לדלג לתוכן

Light My Fire (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Light My Fire"
עטיפת הסינגל האיטלקי
עטיפת הסינגל האיטלקי
סינגל בביצוע הדלתות
מתוך האלבום The Doors
יצא לאור 4 בינואר 1967 (אלבום)
24 באפריל 1967 (סינגל)
תאריך הקלטה אוגוסט 1966
סוגה רוק פסיכדלי,[1][2] בארוק פופ,[3] אסיד רוק,[4][5] פיוז'ן ג'אז[6]
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד The Crystal Ship
אורך 7:08 (גרסת אלבום)
4:40 (עריכת רדיו)
3:07 (גרסת הסינגל)
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס
כתיבה ג'ים מוריסון, רובי קריגר, ג'ון דנסמור, ריי מנזרק
לחן ג'ים מוריסון, רובי קריגר, ג'ון דנסמור, ריי מנזרק עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה פול רוטשילד
כרונולוגיית סינגלים של הדלתות
"Break on Through (To The Other Side)"
(1967) 		"Light My Fire"
(1967) 		"People Are Strange"
(1967)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Light My Fire" (בעברית: "תדליקי את האש שלי") הוא שיר של להקת הרוק האמריקאית הדלתות מתוך אלבומם הראשון, The Doors. למרות שהשיר נכתב בעיקר על ידי גיטריסט הלהקה, רובי קריגר,[7] הקרדיט למילות השיר ניתן לכל חברי הלהקה. השיר מוכר כאחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לרוק פסיכדלי,[8] הוא הוקלט באוגוסט 1966 ויצא בינואר 1967 באלבומם הבכורה.

השיר יצא כסינגל ב-24 באפריל 1967.[9] הוא היה להיטם הראשון שנכנס למצעדים ושהה שלושה שבועות במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. השיר נכנס מחדש לבילבורד הוט 100 בשנת 1968 בעקבות הצלחת גרסת הכיסוי של חוזה פליסיאנו (שהגיעה למקום השלישי במצעד), והגיעה בשיאה למקום ה-87. השיר גם שהה שבוע אחד בטופ 100 של קאש בוקס, כמעט שנה לאחר הקלטתו. בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-11 שנערך בשנת 1969, זכתה גרסת הכיסוי של פליסיאנו בפרס גראמי לביצוע הפופ הווקאלי הגברי הטוב ביותר. פליסיאנו זכה גם בפרס גראמי לתגלית השנה.[10]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ים כתב את כל השירים ואז יום אחד הבנו שאין לנו מספיק מנגינות, אז הוא אמר, "היי, למה אתם לא מנסים לכתוב שירים?" כתבתי את "Light My Fire" באותו לילה והבאתי אותו לחזרה הבאה... זה תמיד קצת מציק לי שכל כך הרבה אנשים לא יודעים שאני המלחין.

-רובי קריגר, מדבר על תהליך כתיבת השיר בריאיון ל-Guitar World.[11]

"Light My Fire" נכתב בתחילת 1966 כיצירה של רובי קריגר[12] שאמר שהוא קיבל השראה מהלחן של "Hey Joe" ומהמילים של "Play with Fire" של הרולינג סטונז.[13] ג'ון דנסמור הציע שהיצירה תהיה יותר לטינית, ג'ים מוריסון כתב את הבית השני וחלק מהפזמון ("Try to set the night on fire")[14] בעוד שריי מנזרק הוסיף את פתיח העוגב שהושפע מבאך. דנסמור גם הציע שהוא ייפתח עם מכת תוף סנר יחיד.

הלהקה החלה לנגן את השיר בהופעות באפריל 1966, והאריכה אותו באלתור ג'אזי. כאשר הדלתות ביצעו את השיר בהופעות חיות, מנזרק ניגן את הבס של השיר בידו השמאלית על בס קלידים של פנדר רודס, תוך ביצוע שורות הקלידים הראשיות בווקס קונטיננטל באמצעות ידו הימנית. כאשר הם באו להקליט את השיר מאוחר יותר באותה שנה, המפיק פול רוטשילד הביא את מוזיקאי הסשן לארי קנצ'טל כדי להקליט אובר-דאב גיטרת בס מדויקת של פנדר כדי להכפיל את הבסליין של הקלידים.[15][16][17] רוטשילד גם הציע שההקלטה תחזור על מוטיב הפתיח בסוף השיר.

