ירמיהו יג

קיצור דרך: t1113

תנ"ך > ירמיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב

<< | ספר ירמיהו • פרק י"ג | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　　 יג א כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הָל֞וֹךְ וְקָנִ֤יתָ לְּךָ֙ אֵז֣וֹר פִּשְׁתִּ֔ים וְשַׂמְתּ֖וֹ עַל־מׇתְנֶ֑יךָ וּבַמַּ֖יִם לֹ֥א תְבִאֵֽהוּ׃ ב וָאֶקְנֶ֥ה אֶת־הָאֵז֖וֹר כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וָאָשִׂ֖ם עַל־מׇתְנָֽי׃
　　
ג וַיְהִ֧י דְבַר־יְהֹוָ֛ה אֵלַ֖י שֵׁנִ֥ית לֵאמֹֽר׃ ד קַ֧ח אֶת־הָאֵז֛וֹר אֲשֶׁ֥ר קָנִ֖יתָ אֲשֶׁ֣ר עַל־מׇתְנֶ֑יךָ וְקוּם֙ לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְטׇמְנֵ֥הוּ שָׁ֖ם בִּנְקִ֥יק הַסָּֽלַע׃ ה וָאֵלֵ֕ךְ וָאֶטְמְנֵ֖הוּ בִּפְרָ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אוֹתִֽי׃ ו וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י ק֚וּם לֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וְקַ֤ח מִשָּׁם֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְטׇמְנוֹ־שָֽׁם׃ ז וָאֵלֵ֣ךְ פְּרָ֔תָה וָאֶחְפֹּ֗ר וָֽאֶקַּח֙ אֶת־הָ֣אֵז֔וֹר מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־טְמַנְתִּ֣יו שָׁ֑מָּה וְהִנֵּה֙ נִשְׁחַ֣ת הָאֵז֔וֹר לֹ֥א יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃
　　
ח וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ט כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כָּ֠כָה אַשְׁחִ֞ית אֶת־גְּא֧וֹן יְהוּדָ֛ה וְאֶת־גְּא֥וֹן יְרוּשָׁלַ֖͏ִם הָרָֽב׃ י הָעָם֩ הַזֶּ֨ה הָרָ֜ע הַֽמֵּאֲנִ֣ים ׀ לִשְׁמ֣וֹעַ אֶת־דְּבָרַ֗י הַהֹֽלְכִים֙ בִּשְׁרִר֣וּת לִבָּ֔ם וַיֵּלְכ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם וִיהִי֙ כָּאֵז֣וֹר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִצְלַ֖ח לַכֹּֽל׃
　　　 יא כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יִדְבַּ֨ק הָאֵז֜וֹר אֶל־מׇתְנֵי־אִ֗ישׁ כֵּ֣ן הִדְבַּ֣קְתִּי אֵ֠לַ֠י אֶת־כׇּל־בֵּ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל וְאֶת־כׇּל־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לִֽהְי֥וֹת לִי֙ לְעָ֔ם וּלְשֵׁ֥ם וְלִתְהִלָּ֖ה וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלֹ֖א שָׁמֵֽעוּ׃ יב וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה
