחובר לעור, בדרך כלל, באמצעות שתי אלקטרודות. התקן זה בעל יכולת לווסת את רוחב הפולסציה החשמלית, תדירותה ועוצמתה בהתאם להמלצת מטפל או רגישות המשתמש. המכשיר ניתן לרכישה ללא מרשם רופא, ונועד לסייע בהקלת כאב אקוטי וכאב כרוני[2]. מכשירי TENS נמצאים בשימוש בקרב בעלי מקצוע שונים בתחום הרפואה מזה מספר עשורים. על אף זאת, יעילות המכשיר שנויה במחלוקת, בעיקר עקב כמות בלתי מספקת של מחקרים קליניים בסטנדרט גבוה. ישנם מחקרים המציגים הקלה בכאב בקרב המשתמשים, בעוד שאחרים מציגים יעילות נמוכה מאוד עד אפסית. התיאוריות המרכזיות בבסיס השימוש במכשיר נוגעות לתאוריית שליטת השער בכאב ושחרור של אופיאטים אנדוגניים.
שימושים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דלקת פרקים
- צירי לידה
- כאבי מחזור ואנדומטריוזיס
- כאבים ממקור אורתופדי: ברכיים, צוואר וגב
- פציעות ספורט
- בשימושים מסוימים ברפואת שיניים
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש בגירוי חשמלי לשליטה בכאב החל לראשונה ברומא העתיקה, בשנת 63 לספירה[3]. הוא תועד על ידי סקריבוניוס לארגוס שתיאר איך אדם דרך בכף רגלו היחפה על דג חשמל בחוף הים, והדבר גרם להקלה בכאב. בין המאה ה-16 למאה ה-18 מספר מכשירים אלקטרוסטטיים שימשו לטיפול בכאבי ראש וסוגי כאב נוספים. אחד התומכים בשיטה זו להקלה בכאב היה בנג'מין פרנקלין[4]. במאה ה-19 מכשיר שנקרא electreat ומכשירים מבוססי חשמל נוספים החלו להיות בשימוש נרחב יותר להקלה בכאב ואף בניסיון לטפל בסרטן. רק ה-Electreat נותר בשימוש במאה ה-20, אך חסרונותיו בלטו היות שמדובר היה במכשיר נייח ובעל אפשרות מוגבלת לשליטה על הגירוי החשמלי. פיתוחו של מכשיר ה-TENS המודרני הנוירוכירורג קלייד נורמן שילי (אנ')[5].
מכשיר ה-TENS הנייד המודרני, הומצא בארצות הברית בשנת 1974[6]. בתחילה, הוא נועד לבדוק את הסיבולת של מטופלים עם כאב כרוני לגירוי חשמלי, טרם השתלת אלקטרודות בעמוד השדרה כטיפול דפנטיבי. האלקטרודות חוברו למקלט שהושתל בגוף המטופל, אשר הוטען על ידי אנטנה שהולבשה על פני העור. באופן זה, על אף שמטופלים רבים היו מיועדים להשתלת אלקטרודות, הם חשו הקלה כה רבה מהטיפול ב-TENS כך שמעולם לא חזרו להשתלה עצמה. מספר חברות החלו לייצר יחידות של TENS לאחר ההצלחה המסחרית של חברת מדטרוניק, שהצלחתה בתחום החלה להתפרסם. בחברת מדטרוניק עצמה, הצוות הנוירולוגי המפתח פיתח יישומים נוספים להשתלת מכשירים לגירוי חשמלי עצבי לטיפול באפילפסיה, פרקינסון ועוד הפרעות של מערכת העצבים. כיום, רבים מבלבלים את המכשיר TENS עם המכשיר EMS (גירוי חשמלי שרירי). הם נראים דומים, בשניהם ישנו שימוש באלקטרודות, אך יש להבחין בין הפעולות השונות – מכשיר הTENS נועד לחסום את הכאב בעוד EMS נועד לגרות את השרירים על ידי העברת הזרם החשמלי.
אופן פעולת מכשירי גירוי עצבי חשמלי עורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכשיר ה-TENS מבוסס על מספר אלקטרודות משתנה אשר יוצרות שדה אלקטרו-מגנטי בתדירויות ועוצמות מגוונות. המטען בשדה האלקטרומגנטי גורם לדה-פולריזציה ויצירת מתח פעולה של קבוצות עצבים עוריות ותת עוריות אשר מקושרות להרפיית כאב[7].