אף על פי שגרסת האלבום הייתה באורך של קצת יותר משבע דקות, היא הייתה מבוקשת להשמעות רבות ברדיו,[7] בעיקר על ידי הדי ג'יי דייב דיאמונד מלוס אנג'לס, והבעלים של אלקטרה רקורדס, ג'ק הולצמן, ביקש שגרסה קצרה יותר תשוחרר כסינגל. למרות חוסר רצונה של הלהקה, רוטשילד ערך גרסה אחת, שצומצמה לפחות משלוש דקות, כאשר כמעט כל ההפסקה האינסטרומנטלית הוסרה להשמעה בשידורי AM.[12]

אורגן ווקס קונטיננטל (Vox Continental) שנוגן על ידי ריי מנזרק בהקלטת השיר

המופע של אד סאליבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הופיעה בתוכניות טלוויזיה שונות, כגון American Bandstand, תוך חיקוי להשמעה של הסינגל. "Light My Fire" בוצע גם בשידור חי על ידי הדלתות במופע של אד סאליבן ששודרה ב-17 בספטמבר 1967. הדלתות התבקשו על ידי המפיק בוב פרכט, חתנו של אד סאליבן, לשנות את השורה "Girl, we couldn't get much higher", מכיוון שהספונסרים לא הרגישו בנוח עם ההתייחסות האפשרית לסמים. עם זאת, משמעות השורה אושרה להיות מילולית, כמו "גבוה בשמים".[18][19] הלהקה הסכימה לעשות זאת, ועשתה חזרות עם המילים המתוקנות, "Girl, we couldn't get much better". עם זאת, במהלך ההופעה החיה, הסולן ג'ים מוריסון שר את המילים המקוריות, ללא שינוי.[18] סאליבן לא לחץ את ידו של מוריסון כשעזב את הבמה. הלהקה ניהלה משא ומתן על עסקה מרובת פרקים עם המפיקים. עם זאת, לאחר שהפרו את ההסכם שלא לבצע את השורה הפוגענית, נאמר להם כי לעולם לא יופיעו שוב במופע. תגובתו של מוריסון הייתה: "היי גבר. הרגע עשינו את המופע של סאליבן".[20]

הופעה זו הוצגה בסרטו הביוגרפי של אוליבר סטון משנת 1991, אך מוריסון שר "Much better" בצורה נחרצת יותר וללא תגובתו לאחר מכן לסאליבן ולמפיק הסדרה.

שחרור ומורשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסומת של קאש בוקס, 27 במאי 1967

גרסת הופעה חיה יצאה בשנת 1983 באלבום ההופעה החיה של הלהקה, Alive, She Cried, הראשון מבין מספר אלבומי הופעה שיצאו בעשורים שלאחר מכן שכללו את השיר. "Light My Fire" זכה להצלחה צנועה באוסטרליה, שם הגיע למקום ה-22 במצעד ARIA. הסינגל הגיע במקור למקום ה-49 בבריטניה בשנת 1967, אך זכה להצלחה מאוחרת במדינה זו בשנת 1991, כאשר הוצאה מחודשת הגיעה למקום השביעי. הוצאה מחודשת זו זכתה להצלחה רבה יותר באירלנד, והגיעה לראש מצעד IRMA במשך שבועיים ביוני. ההוצאה המחודשת התרחשה עקב העניין המחודש בלהקה בעקבות סרטו הביוגרפי של אוליבר סטון, "הדלתות".

הסינגל הגיע למעמד זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי בספטמבר 1967 לאחר שנמכר ביותר ממיליון יחידות.[21] נכון לדצמבר 1971, הוא היה הסינגל הנמכר ביותר של הלהקה עם למעלה מ-927,000 עותקים שנמכרו.[22] הוא גם קיבל תואר פלטינה על ידי RIAA בספטמבר 2018 על כך שהגיע ל-1,000,000 יחידות דיגיטליות.[21] בילבורד תיאר את הסינגל כ"היצע דיסקוטקים מוביל" עם "ביט מדבק" ש"ממש מתקצב מתחילתו ועד סופו".