　　　כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כׇּל־נֵ֖בֶל יִמָּ֣לֵא יָ֑יִן וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֲיָדֹ֙עַ֙ לֹ֣א נֵדַ֔ע כִּ֥י כׇל־נֵ֖בֶל יִמָּ֥לֵא יָֽיִן׃ יג וְאָמַרְתָּ֨ אֲלֵיהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את וְאֶת־הַמְּלָכִ֣ים הַיֹּשְׁבִים֩ לְדָוִ֨ד עַל־כִּסְא֜וֹ וְאֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְאֶת־הַנְּבִאִ֗ים וְאֵ֛ת כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י יְרוּשָׁלָ֖͏ִם שִׁכָּרֽוֹן׃ יד וְנִפַּצְתִּים֩ אִ֨ישׁ אֶל־אָחִ֜יו וְהָאָב֧וֹת וְהַבָּנִ֛ים יַחְדָּ֖ו נְאֻם־יְהֹוָ֑ה לֹֽא־אֶחְמ֧וֹל וְלֹא־אָח֛וּס וְלֹ֥א אֲרַחֵ֖ם מֵהַשְׁחִיתָֽם׃ טו שִׁמְע֥וּ וְהַאֲזִ֖ינוּ אַל־תִּגְבָּ֑הוּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ טז תְּנוּ֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֤ם כָּבוֹד֙ בְּטֶ֣רֶם יַחְשִׁ֔ךְ וּבְטֶ֛רֶם יִֽתְנַגְּפ֥וּ רַגְלֵיכֶ֖ם עַל־הָ֣רֵי נָ֑שֶׁף וְקִוִּיתֶ֤ם לְאוֹר֙ וְשָׂמָ֣הּ לְצַלְמָ֔וֶת ישית וְשִׁ֖ית לַעֲרָפֶֽל׃ יז וְאִם֙ לֹ֣א תִשְׁמָע֔וּהָ בְּמִסְתָּרִ֥ים תִּבְכֶּֽה־נַפְשִׁ֖י מִפְּנֵ֣י גֵוָ֑ה וְדָמֹ֨עַ תִּדְמַ֜ע וְתֵרַ֤ד עֵינִי֙ דִּמְעָ֔ה כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה עֵ֥דֶר יְהֹוָֽה׃
　　　 יח אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃ יט עָרֵ֥י הַנֶּ֛גֶב סֻגְּר֖וּ וְאֵ֣ין פֹּתֵ֑חַ הׇגְלָ֧ת יְהוּדָ֛ה כֻּלָּ֖הּ הׇגְלָ֥ת שְׁלוֹמִֽים׃
　　　 כ שאי שְׂא֤וּ עֵֽינֵיכֶם֙ וראי וּרְא֔וּ הַבָּאִ֖ים מִצָּפ֑וֹן אַיֵּ֗ה הָעֵ֙דֶר֙ נִתַּן־לָ֔ךְ צֹ֖אן תִּפְאַרְתֵּֽךְ׃ כא מַה־תֹּֽאמְרִי֙ כִּֽי־יִפְקֹ֣ד עָלַ֔יִךְ וְ֠אַ֠תְּ לִמַּ֨דְתְּ אֹתָ֥ם עָלַ֛יִךְ אַלֻּפִ֖ים לְרֹ֑אשׁ הֲל֤וֹא חֲבָלִים֙ יֹֽאחֱז֔וּךְ כְּמ֖וֹ אֵ֥שֶׁת לֵדָֽה׃ כב וְכִ֤י תֹֽאמְרִי֙ בִּלְבָבֵ֔ךְ מַדּ֖וּעַ קְרָאֻ֣נִי אֵ֑לֶּה בְּרֹ֧ב עֲוֺנֵ֛ךְ נִגְל֥וּ שׁוּלַ֖יִךְ נֶחְמְס֥וּ עֲקֵבָֽיִךְ׃ כג הֲיַהֲפֹ֤ךְ כּוּשִׁי֙ עוֹר֔וֹ וְנָמֵ֖ר חֲבַרְבֻּרֹתָ֑יו גַּם־אַתֶּם֙ תּוּכְל֣וּ לְהֵיטִ֔יב לִמֻּדֵ֖י הָרֵֽעַ׃ כד וַאֲפִיצֵ֖ם כְּקַשׁ־עוֹבֵ֑ר לְר֖וּחַ מִדְבָּֽר׃ כה זֶ֣ה גוֹרָלֵ֧ךְ מְנָת־מִדַּ֛יִךְ מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁר֙ שָׁכַ֣חַתְּ אוֹתִ֔י וַֽתִּבְטְחִ֖י בַּשָּֽׁקֶר׃ כו וְגַם־אֲנִ֛י חָשַׂ֥פְתִּי שׁוּלַ֖יִךְ עַל־פָּנָ֑יִךְ וְנִרְאָ֖ה קְלוֹנֵֽךְ׃ כז נִאֻפַ֤יִךְ וּמִצְהֲלוֹתַ֙יִךְ֙ זִמַּ֣ת זְנוּתֵ֔ךְ עַל־גְּבָעוֹת֙ בַּשָּׂדֶ֔ה רָאִ֖יתִי שִׁקּוּצָ֑יִךְ א֥וֹי לָךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לֹ֣א תִטְהֲרִ֔י אַחֲרֵ֥י מָתַ֖י עֹֽד׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו ב ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני ג ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר ד קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע ה ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי ו ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם ז ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל

