GeForce

Nvidia GeForce היא סדרת הדגל של הכרטיסים הגרפיים השולחניים מבית Nvidia. סדרת כרטיסים זו, שייצורה החל בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, מיועדת הן למחשבים נייחים והן למחשבים ניידים, וקהל היעד שלה הם המשתמשים הביתיים, ובפרט הגיימרים. הכרטיסים משתמשים בארכיטקטורות שונות (כגון טסלה, קפלר ופרמי), המשתנה מדי כמה שנים.

כבר מעל לשני עשורים, סדרת GeForce וסדרת Radeon של AMD (לשעבר ATi) הן למעשה שתי הסדרות המובילות המתחרות בשוק הכרטיסים השולחניים לגיימרים, אם כי בשנים האחרונות שתי הסדרות מתחילות להתמקד גם בתחום ה-GPGPU, במיוחד לצורכי Deep Learning, תחום אשר הולך ותופס תאוצה גם במשחקי וידאו עבור גיימרים המעוניינים לשפר את ביצועי המשחק (אלגוריתם DLSS).

אנוידיה כמעט ולא מייצרת את הכרטיסים בעצמה; מפרטי העיצוב של כרטיסי המסך מועברים לחברות צד שלישי (רובן טייוואניות) אשר מרכיבות את הכרטיסים בייצור המוני, ולעיתים מתאימות אותו אישית על ידי ביצוע המהרה קלה לליבה הגרפית, הוספת פתרונות קירור, ועוד. בין החברות שמייצרות כרטיסי מסך מבוססי ליבות GeForce ניתן למנות את Gigabyte, MSI, Gainward, XFX, Zotac, PNY, ASUS ו-EVGA (עד 2022).

שם הסדרה

בראשית שנת 1999 נוידיה ערכה תחרות בין לקוחותיה שבה התבקשו המשתתפים לבחור שם למוצר שיחליף את סדרת TNT, שהייתה באותו זמן סדרת הדגל של כרטיסי נוידיה לשוק הביתי^[1]. לטענת עובד בכיר בנוידיה באותה העת, השם הנבחר, GeForce, הוא למעשה קיצור של Geometry Force, מה שהעיד על כך שהכרטיס הראשון שיצא בסדרה, GeForce 256, היה הכרטיס הראשון מסוגו שיכל להשלים את כל 4 הפעולות הנדרשות לצורך רינדור תלת-מימד: לא רק בניית משולשים וצביעה, שלבים שכרטיסי TNT תמכו בהם, אלא גם מעבר ומיקום אובייקטים ותאורה (Transform and Lightning), דבר שהקטין את העומס על המעבד המרכזי (CPU) שעד כה היה צריך לבצע שתי פעולות אלו.

כרטיסי מסך הכלולים בסדרה

GeForce 256

ב-31 באוגוסט 1999 הושק המעבד הגרפי (שהיה המעבד הגרפי הראשון שיועד לצרכנים פרטיים) GeForce 256. הכרטיס הציג יכולת טובה כמעט ב-50% בהרצת משחקי תלת-ממד שניצלו את התמיכה במעבר ותאורה בחומרה, לעומת כרטיסי הדגל של הסדרה הקודמת, RIVA TNT2, ולעומת כרטיסים מתחרים כמו 3dfx Voodoo3.

הכרטיס יצא באותה עת מצויד בזיכרון גרפי מסוג SDRAM, מאוחר יותר יצאו כרטיסים מאותו הדגם שהכילו זיכרון DDR SDRAM מהיר יותר.

GeForce 2 Series

תאריך יציאה: ספטמבר 2000

כרטיסים לשוק הנמוך: GeForce 2 MX
כרטיסים לשוק הביניים: GeForce 2 Pro, GeForce 2 GTS
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce 2 Ti, GeForce 2 Ultra
תמיכת API:‏ DirectX 7.0, OpenGL 1.2

השבבים של סדרה זו יצאו בליתוגרפיה של 180 ננומטר, לעומת 220 ננומטר של הסדרה הקודמת. השינוי הגדול ביותר היה הוספה של יחידת מיפוי טקסטורה עבור כל אחד מערוצי הפיקסל, דבר שהכפיל את קצב מילוי הטקסטורות (texture fillrate). בשלב יותר מאוחר, החלה נוידיה לשווק בצורה נרחבת גם את סדרת ה-MX, שהציגה ביצועים דומים לאלו של GeForce 256 במחיר זול בהרבה, מה שעודד יצרניות מחשב לשווק מחשבים מוכנים (OEM) ביחד עם הכרטיס, ודבר זה עזר להגדיל את תפוצתו.

