לדלג לתוכן

אלישע גאליקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אלישע גאליקו
לידה איטליה
פטירה ~1580
~ה'ש"ם
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות צפת
תקופת הפעילות ?–1578 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראש ישיבה, פרשנות מקרא, קבלה
רבותיו רבי יוסף קארו
תלמידיו רבי שמואל אוזידא
בני דורו רבי משה קורדובירו
חיבוריו פירושים על המגילות
אב גבריאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אלישע גאליקו (נפטר בסביבות שנת ה'ש"ם,[1][2] 1580) היה ראש ישיבה, פרשן מקרא ומקובל שנולד באיטליה, ולאחר שעלה ארצה בצעירותו חי בצפת. נמנה עם תלמידיו המובהקים של הרב יוסף קארו, אשר גם הסמיכו לרבנות, ואחר כך שימש כחבר בבית דינו. ולאחר מיתת רבו, נתמנה לראש ישיבה בצפת.[3]

רבי אלישע חיבר פירושים לחמש המגילות, להם לא קרא בשם, מתוכן נדפסו שלושה: פירוש מגילת אסתר (ויניציאה השל"ג), ביאור ספר קהלת (ויניציאה ה'של"ח) פירוש שיר השירים (ויניציאה השמ"ז).[4] שריד מפירושו על מגילת רות הוציא לאור שאול רגב מכתב יד.[5] הפירוש על שיר השירים הודפס לראשונה מיד אחרי פטירתו על ידי רבי גדליה קורדובירו, בנו של רבי משה קורדובירו. יש ששיערו שחיבר גם פירוש לספר תהלים ולספר ישעיהו, שלא הגיעו לידינו.[4]

הוא כתב ספר שאלות ותשובות הנזכר פעמים רבות בספר "כנסת הגדולה", אולם תשובותיו טרם נדפסו. בשו"ת 'אבקת רוכל', שאלוניקי, תקנ"א, סימן פ"ד, יש תשובה ארוכה שהוא כתב. מחידושיו למסכת גיטין שרדו בכתב יד.[6]

בניגוד לבני דורו בצפת, כאליהו די וידאש ומשה אלשיך, שמבססים את חשיבותה של ארץ ישראל בעיקר על תפיסה קבלית, גאליקו מדגיש את מעלתה הגשמית והרוחנית. הוא מתמקד בערך קיום המצוות בארץ ישראל, בהתבססו על פסוקים ומדרשי חז"ל, ולא על ספר הזהר, למשל.[7]

על אף שראה את רובד הקבלה שבפירוש התורה כתכלית, סבר שגם לימוד הפשט יכול להביא את הלומד לכדי התעלות מסטית:

שמצינו רבים שבהיותם עוסקים בתורה וחורזים בה מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים אפילו בפשטיותן היו מתלהבים ומסתבכים באש היורד מלמעלה, וכמו שהיה במעמד הר סיני, וכדאיתא במדרש על פסוק צוארך בחרוזים [שיר השירים רבה א, י], וכל שכן כשמתעסקים במעשה בראשית או במעשה מרכבה.

פירושו לשיר השירים, יז עמוד ב

לדבריו, גם לאחר ביאת המשיח, כשיתגלו סתרי התורה, ישארו רובדי הנגלה והפשט על מכונם.[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על פי כתב יד של המבי"ט. ראו: חיים בנטוב, רשימות אוטוביוגראפיות והסטוריות של רבי יוסף מטראני, שלם, מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה א', יד יצחק בן-צבי, תשל"ד, עמ' 217 (מידע בקטלוג רמב"י)
  2. ^ מאיר בניהו, יוסף בחירי, השער השישי: תלמידיו שלמרן (ג) רבי אלישע ב"ר גבריאל גאליקו, ירושלים ה'תשנ"א, עמ' רס־רסא.
  3. ^ הקדמה לפירושו על קהלת: "ריש מתיבתא בצפת תוב"ב".
  4. ^ 1 2 מאיר בניהו, יוסף בחירי, השער השישי: תלמידיו שלמרן (ג) רבי אלישע ב"ר גבריאל גאליקו, ירושלים ה'תשנ"א, עמ' רסד.
  5. ^ שאול רגב, שריד מפירוש מגילת רות לרבי אלישע גאליקו, בתוך: אסופות: ספר שנה למדעי היהדות, ספר רביעי, ירושלים: יד הרב נסים, ה'תש"נ, עמ' צט־קכו.
  6. ^ כתב יד JTS 73460 עמוד 74א. מרדכי פכטר, ספרות הדרוש והמוסר של חכמי צפת במאה הט"ז ומערכת רעיונותיה העיקריים, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל"ו, 195.
  7. ^ פכטר, מרדכי. חבורות וחיבורים : עיונים בספרות המוסר הקבלית של חכמי צפת במאה הט"ז, אדרא, 2021, עמ' 170-165
  8. ^ פכטר, מרדכי. חבורות וחיבורים : עיונים בספרות המוסר הקבלית של חכמי צפת במאה הט"ז, אדרא, 2021, עמ' 201-197