"Light My Fire" נחשב לשיר הדגל של הדלתות,[23][24][25] וכיצירה מובהקת של ז'אנר הרוק הפסיכדלי. בשנים 2004 ו-2010 דורג השיר במקום ה-35 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון,[26] ולאחר מכן דורג מחדש במקום ה-310 ברשימת 2021.[27] השיר נכלל ברשימת שירי המאה של RIAA, במקום ה-52. בשנת 2014 דירגו NME את השיר במקום ה-199 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.[28] גרסת הכיסוי של חוזה פליסיאנו זכתה בפרס גראמי לשנת 1969 עבור ביצוע הפופ הווקאלי הגברי הטוב ביותר,[29] באותה שנה הוא גם זכה בפרס גראמי לתגלית השנה. בשנת 1998 נכנס השיר להיכל התהילה של הגראמי תחת הקטגוריה רוק (סינגל).[30] אמנים כמו בריאן וילסון, ז'אן ז'אק ברנל ופליסיאנו עצמו, בין היתר, מעריצים של השיר.[31][32][33]

משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדלתות

מוזיקאי נוסף

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור תואר מכירות
ארצות הברית (RIAA)[36] 2× פלטינה 2,000,000
סיכום
בכל העולם — 2,000,000

הגרסה של חוזה פליסיאנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"Light My Fire"
סינגל בביצוע חוזה פליסיאנו
מתוך האלבום Feliciano!
יצא לאור יולי 1968
תאריך הקלטה 1968
סוגה פולק רוק,[37] ג'אז לטיני,[38] פופ לטיני[39]
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד California Dreamin'
אורך 3:33
חברת תקליטים RCA רקורדס
כתיבה הדלתות
לחן ג'ים מוריסון, רובי קריגר, ג'ון דנסמור, ריי מנזרק עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ריק ג'רארד
כרונולוגיית סינגלים של חוזה פליסיאנו
"La Copa Rota"
(1968) 		"Light My Fire"
(1968) 		"Hi-Heel Sneakers"
(1968)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסולן והגיטריסט הפורטוריקני חוזה פליסיאנו זכה להצלחה בינלאומית משמעותית כאשר הוציא את גרסתו לשיר "Light My Fire" בשנת 1968 כסינגל בלייבל RCA Victor. זוהי אולי גרסת הכיסוי הידועה ביותר של שיר זה, שהגיע למקום ה-3 במצעד הבילבורד הוט 100 האמריקאי במשך שלושת השבועות הרצופים של 31 באוגוסט, 7 ו-14 בספטמבר,[40][40] שנה בלבד לאחר שהמקורי היה להיט מספר אחת באותו מצעד. גרסתו הפכה ללהיט הגדול ביותר באוסטרליה וגם בקנדה, שם הגיעה למקום הראשון.[41]

הגרסה המחודשת של פליסיאנו שילבה השפעות לטיניות, כולל שילוב של גיטרה ספרדית קלאסית, ומוזיקת נשמה, עם פופ אמריקאי.[37] הוא מכיל סגנונות רוק פרוטו-לטיני,[42] וקצב איטי יותר מהגרסה המקורית של הדלתות.[33] בריאיון משנת 1969 אמר פליסיאנו כי אהב את השיר כששמע אותו לראשונה, אך הרגיש שעליו להמתין שנה לפני שיוציא את השיר. הוא גם אמר כי "California Dreamin'" היה האיי-סייד המקורי של הסינגל.[33]

הסינגל סייע לדרבן את ההצלחה העולמית של אלבומו, Feliciano!, שהיה מועמד למספר פרסי גראמי בשנת 1969. העיבוד של פליסיאנו לשיר "Light My Fire" השפיע על מספר גרסאות מאוחרות יותר, כולל זו של ויל יאנג. כותב השירים רובי קריגר אמר בראיון על הכיסוי: "זו באמת הרגשה נהדרת לכתוב קלאסיקה. אני חושב שאני חייב חוב גדול לחוזה פליסיאנו כי הוא בעצם האחד, כשהוא עשה את זה, כולם התחילו לעשות את זה. הוא עשה על זה סידור אחר לגמרי".[43]