GeForce 3 Series

תאריך יציאה: פברואר 2001

כרטיסים לשוק הביניים: GeForce 3, GeForce 3 Ti200
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce 3 Ti500
תמיכת API:‏ DirectX 8.0, Pixel Shader 1.1, Vertex Shader 1.1, OpenGL 1.3

כרטיס זה היה הראשון שנוידיה הוציאה לאחר הרכישה של חברת 3dfx, והציג לראשונה שבב תלת מימד הניתן לתכנות באופן מלא, בשם nFinite FX. הדבר סייע לגרפיקאים ליצור אפקטים גרפיים מתקדמים תוך שימוש בטכנולוגיית ה"מצללים" (Shaders) של מיקרוסופט. לסדרה זו משתייך גם המעבד הגרפי של קונסולת ה-Xbox הראשונה. היתרון המשמעותי היחיד שהיה לכרטיסים אלו על הסדרה הקודמת היו במשחקי DirectX 8, בעוד שבמשחקים שהשתמשו ב־DirectX 7, חלק מכרטיסי סדרה 2 הצליחו לעלות על כרטיסי סדרה 3 בביצועים.

GeForce 4 Series

תאריך יציאה: פברואר 2002

כרטיסים לשוק הנמוך: GeForce 4 MX
כרטיסים לשוק הביניים: GeForce 4 Ti4200, GeForce 4 Ti4400, GeForce 4 Ti4800SE
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce 4 Ti4600, GeForce 4 Ti4800
תמיכת API:‏ DirectX 8.0, Pixel Shader 1.3, Vertex Shader 1.1, OpenGL 1.3

סדרה זו הייתה בעיקרה גרסה משופרת של סדרה 3. החידושים המשמעותיים ביותר היו שיפורים משמעותיים בטכנולוגיית החלקת הקצוות (Anti-aliasing), בקר זיכרון משופר, Vertex shader נוסף וליתוגרפיית ייצור קטנה יותר (150 ננומטר). בדומה לסדרה 2, גם לסדרה זו יצאו כרטיסים תקציביים לשוק הנמוך ולשוק המחשבים המורכבים מראש (OEM) תחת סדרת MX, כרטיסים אלו היו זהים בביצועיהם לכרטיסי סדרה 2 MX אם כי כללו תמיכה בטכנולוגיות החדשות של סדרה 4. בסדרה זו החלה נוידיה לייצר כרטיסים שהשתמשו באפיק המהיר יותר AGP 8x.

GeForce FX Series

תאריך יציאה: ינואר 2003

כרטיסים לשוק הנמוך: GeForce FX 5200,5300,5500
כרטיסים לשוק הביניים: GeForce FX 5600, 5700
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce FX 5800, 5900, 5950
כרטיסים לשוק המקצועני: GeForce FX 5800 Ultra, 5900 Ultra, 5950 Ultra
תמיכת API:‏ DirectX 9.0a, Shader Model 2.0a, OpenGL 2.1

את הסדרה החמישית של כרטיסי GeForce בחרה נוידיה לשווק תחת המותג FX, דבר שנועד כדי להראות שהכרטיסים מסדרה זו טובים אף לעריכה קולנועית. סדרה זו היוותה שיפור גדול ביכולות הגרפיות בהשוואה לדגמים הקודמים של הסדרה: כרטיסי סדרה זו תמכו במודל הצללה מתקדם יותר, Shader Model 2. עם זאת, יכולת חישוב הנקודה הצפה של הכרטיסים האלו הייתה גרועה יותר משל המתחרים (סדרת 9000 של ATI). הכרטיסים הפכו לגדולים יותר, וחלק מהם דרשו לראשונה מקום פיזי של שני חריצי הרחבה על לוח האם. הכרטיס הראשון שיצא בסדרה, FX 5800, זכה לשלל ביקורות שליליות עקב צריכת החשמל הגבוהה שלו, גוף הקירור הרועש במיוחד (שזיכה את הכרטיס בתואר "שואב אבק"^[2]) וביצועים גרועים שבמקרים מסוימים היו נחותים אפילו לעומת כרטיסי סדרה 4. בהמשך נוידיה התחילה לתקן חלק מהבעיות שאפיינו את הכרטיסים הראשונים שיצאו בסדרה, כדי לנסות ולהקטין את הפער מול ATI.

GeForce 6 Series

תאריך יציאה: אפריל 2004

כרטיסים לשוק הנמוך: GeForce 6100,6200,6500
כרטיסים לשוק הביניים: GeForce 6600, 6700
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce 6800
כרטיסים לשוק המקצועני: GeForce 6800 Ultra, 6800 Ultra Extreme
תמיכת API:‏ DirectX 9.0c, Shader Model 3, OpenGL 2.1

סדרה זו נחשבת למוצלחת יותר מאשר סדרת FX, ובה נוידיה הצליחה לתקן את כל הפגמים שאפיינו את סדרת FX (במיוחד בחישובי נקודה צפה) ובנוסף להוספת תמיכה בטכנולוגיות חדשות יותר כמו HDR, Shader Model 3, וכן בממשק חיבור PCI Express ובטכנולוגיית SLI שאיפשרה למשתמש ליצור מערך כרטיסי מסך באמצעות חיבור של מספר כרטיסי מסך זה אל זה, ובכך להגדיל את כוח העיבוד.