ח ויהי דבר יהוה אלי לאמר ט כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב י העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל יא כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו יב ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין יג ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון יד ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם טו שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר טז תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית [ושית] לערפל יז ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה יח אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם יט ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים כ שאי [שאו] עיניכם וראי [וראו] הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך כא מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה כב וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך כג היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע כד ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר כה זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר כו וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך כז נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד

מנוקד

א כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתּוֹ עַל מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ. ב וָאֶקְנֶה אֶת הָאֵזוֹר כִּדְבַר יְהוָה וָאָשִׂם עַל מָתְנָי. ג וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר. ד קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע. ה וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אוֹתִי. ו וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ שָׁם. ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת הָאֵזוֹר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר טְמַנְתִּיו שָׁמָּה וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר לֹא יִצְלַח לַכֹּל.

ח וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ט כֹּה אָמַר יְהוָה כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלַ͏ִם הָרָב. י הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל. יא כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה נְאֻם יְהוָה לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ. יב וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן. יג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם שִׁכָּרוֹן. יד וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם יְהוָה לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם. טו שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ כִּי יְהוָה דִּבֵּר. טז תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת ישית [וְשִׁית] לַעֲרָפֶל. יז וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְהוָה. יח אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם. יט עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים. כ שאי [שְׂאוּ] עֵינֵיכֶם וראי [וּרְאוּ] הַבָּאִים מִצָּפוֹן אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן לָךְ צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ. כא מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה. כב וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עֲוֺנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ. כג הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ. כד וַאֲפִיצֵם כְּקַשׁ עוֹבֵר לְרוּחַ מִדְבָּר. כה זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת מִדַּיִךְ מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַחַתְּ אוֹתִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר. כו וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ. כז נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד.

מנוקד ובשורות

(א) כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים וְשַׂמְתּוֹ עַל מָתְנֶיךָ וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ.

(ב) וָאֶקְנֶה אֶת הָאֵזוֹר כִּדְבַר יְהוָה וָאָשִׂם עַל מָתְנָי.

(ג) וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר.

(ד) קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע.

(ה) וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אוֹתִי.

(ו) וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי קוּם לֵךְ פְּרָתָה וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ שָׁם.

(ז) וָאֵלֵךְ פְּרָתָה וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת הָאֵזוֹר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר טְמַנְתִּיו שָׁמָּה וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר לֹא יִצְלַח לַכֹּל.

(ח) וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר.

(ט) כֹּה אָמַר יְהוָה כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלַ͏ִם הָרָב.

(י) הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל.

(יא) כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה נְאֻם יְהוָה לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת וְלֹא שָׁמֵעוּ.

(יב) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע כִּי כָל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן.

(יג) וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם שִׁכָּרוֹן.

(יד) וְנִפַּצְתִּים אִישׁ אֶל אָחִיו וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו נְאֻם יְהוָה לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם.

(טו) שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ אַל תִּגְבָּהוּ כִּי יְהוָה דִּבֵּר.

(טז) תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ לְצַלְמָוֶת ישית [וְשִׁית] לַעֲרָפֶל.

(יז) וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר יְהוָה.

(יח) אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם.

(יט) עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ וְאֵין פֹּתֵחַ הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ הָגְלָת שְׁלוֹמִים.