פליסיאנו חזר על השיר, וביצע דואט עם מיני ריפרטון באלבומה Minnie משנת 1979.[44]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Light My Fire בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Forty Years on, Jim Morrison Cult Thrives at Paris Cemetery", אינדפנדנט
  2. ^ Ennio GallucciEnnio Gallucci, Top 20 Psychedelic Rock Songs, Ultimate Classic Rock, ‏2021-02-24 (באנגלית)
  3. ^ The 35 greatest debut albums of all time, The Independent, ‏2022-08-24 (באנגלית)
  4. ^ Max Bellpublished, The 20 best songs by The Doors, louder, ‏2021-08-02 (באנגלית)
  5. ^ John Anthony Moretta, The Hippies: A 1960s History, McFarland, 2017-02-14, ISBN 978-0-7864-9949-6. (באנגלית)
  6. ^ 1001 Albums You Must Hear Before You Die: Revised and Updated Edition, 2010, ISBN 978-0-7893-2074-2
  7. ^ 1 2 Search Results - - 55 Results, UNT Digital Library, ‏2024-04-23 (באנגלית)
  8. ^ No Words, No Song, “Light My Fire” — The Doors, Medium, ‏2019-03-10 (באנגלית)
  9. ^ "April 24, 1967: The Doors Release "Light My Fire" as a Single", web.archive.org
  10. ^ Jose Feliciano | Artist | GRAMMY.com, grammy.com
  11. ^ Alan Paul published, The Doors' Robby Krieger Sheds Light — Album by Album — on One of Rock’s Most Mysterious Bands, guitarworld, ‏2016-01-08 (באנגלית)
  12. ^ 1 2 100 Greatest Guitar Solos: 45) "Light My Fire" (Robby Krieger) | Guitar World, web.archive.org, ‏2012-02-12
  13. ^ Anatomy of a Song, 2016, עמ' 81–85, ISBN 978-1-61185-525-8
  14. ^ We\'ve Got A File On You: Robby Krieger, Stereogum, ‏2021-09-30 (באנגלית)
  15. ^ Stephen Davis, Jim Morrison: Life, Death, Legend, Penguin, 2005-06-16, ISBN 978-1-101-21827-3. (באנגלית)
  16. ^ Steve Sullivan, Encyclopedia of Great Popular Song Recordings, Scarecrow Press, 2013-10-04, ISBN 978-0-8108-8296-6. (באנגלית)
  17. ^ Kent Hartman, The Wrecking Crew: The Inside Story of Rock and Roll's Best-Kept Secret, Macmillan, 2012-02-14, ISBN 978-0-312-61974-9. (באנגלית)
  18. ^ 1 2 Marie Korpe, Shoot the Singer!: Music Censorship Today, Zed Books, 2004-05, ISBN 978-1-84277-505-9. (באנגלית)
  19. ^ Michael Hicks, Sixties Rock: Garage, Psychedelic, and Other Satisfactions, University of Illinois Press, 1999, ISBN 978-0-252-06915-4. (באנגלית)
  20. ^ Peter K. Hogan, The Complete Guide to the Music of the Doors, Omnibus Press, 1994, ISBN 978-0-7119-3527-3. (באנגלית)
  21. ^ 1 2 Gold & Platinum, RIAA (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ Nielsen Business Media Inc, Billboard, Nielsen Business Media, Inc., 1971-12-18. (באנגלית)
  23. ^ Simpson, Dave (2015-06-17). "The Doors: 10 of the best". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-28.
  24. ^ "The 15 Best Songs by the Doors", Paste, ‏14 במרץ 2017
  25. ^ Top 10 The Doors Songs | WatchMojo.com, www.watchmojo.com
  26. ^ Rolling Stone, 500 Greatest Songs of All Time, Rolling Stone, ‏2003-12-11 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ Rolling Stone, The 500 Greatest Songs of All Time, Rolling Stone, ‏2024-02-16 (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ Emily Barker, The 500 Greatest Songs Of All Time - 200-101, NME, ‏2014-01-31 (באנגלית בריטית)
  29. ^ Rock On The Net: Grammy Awards: Best Pop Solo Performance, www.rockonthenet.com
  30. ^ GRAMMY Hall Of Fame | GRAMMY.org, web.archive.org, ‏2015-06-26
  31. ^ "Brian Wilson Tweets", twitter
  32. ^ Soundtrack to My Life: Jean-Jacques Burnel of The Stranglers, NZ Herald, ‏2024-04-30 (ב־New Zealand English)
  33. ^ 1 2 3 John Gilliland, Pop Chronicles Interviews #40 - Jose Feliciano, UNT Digital Library, ‏1969-09-04 (ב־)
  34. ^ Deconstructing The Doors - Light My Fire (Isolated Tracks), נבדק ב-2024-04-27
  35. ^ Dave Burrluck published, Robby Krieger talks guitars and The Doors, MusicRadar, ‏2009-07-08 (באנגלית)
  36. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית אמריקאית)
  37. ^ 1 2 Cordelia Candelaria, Encyclopedia of Latino Popular Culture, Greenwood Press, 2004, ISBN 978-0-313-33211-1. (באנגלית)
  38. ^ בן גרינמן, MusicHound Lounge: The Essential Album Guide, 1998, עמ' 167
  39. ^ Is It a Curse to Have a Hit Christmas Song?, Slate Magazine, ‏2021-12-18 (באנגלית)
  40. ^ 1 2 tolsen, Billboard Hot 100™, Billboard, ‏2013-01-02 (באנגלית אמריקאית)
  41. ^ Library and Archives Canada, Image : RPM Weekly, www.bac-lac.gc.ca, ‏2013-07-17
  42. ^ Ed Morales, Living in Spanglish: The Search for Latino Identity in America, St. Martin's Publishing Group, 2007-04-01, ISBN 978-1-4299-7823-1. (באנגלית)
  43. ^ Gary James' Interview With Robby Krieger Of The Doors, www.classicbands.com
  44. ^ Minnie - Minnie Riperton | Album | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2024-05-01


