אווד
| |||
 | |||
| קברו של הנוואב שוג'ה אוד-דואלה בפיזבאד. | |||
| מדינה |
 הודו | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 אוטר פרדש | ||
| בירת המחוז | לקנאו | ||
| תאריך ייסוד |
1722 (מחוז מוגולי) 1947 (מחוז הודי) | ||
| גובה | 100 מטרים | ||
| תאריך נטישה |
1856  | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 48,945,575[1] (2011) | ||
| קואורדינטות | 26°51′38″N 80°54′57″E / 26.860556°N 80.915833°E | ||
| אזור זמן | UTC +5:30 | ||
  | |||
אווד (באנגלית: Awadh, אוודית והינדית: अवध, אורדו: اودھ) היא מדינה היסטורית והיום מחוז במדינת אוטר פרדש בצפון הודו. אווד נוסדה בתור מחוז של האימפריה המוגולית בשנת 1722 אשר בראשו עומד נוואב.
ב-1856 העבירה חברת הודו המזרחית הבריטית את כוחותיה לפאתי העיר לאקנאו שהייתה בירת אווד. על פי פירוש שנתנה החברה ל"דוקטרינת הפקיעה" של לורד דלהאוז, על-פיה כל נסיכות או שטח וסאלי שבהשפעת הבריטים, אשר לאחר מות שליט נותרת ללא שליט חוקי או יורש ישיר, עוברת לשלטון ישיר של הבריטים, הדיחו אנשי חברת הודו המזרחית את השליט האחרון, וג'יד עלי שאה (הפזרן) והכפיפו את המדינה והעיר תחת שלטון בריטי. השליט הראשון מטעמה היה סר הנרי מונטגומרי לורנס. פעולתו הראשונה של לורנס הייתה לכלוא את השליט האחרון, וג'יד עלי שאה (הפזרן) ואת תומכיו בכלא-ארמון בקלקוטה.
סיפוח זה של מדינת אוואד ובראשה לאקנאו, והאבטלה בקרב חיילי הנסיכות, היו אחד מגורמי התסיסה שהביאו שנה מאוחר לכן למרד ההודי הגדול של 1857.
תחת השלטון הבריטי, אזור אווד נחשב לחלק מ-'המחוזות המאוחדים של אגרה ואווד' וכך נשאר עד לעצמאותה של הודו בשנת 1947.
אווד השתמר לאורך ההיסטוריה בתור אזור תרבותי וחברתי ייחודי, אשר בין השפות מדוברת בו גם השפה אוודית, הייחודית לאזור זה. אווד נחשבת גם למרכז תרבות הגנגה-ג'מוני טהזיב, תרבות המשלבת את הדתות ההודיות ביניהם ההינדואיזם יחד עם האסלאם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אווד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך מפקד האוכלוסין של אוטר פרדש.