(כ) שאי [שְׂאוּ] עֵינֵיכֶם וראי [וּרְאוּ] הַבָּאִים מִצָּפוֹן אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן לָךְ צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ.

(כא) מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד עָלַיִךְ וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים לְרֹאשׁ הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה.

(כב) וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה בְּרֹב עֲוֺנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ.

(כג) הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב לִמֻּדֵי הָרֵעַ.

(כד) וַאֲפִיצֵם כְּקַשׁ עוֹבֵר לְרוּחַ מִדְבָּר.

(כה) זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת מִדַּיִךְ מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר שָׁכַחַתְּ אוֹתִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר.

(כו) וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ.

(כז) נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ זִמַּת זְנוּתֵךְ עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא תִטְהֲרִי אַחֲרֵי מָתַי עֹד.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

אֵזוֹר הפישתים - כשם שנשחת במדבר כך ישחת גאון יהודה

א כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי: הָלוֹךְ וְקָנִיתָ לְּךָ אֵזוֹר פִּשְׁתִּים חגורת פשתן וְשַׂמְתּוֹ עַל מָתְנֶיךָ, וּבַמַּיִם לֹא תְבִאֵהוּ. ב וָאֶקְנֶה אֶת הָאֵזוֹר כִּדְבַר יְהוָה, וָאָשִׂם עַל מָתְנָי. {ס}
ג וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר: ד קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ, אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ, וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה לנחל פרת וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע. ה וָאֵלֵךְ וָאֶטְמְנֵהוּ בִּפְרָת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אוֹתִי. ו וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים רַבִּים, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: קוּם לֵךְ פְּרָתָה, וְקַח מִשָּׁם אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְטָמְנוֹ שָׁם. ז וָאֵלֵךְ פְּרָתָה, וָאֶחְפֹּר וָאֶקַּח אֶת הָאֵזוֹר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר טְמַנְתִּיו שָׁמָּה, וְהִנֵּה נִשְׁחַת הָאֵזוֹר, לֹא יִצְלַח לַכֹּל לכלום. {פ}
ח וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר, ט כֹּה אָמַר יְהוָה: כָּכָה אַשְׁחִית אֶת גְּאוֹן גאוות יְהוּדָה וְאֶת גְּאוֹן יְרוּשָׁלַ͏ִם הָרָב. י הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים הממאנים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי, הַהֹלְכִים בִּשְׁרִרוּת לִבָּם, וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לָהֶם, וִיהִי כָּאֵזוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח לַכֹּל. יא כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ - כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה, נְאֻם יְהוָה, לִהְיוֹת לִי לְעָם וּלְשֵׁם וְלִתְהִלָּה וּלְתִפְאָרֶת, וְלֹא שָׁמֵעוּ.

נבל היין - כל יושבי ירושלים מתנהגים כשיכורים

יב וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, {ס} כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: "כָּל נֵבֶל כד חרס, או נאד יִמָּלֵא יָיִן", וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ: "הֲיָדֹעַ לֹא נֵדַע הרי זה ידוע, זה כמו להגיד: 'כל בקבוק יין ממלאים ביין' כִּי כָל נֵבֶל יִמָּלֵא יָיִן"? יג וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה: "הִנְנִי מְמַלֵּא אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת הַמְּלָכִים הַיֹּשְׁבִים לְדָוִד עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת הַנְּבִיאִים וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם שִׁכָּרוֹן הם כביכול יהיו מלאים ביין - שיכורים, כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות השגויות שלהם. יד וְנִפַּצְתִּים אשבור אותם, כמו שני כדי חרס המתנפצים אחד בשני אִישׁ אֶל אָחִיו, וְהָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחְדָּו", נְאֻם יְהוָה, "לֹא אֶחְמוֹל וְלֹא אָחוּס וְלֹא אֲרַחֵם מֵהַשְׁחִיתָם". {ס}