מבנה העצבים הסנסוריים
החישה הסנסורית מורכבת מקבוצות סיבי עצבים אפרנטיים (Afferent) וממספר של נוסיצפטורים. בתוכם, קבוצה סיבים בשם סיבי עצב מקבוצה A. סיבים אלו מחולקים, באופן מסורתי, למספר קבוצות כאשר החלוקה הבסיסית של סיבי העצב הסנסוריים היא ל-Aα, Aβ, Aδ ו-C. הפרמטרים השונים בין הסיבים מובאים בטבלה[8]:
| סוג עצב | חלוקה לפי ארלנגר-גסר | דיאמטר | נוכחות מיאלין | מהירות הולכה | רצפטורים סנסוריים המקושרים לעצב |
| Ia | Aα | 13–20 μm | יש | 80–120 m/s | אחראים על פרופריוספציה |
| Ib | Aα | 13–20 μm | יש | 80–120 m/s | אברון הגיד על שם גולג'י |
| II | Aβ |
6–12 μm |
יש | 33–75 m/s | רצפטורים שניוניים לכשרון השריר, מכנורצפטורים תת-עוריים ונוסיצפטורים |
| III | Aδ | 1–5 μm | שכבה דקה | 3–30 m/s | קצוות עצב חופשיים לחישת מגע ולחץ, נוסיצפטורים ועצבי חישת קור |
| IV | C | 0.2–1.5 μm | ללא | 0.5–2.0 m/s | נוסיצפטורים ועצבי חישת חום |
מכשיר ה-TENS עובד על ידי גירוי העצבים הסנסורים וחלק מועט של עצבים מוטוריים פריפריים כך שהמנגנונים השונים משפיעים על תחושת הכאב אצל המטופל. שני המנגנונים העיקריים בהם מכשיר זה עובד הם גירוי הנוירונים הסנסורים המתחרים בשער חישת הכאב וכן עירור תגובה אופיאטית[9].
- הקלה בכאב בעקבות שער חישת הכאב – התיאוריה גורסת כי מתוך סך סיבי הנוירונים הסנסוריים הפריפריים, ישנם שני סוגים אשר מהווים מתווכי כאב; סיבי Aβ וסיבי C. האחרונים מקושרים באופן ישיר לחישת כאב בעוד שהראשונים מקושרים לתחושות עדינות יותר (לחץ, מגע). אותם הסיבים מתחרים ביניהם על שליחת המסרים למוח, ובכך שהמכשיר משדר בתדירות המתאימה לסיבי איי בטא ויוצר קליטת מסר תחושתי עדין, הוא מעכב את התדר העצבי האחראי לקליטת הכאב. סוגי מכשיר אלו יפעלו בטווחי תדירויות של בין 90–130 הרץ
- הפעלת המערכת האופואידית – מכשירים העובדים בשיטה זו, יעבדו בטווח תדרים נמוך של 3–5 הרץ, ויעבדו על סיבי Aδ. סיבים אלו, כשמגורים, מפרישים חומרים אופיאטים אשר מעכבים גם הם את שדרי תחושת הכאב ויוצרים אפקט של הקלה
סוגי מכשיר ה-TENS
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוגים השונים של המכשיר מתבססים על הפרמטרים הבאים: אורך גל, תדירות, עוצמה (המושפעת ממשרעת הגל) ומטרת הטיפול. הטבלה הבאה מפרטת את סוגי המכשירים השונים[10]:
| פרמטרים חשמליים | התחושה המקבלת אצל המטופל | מיקום האלקטרודות | מטרת הטיפול | הוראות טיפול | אופן שיכוך הכאב | |
| Conventional TENS | משרעת נמוכה ותדירות גבוהה (10–200 pps) | תחושה חזקה אך לא כואבת של נימול עם פעילות שריר מינימלית | על גבי העור, באזור הכאב | לעורר את סיבי עצב עם קוטר רחב, Aβ, כדי ליצור הקלה מקומית בכאב | שימוש לפי צורך | בדרך כלל הקלה מהירה בכאב בזמן הטיפול עצמו ולאחריו |
| AL-TENS | משרעת גבוהה ותדירות נמוכה (1–5 שידורים של 100 pps) | תחושה חזקה ונוחה של עיוות שרירים | על גבי השריר באזור השריר הכואב, כדי להפעיל עצבים מוטוריים | לעורר סיבי עצב עוריים בעלי קוטר צר וכן סיבים מוטוריים, Aδ, כדי ליצור הקלה בכאב במרחב הסגמנטלי סביב האזור הכואב | שימוש מוגבל בזמן של בין 20 ל-30 דקות כל פעם | ייתכן ותהיה תגובה מושהית |
| Intense TENS | משרעת גבוהה | תחושה כואבת של נימול חשמלי באזור | על גבי העור, פרוקסימאלית לאזור הכאב | לעורר סיבי עצב עוריים בעלי קוטר צר,Aδ, וליצור גירוי נגד (שיקל על הגירוי הקיים) | שימוש קצר טווח של בין 5 ל-15 דקות בכל פעם | תגובה מהירה בטווח הטיפול ומושהית לאחריו |
בטיחות שימוש במכשיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככלל, המכשיר נחשב למכשיר בטוח ללא תופעות לוואי רבות כאשר הוא בשימוש בצורה נכונה. מדובר במכשיר קטן, ניתן לנשיאה ולהפעלה בידי המטופל עצמו. הוראות השימוש כוללות הן התוויות נגד לשימוש בשדה חשמלי והן מיקומים נקודתיים בהם אסור להפעיל את המכשיר.
