M35

M35

הצביר הפתוח M35, בצד ימין למטה צביר פתוח נוסף NGC 2158
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים	תאומים
שמות נוספים	NGC 2168
מגלה	ז'אן פיליפ דה שסו
תאריך גילוי	1745-6
סוג	צביר פתוח
בהירות נראית	5.3+
סיווג מורפולוגי	III,3,r
עלייה ישרה	06ʰ 08.9ᵐ‏
נטייה	‏‏21′ ‏24°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת	4.35-
מרחק	2,800 שנות אור 858.47 פארסק
קוטר	24 שנות אור
מספר כוכבים	200

M35 (מ-Messier 35, או NGC 2168) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים תאומים הנמצא במרחק של כ-2,800 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-200 כוכבים.

היסטוריה

הצביר מופיע ברשימותיו של האסטרונום השווייצרי ז'אן פיליפ דה שסו משנת 1746, שציין את מיקומו סמוך לקצה הרגל הצפונית של התאומים. הצביר נצפה גם על ידי האסטרונום הבריטי ג'ון ביוויס במועד לא ידוע לפני 1750 מבלי שידע על גילויו המוקדם יותר. ב-30 באוגוסט 1764 הוא נצפה על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה, שתיאר אותו בקטלוג מסיה כ"צביר של כוכבים קטנים ליד הרגל השמאלית של קסטור במרחק קטן מהכוכבים μ בתאומים ו-η בתאומים". מסיה ציין גם שלא נצפתה בצביר ערפילית ויחס את גילויו לביוויס.

לצביר דרגת בהירות נראית 5.3 וקל לאתרו באמצעות משקפת, או אפילו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית מיטביים, כשתיים ורבע מעלות מצפון-מערב לכוכב η בתאומים. בעוד שבעין הוא נראה ככתם מעורפל וחלש, במשקפת איכותית ניתן להבחין בכוכבים החברים בו, שהבהירים שבהם הם מדרגת בהירות 7.5, ובאמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין ביותר מ-120 כוכבים בעלי דרגת בהירות מתחת ל-13. באמצעות טלסקופ איכותי ניתן לצפות בצביר הפתוח NGC 2158 שנמצא כ-15 דקות קשת מדרום-מערב ל-M35. זהו צביר עמום ורחוק בהרבה, בהירותו היא מדרגה 8.6 ומרחקו מוערך בכ-16,000 שנות אור.

מאפייני הצביר

קוטרו של M35 הוא כ-24 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,800 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-28 דקות קשת, בערך כגודלו של הירח המלא. הצביר מכיל לפחות 200 כוכבים כאשר הצפיפות במרכזו מגיעה לכ-6 כוכבים בפרסק מעוקב. לפי גיל כוכביו גילו מוערך בכ-100 מיליוני שנים והוא כולל מספר כוכבים שיצאו מהסדרה הראשית ונמצאים בתהליך הפיכה לענקים. לעומתו, NGC 2158 זקן בהרבה וגילו מוערך בכמיליארד שנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא M35 בוויקישיתוף

• M35 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
• M35, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים