לדלג לתוכן

בל X-22

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בל X-22
Bell X-22
X-22 על מסלול ההמראה
X-22 על מסלול ההמראה
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן בל איירקראפט
טיסת בכורה 17 במרץ 1966
תקופת שירות 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
צוות 2
יחידות שיוצרו 2
משתמש ראשי חברת בל
ממדים 
אורך 12.07 מטר
גובה 6.31 מטר
מוטת כנפיים 7.01-9.96 מטרים
קוטר מדחף ראשי 2.13 מטר
משקל ריק 4,763 ק"ג
משקל המראה מרבי 8,020 ק"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 410 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 712 ק"מ
סייג רום 27,800 רגל (8,475 מטר)
דחף 932 kW כל מנוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
4 × מנועי ג'נרל אלקטריק YT58-GE-8D turboshafts
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בל X-22אנגלית: Bell X-22) היה מטוס V/STOL (ריחוף והמראה/נחיתה אנכית) בעל ארבעה מדחפים בעלי יכולת לשנות את כיוונם. תפקידו של הX-22 היה לבחון בין היתר את יעילות ה-VTOL במטוסי תובלה כמו קודמו ההילר X-18, ויורשו הבל XV-15. אחת הדרישות שהיה על המטוס למלא הוא שמירה על מהירות של 525 קמ"ש (283 קשר) בטיסה אופקית.

תכנון ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 הצי האמריקני הודיע על רצונו לרכוש שני אבות טיפוס של מטוס בעל יכולות VTOL שיונע באמצעות 4 מדחפים. חברת בל שהייתה בעלת ניסיון במטוסי VTOL ויכלה לספק דגם של המטוס המבוקש. ב-1964, אב הטיפוס, שכונה בחברת בל מודל D2127, הוזמן על ידי הצי וקיבל את השם X-22.

פרופלורים בעלי שלושה להבים הותקנו על כל אחת מארבע הכנפיים של המטוס. תמרון המטוס הושג על ידי הטיית המדחפים יחד עם שימוש בהגה הגובה והמאזנות שמוקמו בזרם הדחף של המדחפים.

היסטוריה מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסת הבכורה של אב הטיפוס בוצעה ב-17 במרץ 1966. בשונה ממטוסי VTOL שקדמו לו, שינוי המצב מריחוף לטיסה אופקית הצליח בצורה טובה.

בשל כישלון של רכיב כלשהו, שתואר על ידי טייס המבחן, סטנלי קאקול, כמרכיב היחיד שאינו מיותר בשרשרת הכוח, התרסק אב הטיפוס ב-8 באוגוסט 1966, טכנאים "הפשיטו" אותו על מנת שהחלקים שנלקחו ישמשו חלקי חילוף לאב הטיפוס השני. המטוס נשאר בשימוש כסימולטור למשך זמן מה.

הX-22 השני טס לראשונה ב-26 באוגוסט 1967. מוקדם יותר באותה שנה, הוא צויד במערכות בקרה משוכללות יותר מתוצרת המעבדה האווירנאוטית קורנל, אשר שיפרו את ביצועי המטוס. למרות שהX-22 נחשב למטוס הטוב ביותר מסוגו באותו זמן, תוכנית הפיתוח שלו בוטלה. המהירות המרבית שנדרשה, 525 קמ"ש, לא הושגה. אב הטיפוס השני הועבר למעבדות קורנל לבדיקות נוספות. הטיסה האחרונה התרחשה בשנת 1988.

המטוס מוצג כיום בIra G. Ross Aerospace Museum שבניו יורק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בל X-22 בוויקישיתוף
  • על הX-22 (באנגלית)