אל תתגאו כדי שלא תוכו בחשכה

טו שִׁמְעוּ וְהַאֲזִינוּ, אַל תִּגְבָּהוּ תתגאו כלפי ה', כִּי יְהוָה דִּבֵּר. טז תְּנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּבוֹד, בְּטֶרֶם יַחְשִׁךְ משל לאסון המתקרב וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ יתנגשו באבנים רַגְלֵיכֶם עַל הָרֵי נָשֶׁף בין הערביים, כשהחושך מתחיל. וְקִוִּיתֶם לְאוֹר וְשָׂמָהּ אך ה' יהפוך את חשכת בין הערביים לְצַלְמָוֶת לחושך מוחלט (ישית) וְשִׁית לַעֲרָפֶל ואת מעט האור יסתיר בערפל. יז וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ לאזהרתי, בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה הגאוה שלכם. וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה, כִּי נִשְׁבָּה נפל בשבי האויב עֵדֶר יְהוָה. {ס}

תוכחה למלך על כך שלא הגן על עמו מעונש הגלות

יח אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה אשת המלך (או אימו המלך): הַשְׁפִּילוּ השפילו את עצמכם שֵׁבוּ, כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם הכתר שעל ראשכם, עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם. יט עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ במצור וְאֵין פֹּתֵחַ; הָגְלָת הוגלתה (כך עתיד להיות בקרוב) יְהוּדָה כֻּלָּהּ, הָגְלָת שְׁלוֹמִים בשלמותה. {ס}

כ (שאי) שְׂאוּ עֵינֵיכֶם (וראי) וּרְאוּ הַבָּאִים את האויבים הבאים מִצָּפוֹן: אַיֵּה הָעֵדֶר נִתַּן לָךְ היכן העדר שהופקד בידכם (פנייה למלך יהודה, שלא שמר על עמו), צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ היכן עדר הצאן המשובח (שהתגאתם בו) - כיצד אפילו עליו לא שמרתם. כא מַה תֹּאמְרִי כִּי יִפְקֹד כאשר בעל העדר יבקש את הצאן שנתן לך לרעות עָלַיִךְ? וְאַתְּ שהרי את בעצמך לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ קרבת אותם אליך, את "הַבָּאִים מִצָּפוֹן", הבבלים אַלֻּפִים לְרֹאשׁ להיות ידידים האחראים עליך. הֲלוֹא חֲבָלִים כאבים יֹאחֱזוּךְ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה. כב וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ: "מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה?" - בְּרֹב עֲוֺנֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ רגלייך, מתחת לשולי שמלתך נֶחְמְסוּ נחשפו עֲקֵבָיִךְ. כג הֲיַהֲפֹךְ האם יכול להפוך כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר והאם יכול הנמר להסיר את חֲבַרְבֻּרֹתָיו? גַּם אם דברים אלו אפשריים אז גם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב, לִמֻּדֵי מורגלים הָרֵעַ. כד וַאֲפִיצֵם ולכן אפזר אותם כְּקַשׁ עוֹבֵר המתפזר ברוח לכל עבר לְרוּחַ מִדְבָּר. כה זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת מִדַּיִךְ והמנה המתאימה למידתך מֵאִתִּי, נְאֻם יְהוָה, אֲשֶׁר על אשר שָׁכַחַתְּ אוֹתִי וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר. כו וְגַם אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ שולי שמלתך, כלפי מעלה לכיוון פניך, וְנִרְאָה קְלוֹנֵךְ. כז נִאֻפַיִךְ וּמִצְהֲלוֹתַיִךְ צהלות השמחה שלך בזמן שאת נואפת, זִמַּת זְנוּתֵךְ זנותך הרבה, עַל גְּבָעוֹת בַּשָּׂדֶה רָאִיתִי שִׁקּוּצָיִךְ את תועבות הע"ז שלך. אוֹי לָךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם, לֹא תִטְהֲרִי, אַחֲרֵי מָתַי גם לאחר זמן ארוך ולא ידוע, עֹד. {פ}

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.