GeForce 7 Series

תאריך יציאה: יוני 2005

כרטיסים לשוק הנמוך: GeForce 7025, 7050, 7100, 7300, 7400, 7500
כרטיסים לשוק הביניים: GeForce 7600
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce 7800, 7900
כרטיסים לשוק המקצועני: GeForce 7950, 7900 GX2, 7950 GX2
תמיכת API:‏ DirectX 9.0c, Shader Model 3, OpenGL 2.1

סדרה זו נחשבת שיפור כללי לסדרה 6, וציינה את סוף התמיכה בAGP ומעבר מלא לכרטיסים עם ממשק חיבור PCI Express. כמו כן, בסדרה זו הושקו לראשונה גם דגמים עבור מחשבים ניידים בשם GeForce Go (וכוללים תוספת של האות m בסוף שם הדגם). הרכיב הגרפי של פלייסטיישן 3 מבוסס על הליבה הגרפית של הכרטיס החזק ביותר בסדרה, 7950GT.

בסדרה זו ניתן לראות את הניסיון הראשון של נוידיה בייצור כרטיסי מסך דו-ליבתיים. הכרטיס הדו-ליבתי הראשון שיצא, 7900GX2, היה למעשה שני כרטיסי 7900GT ש"נדחפו" לתוך אריזה אחת. כרטיס זה נחשב לכישלון מסחרי: הוא היה ארוך במיוחד (בין הכרטיסים הארוכים ביותר שיוצרו אי פעם) ודרש מארז גדול במיוחד כדי להכילו, צרך חשמל רב והפיק חום רב, ועל כן שווק בתצורת OEM בלבד. גרסה משופרת יותר בשם 7950GX2 יצאה בשלב יותר מאוחר.

GeForce 8 Series

תאריך יציאה: נובמבר 2006

כרטיסים לשוק הנמוך: GeForce 8200, 8400, 8500
כרטיסים לשוק הביניים: GeForce 8600
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce 8800 GS, GeForce 8800 GT, GeForce 8800 GTS
כרטיסים לשוק המקצועני: GeForce 8800 GTX, GeForce 8800 Ultra
תמיכת API:‏ DirectX 10.0, Shader Model 4, OpenGL 3.3

סדרה זו, השייכת לארכיטקטורת "טסלה" (על שם הפיזיקאי והממציא ניקולה טסלה), נחשבת לסדרת כרטיסי המסך הראשונה שתמכה ב DirectX 10 באופן מלא. החידוש הגדול ביותר בארכיטקטורת "טסלה" הוא המעבר למודל של Unified shaders, בו מוקצים אותם המשאבים לרינדור הקצוות (vertex) ולפיקסלים (pixel/fragments) במקום אחד, כאשר עד כה התפקודים האלו היו מתבצעים בנפרד (Vertex shaders ו-Pixel shaders).

GeForce 9 Series

תאריך יציאה: פברואר 2008

כרטיסים לשוק הנמוך: GeForce 9100, 9200, 9300 GS, 9300 GT, 9400 GS, 9400 GT
כרטיסים לשוק הביניים: GeForce 9500 GS, 9500 GT, 9600
כרטיסים לשוק הגבוה: GeForce 9800 GT, GeForce 9800 GTX+, GeForce 9800 GTX
כרטיסים לשוק המקצועני: GeForce 9800 GX2
תמיכת API:‏ DirectX 10.0, Shader Model 4, OpenGL 3.3, OpenCL 1.1

מבחינת ארכיטקטורה, סדרה זו מהווה שיפור כללי לסדרה הקודמת, אם כי החידוש הגדול בסדרה הוא תמיכה לראשונה בPCIe 2.0. הכרטיס 9800 GX2, שהיה כרטיס דו ליבתי, היה הראשון מבין כרטיסי נוידיה שהצליח להציג כוח חישוב של מעל ל-1 טרה פלופס, אף על פי שעדיין השתמש בארכיטקטורת ה-65 ננומטר שאפיינה את סדרה 8. כרטיסי סדרה זו עדיין תמכו ב-Direct3D 10.0 בלבד, אף על פי שהחברה המתחרה, AMD, הוציאה כבר באמצע 2007 את סדרת כרטיסי המסך Radeon HD 3000 עם כרטיסים שתומכים כבר ב-Direct3D 10.1 ובמודל הצללה בגרסה 4.1.

