לדלג לתוכן

Gretsch

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
G6122-1962 Chet Atkins Country Gentleman
1964 Chet Atkins Tennessean 6119

Gretsch היא יצרנית כלי נגינה אמריקאית שמתמחה בייצור גיטרות ותופים. היא נוסדה ב-1883 על ידי פרידריך גרטץ'.

גרטץ' נוסדה בארצות-הברית בשנת 1883 על ידי פרידריך גרטץ', שהיגר לארצות הברית מגרמניה. החברה החלה בייצור בנג'ו, טמבורין ותופים. לאחר מותו, בשנת 1895, עברה החברה לידי בנו, פרד. בשנת 1916 הועתקה החברה לבניין בן עשר קומות בברוקלין, ניו יורק, והפכה לאחת מיצרניות כלי הנגינה האמריקאיות הבולטות ביותר בתחום. היא זכתה להצלחה רבה בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים, בניהולו של בנו של פרד, פרד ג'וניור גרטץ'. לאחר מכן, עקב תחרות קשה מול חברות כגון גיבסון ופנדר, החברה פשטה את הרגל.

פרד גרטץ' השלישי, צאצא של מייסד החברה, הקים אותה מחדש ב-1989, והעביר את רוב ייצור הגיטרות למדינות המזרח הרחוק, כשחלק קטן מהן עדיין מיוצר בארצות-הברית.

שנות החמישים ושנות השישים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות החמישים והשישים, תחת ניהולו של פרד ג'וניור גרטץ', הציגה החברה מספר דגמים ייחודיים כגון Gretsch 6120 "נשוויל", Gretsch Duo Jet - גיטרת סוליד בודי חלולה, "קאנטרי קלאב", ו-Gretsch White Falcon.

בתקופה זו הצטרף לחברה גיטריסט הקאנטרי הידוע צ'ט אטקינס, כמתכנן ועוזר בחברה. החברה מכרה אלפי גיטרות עם חתימתו של אטקינס על הפיקגארד (מגן מפרטים), בעיקר גיטרת Gretsch 6120; אחת מהן נרכשה ב-1957 על ידי הגיטריסט דווין אדי, שהפופולריות שלו בעולם הביאה לחשיפה של גיטרות של החברה לקהל יעד חדש - חובבי הרוק'נרול. מספר שנים אחר-כך, רכש גם ג'ורג' האריסון את ה-Gretsch 6120. במהלך השנים חשף אטקינס דגמים חדשים של גיטרות של החברה, בהן Country Gentleman (נקראה על שם כינויו של אטקינס) וגרסה זולה יותר שלה, Tennesean.

נגני רוקבילי רבים הלכו בעקבותיו של אדי קוקרן, שניגן ב-Gretsch 6120 (והחליף לה את פיקאפ הצוואר לגיבסון P-90), והגיטריסט של ג'ין וינסנט, קליף גאלופ, שניגן ב-Gretsch Duo Jet. אלביס פרסלי רכש Gretsch Country Gentleman, וניגן בה לתקופה קצרה באולפן ובהופעות. במהרה הפכה Gretsch למתחרה ראויה לגיבסון, פנדר, וריקנבאקר. Gretsch צברה כוח נוסף במהלך שנות השישים המוקדמות כאשר ג'ורג' האריסון הופיע בתוכניתו של אד סאליבן עם [1] Gretsch Country Gentleman. יש הטוענים שהאריסון החזיק בשתי גיטרות מדגם Country Gentleman, כשאחת מהן נפלה מתוך תא המטען ונהרסה. מאוחר יותר רכש האריסון את ה-Gretsch Tennesean, אולם גיטרת ה-Gretsch האהובה על ג'ורג' האריסון הייתה ה-Gretsch Duo Jet, אותה קנה בשנת 1961 וסיפר שהיא הגיטרה החשמלית הטובה שהייתה לו [2]. זו הגיטרה בה ניגן האריסון בהקלטות הביטלס הראשונות עד שנת 1963 ובהופעות במועדון המערה (The Cavern). הוא חזר להשתמש בגיטרה הזאת באלבום האולפן שלו שיצא בשנת 1987, Cloud Nine. בעצם, זאת הגיטרה שמופיעה על כריכת האלבום. השימוש האחרון שלו בפומבי עם ה-Country Gentleman היה בקליפ לשיר You're Gonna Lose That Girl, מהסרט Help!. הגיטרה שאיתה הופיע בתוכנית של אד סאליבן ניתנה לרינגו סטאר על ידי אלמנתו של האריסון, אוליביה[3].

הפלישה הבריטית הגבירה את הפופולריות של חברות כמו Gretsch וריקנבאקר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Gretsch בוויקישיתוף