התוויות נגד לשימוש במכשיר[11]:
- אין להשתמש במכשיר, אלא אם אובחנה סיבת הכאב על ידי רופא
- אם ישנם גידולים או גרורות סרטניות אסור להשתמש במכשיר באזורים אלו, מכיוון שהאותות החשמליים עלולים להשפיע עליהם
- אם העור פצוע או מזוהם
- אסור להשתמש במכשיר אם ישנם מכשירים חשמליים אחרים על המטופל (קוצב לב, דפיברילטור נייד, מכשירים חשמליים לניטור) מכיוון שהאותות ממכשיר ה-TENS עלולים לשבש את פעולתם התקינה
- מטופלים עם חום גבוה, דלקת, או כל מצב אחר המצריך מהם הורדת חום
- לנשים בהריון אסור להשתמש במכשיר, מכיוון ולא הוכחה בטיחות לעובר
מיקומים בהם לא ניתן להניח את האלקטרודות[12]:
- צוואר קדמי מכיוון שהשדה החשמלי עלול ליצור גירוי לסינוס הקרוטידי ולעורר את עצבי הלרינקס שיוביל ללרינגוספאזם
- מעל העיניים מכיוון שזה יגביר את הלחץ התוך עיני
- כל שימוש שהוא לא חיצוני (וגינלי, אנאלי, דנטלי) למעט במקרים בהם המכשיר מיועד ספציפית לכך על ידי הרופא
- על החזה אם יש מכשירי ויסות קוצבי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kathleen A. Sluka, Deirdre Walsh, Transcutaneous electrical nerve stimulation: basic science mechanisms and clinical effectiveness, The Journal of Pain: Official Journal of the American Pain Society 4, 2003-04, עמ' 109–121 doi: 10.1054/jpai.2003.434
- ^ TENS (transcutaneous electrical nerve stimulation), NHS, 2017-10-24 (באנגלית)
- ^ J. E. Jensen, R. R. Conn, G. Hazelrigg, J. E. Hewett, The use of transcutaneous neural stimulation and isokinetic testing in arthroscopic knee surgery, The American Journal of Sports Medicine 13, 1985-01, עמ' 27–33 doi: 10.1177/036354658501300105
- ^ Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation: Side Effects, MedicineNet (באנגלית)
- ^ Dac Teoli, Jason An, StatPearls, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2020
- ^ Medical device automatic start-up upon contact to patient tissue (באנגלית), נבדק ב-2020-10-18
- ^ David Tauben - MD, Brett R Stacey - MD, Approach to the management of chronic non-cancer pain in adults, Up To Date, 16/06/2020
- ^ Hall, John E. (John Edward), 1946-, Guyton and Hall textbook of medical physiology, Twelfth edition, Philadelphia, Pa., עמ' 563, ISBN 978-1-4160-4574-8
- ^ Physiopedia, Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation (TENS)
- ^ O Tashani, M Johnson, Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation (TENS). A Possible Aid for Pain Relief in Developing Countries?, Libyan Journal of Medicine 4, 2008-12-10, עמ' 77–83 doi: 10.4176/090119
- ^ Rs Medical, How to Compare TENS Units – A Review of 5 Signal Types, Rs Medical, 25/04/2019
- ^ Mark Johnson, Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation: Mechanisms, Clinical Application and Evidence, Reviews in Pain 1, 2007-08, עמ' 7–11 doi: 10.1177/204946370700100103
