לדלג לתוכן

בארתולומיאו דיאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בארתולומיאו דיאש
Bartolomeu Dias
פסל של בארתולומיאו דיאש בבית דרום אפריקה בלונדון
פסל של בארתולומיאו דיאש בבית דרום אפריקה בלונדון
פסל של בארתולומיאו דיאש בבית דרום אפריקה בלונדון
לידה 1451
ממלכת פורטוגל
פטירה 29 במאי 1500 (בגיל 49 בערך)
בקרבת כף התקווה הטובה
לאום פורטוגזי
תקופת הפעילות 14811500 (כ־19 שנים)
מספר מסעות 2
גילויים בולטים היה האירופאי הראשון שחצה את כף התקווה הטובה מזרחה
אזורים שחקר חופי אפריקה המערביים

בארתולומיאו דיאש (פורטוגזית: Bartolomeu Dias; ‏145129 במאי 1500) היה מגלה ארצות פורטוגלי.

הנסיך ז'ואאו (João), בנו של המלך אפונסו החמישי, מונה על ידי המלך בשנות ה-70 של המאה ה-15 לאחראי על גילוי ארצות בשם פורטוגל, להאדרת הכתר הפורטוגלי והצי שלו. באותה תקופה נחסמו דרכי המסחר היבשתיות להודו כמעט לחלוטין בפני בני אירופה, ולכן הייתה קדימות לגילוי דרכים חלופיות – ימיות – לארץ זו.

הנסיך ז'ואאו שלח משלחות שונות לגילוי הקצה הדרומי של אפריקה, נקודה שהייתה בלתי ידועה ובגדר תעלומה לבני אותה תקופה. הספנים היוצאים למסעות צוידו בפדרוייס, עמודי אבן ובראשם הצלב המלכותי הפורטוגלי, אותם היה עליהם להציב בכל חוף אליו יגיעו, כציון לכיבושו על ידי הצי הפורטוגלי. משלחת בפיקודו של מגלה הארצות דיוגו קאו יצאה ושטה לאורך החוף המערבי של אפריקה, והציבה את עמוד האבן שלה בחוף אנגולה של ימינו, שם סברה שנמצאת נקודת קצה אפריקה. דיוגו קאו חזר כגיבור וזכה באותות ובכבוד רב. בסיורו הבא הוא גילה נקודה דרומית עוד יותר לחופי נמיביה, אך הפעם נקודת הקצה החדשה התקבלה בפקפוק מה.

ב-10 באוקטובר 1486 שלח ז'ואאו, שהפך בינתיים למלך, את ברתולומיאו דיאש בראש שלוש ספינות, עם טובי הספנים של הצי – פרו דה אלנקוור, וזואו דה סנטיאגו – לגלות את נקודת הקצה הנכונה ובכך להתוות את הדרך החדשה להודו.

העתק של הסירה שאיתה שט דיאש בשנת 1488. ההעתק מוצב במוזיאון ברתולומיאו דיאש ב-Mossel Bay, דרום אפריקה.

ב-1487 יצא דיאש בראש משלחתו אל דרומה של אפריקה. עקב הסערה המתקרבת השאיר בארתולומיאו את ספינת האספקה ליד חופי נמיביה, באחד מעיקולי החוף פקדה סערה את המשלחת והיא נאלצה להעמיק אל תוך הים, אך כשניסה לחזור לחוף גילה שהוא נעלם. הוא הבין שחצה את הקצה הדרומי והוא עתה בצדה המזרחי של אפריקה. הדבר היה בתאריך ה-6 בינואר 1488.

עתה נותר רק להגיע להודו ולזכות בתהילה רבה, אך דווקא אז התמרד הצוות ודרש לחזור הביתה. המשלחת חזרה, כשהפעם ראתה את דרום אפריקה וכינתה את נקודת הקצה בשם "כף הסערות". בהמשך שונה השם ל"כף התקווה הטובה".

דיאש רצה לארגן משלחת חדשה ולצאת מיד אל עבר הודו, אך אז להיטותו של המלך פחתה, ומסעות הגילוי הפורטוגליים נעצרו ל-9 שנים. בינתיים גילה קולומבוס את אמריקה, אותה חשב להודו, ונראה היה שלא נחוץ לגלות את הודו שוב בנתיב של דיאש.

לבסוף זכה ואסקו דה גאמה להשלים את המשימה, לאחר שהמלך החדש מנואל הראשון, העדיף את שירותיו על פני אלו של דיאש. דיאש הצטרף אל וואסקו דה גאמה, עזר לו בניווט, והובילו עד חופי אפריקה, אל עיר הנמל אלמינה.

דיאש טבע עם ספינתו, שנטרפה בקרבת כף התקווה הטובה, כאשר שימש כקברניט משנה לצד מגלה הארצות פדרו קברל, מגלה ברזיל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בארתולומיאו דיאש בוויקישיתוף