הדלתות
ג'ים מוריסון • ריי מנזרק • רובי קריגר • ג'ון דנסמור
אלבומי אולפן The Doors‏ (1967) • Strange Days‏ (1967) • Waiting For The Sun‏ (1968) • The Soft Parade‏ (1969) • Morrison Hotel‏ (1970) • L.A. Woman‏ (1971) • Other Voices‏ (1971) • Full Circle‏ (1972) • An American Prayer‏ (1978)
אלבומי הופעה Absolutely Live‏ (1970) • Alive, She Cried‏ (1983) • Live at the Hollywood Bowl‏ (1987) • In Concert‏ (1991)
אלבומי אוסף 13‏ (1970) • Weird Scenes Inside the Gold Mine‏ (1972) • The Best of the Doors‏ (1973) • Greatest Hits‏ (1980) • The Doors Classics‏ (1985) • The Best of The Doors‏ (1985) • Essential Rarities‏ (1999) • The Best of The Doors‏ (2000) • The Very Best of The Doors‏ (2001) • Legacy: The Absolute Best‏ (2003) • The Very Best of The Doors‏ (2007) • The Future Starts Here: The Essential Doors Hits‏ (2008) • The Platinum Collection‏ (2008) • The Singles‏ (2017)
אלבומי פסקול The Doors‏ (1991) • When You're Strange: Music from the Motion Picture‏ (2010)
סינגלים "Break on Through (To The Other Side)" / "End of the Night"‏ • "Light My Fire" / "The Crystal Ship"‏ • "People Are Strange"‏ • "Love Me Two Times" / "Moonlight Drive"‏ • "The Unknown Soldier" / "Waiting For The Sun"‏ • "Hello, I Love You" / "Love Street"‏ • "Touch Me"‏ • "Wishful Sinful"‏ • "Tell All the People"‏ • "Runnin' Blue"‏ • "You Make Me Real" / "Roadhouse Blues"‏ • "Love Her Madly" / "Riders on the Storm"‏ • "The Mosquito" / "Treetrunk"‏ • "Gloria" / "Moonlight Drive"‏
ערכים נוספים
הדלתות • פמלה קורסון • פול רוטשילד
דיסקוגרפיה של הדלתות • שירי הדלתות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Light_My_Fire_(שיר)&oldid=40065921"