רצון
רָצוֹן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רצון |
| הגייה* | ratson |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־צ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
| נטיות | ר׳ רְצוֹנוֹת |
- היכולת לבחור מה לעשות, וכן האפשרות שנבחרה.
- ”בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי; כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר.“ (בראשית מט, פסוק ו)
- ”לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי; וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי.“ (תהלים מ, פסוק ט)
- ”וַיַּכּוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל־אֹיְבֵיהֶם מַכַּת־חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן; וַיַּעֲשׂוּ בְשׂנְאֵיהֶם כִּרְצוֹנָם.“ (אסתר ט, פסוק ה)
- ”הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רְצוֹנְךָ לִפְרֹק פְּרֹק, פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר, עִמּוֹ.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה י)
- דבר אינו עומד בפני הרצון.
- לשון המקרא קבלת הדברים ברוח טובה.
- ”לָמָּה־זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא, וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק; עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן, וְזִבְחֵיכֶם לֹא־עָרְבוּ לִי.“ (ירמיהו ו, פסוק כ)
- ”מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב; וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיהוה.“ (משלי יח, פסוק כב)
- ”וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס; כִּי־כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל־רַב בֵּיתוֹ, לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ־וָאִישׁ.“ (אסתר א, פסוק ח)
- ”פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ה, משנה ד)
גיזרון
[עריכה]מן רצה.