במרץ 2009 הוציאה נוידיה גרסת מיתוג-מחדש לחלק מכרטיסי סדרה 9. הסדרה, שנקראה GeForce 100 series, הגיעה בתצורת OEM בלבד, כחלק ממחשבים מורכבים-מראש, כך שכרטיסים אלו לא היו זמינים לקנייה "בנפרד".

GeForce 200 Series

ערך מורחב – GeForce 200

תאריך יציאה: יוני 2008

כרטיסים לשוק הנמוך: GT 210, GT 220, GT 230
כרטיסים לשוק הביניים: GT 240. GTS 250
כרטיסים לשוק הגבוה: GTX 260, GTX 275, GTX 280
כרטיסים לשוק המקצועני: GTX 285, GTX 295
תמיכת API:‏ DirectX 10.1, OpenGL 3.3, OpenCL 1.1

החל מסדרה זו, כל כרטיס משווק עם "תחילית" לשמו, שתציין את ייעודו: תחילית "GT" ליד מספר הכרטיס תציין שכרטיס זה מיועד לשוק הנמוך, "GTS" תציין כרטיס המיועד לשוק הביניים, ו-"GTX" תציין כרטיס לשוק הגבוה. כרטיסים אלו היו האחרונים שיצאו כחלק מארכיטקטורת Tesla, והציגו לראשונה תמיכה ב-Direct3D 10.1.

גרסה ממותגת-מחדש לכרטיסים אלו, לתצורת OEM בלבד, יצאה תחת השם GeForce 300 series.

GeForce 400 Series

ערך מורחב – GeForce 400

תאריך יציאה: אפריל 2010

כרטיסים לשוק הנמוך: GT 420, GT 430
כרטיסים לשוק הביניים: GT 440. GTS 450, GTX 465
כרטיסים לשוק הגבוה: GTX 460, GTX 470, GTX 480
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 11_0, ברמת פעולה של 11.0^[3], OpenGL 4.6, OpenCL 1.1

בסדרה זו היה לראשונה שימוש בארכיטקטורת "פרמי" (ע"ש אנריקו פרמי) בליתוגרפיה של 40 ננומטר. כמו כן, בסדרה זו היו לראשונה כרטיסים בעלי זיכרון של לפחות 1GB GDDR5. כרטיסים אלו היו הראשונים לתמוך ב־Direct3D 11, ובשלב מאוחר יותר התווספה תמיכה גם ב-Direct3D 12^[4]. סדרה זו לא זכתה להצלחה מסחררת, וכרטיסי הדגל שלה, GTX470 ו-480, סבלו מבעיות חמורות של חום, רעש וצריכת חשמל.

GeForce 500 Series

ערך מורחב – GeForce 500

תאריך יציאה: נובמבר 2010

כרטיסים לשוק הנמוך: GT 520, GT 530
כרטיסים לשוק הביניים: GT 545. GTX 550 Ti, GTX 560, GTX 560 Ti, GTX 560 Ti 448 Cuda Cores Edition
כרטיסים לשוק הגבוה: GTX 570, GTX 580
כרטיסים לשוק המקצועני: GTX 590
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 11_0, ברמת פעולה של 11.0, OpenGL 4.6, OpenCL 1.2, Vulkan 1.1

סדרה זו השתמשה גם כן בארכיטקטורת פרמי, אך בגרסה מעט יותר משופרת שלה (אשר נקראה GF110 במקום הגרסה המקורית-GF100). זאת ניתן לראות למשל בכרטיס הראשון שיצא מסדרה זו, GTX 580, שהיה מהיר יותר, רועש פחות וביצועיו הגרפיים היו טובים יותר משל זה הדומה לו בסדרה הקודמת, GTX 480. הסדרה באופן כללי נחשבה למוצלחת הרבה יותר מקודמתה. בין הכרטיסים הבולטים שיצאו: GTX 590 הדו-ליבתי, GTX 560 Ti 448 Cuda Cores Edition שהיה למעשה גרסה מחודשת של 560Ti שכללה 448 ליבות עיבוד מסוג CUDA. החל מסדרה זו הושמטה התחילית GTS משמות הכרטיסים לשוק הביניים, ואומצה מחדש הסיומת "Ti" לציון כרטיסים ששווקו כ"טובים" יותר מגרסאות המקור עליה הם התבססו.

GeForce 600 Series

תאריך יציאה: מרץ 2012

כרטיסים לשוק הנמוך: GT 605, GT 610, GT 620, GT 630, GT 640
כרטיסים לשוק הביניים: GTX 650, GTX 650 Ti, GTX 650 Ti+Boost, GTX 660
כרטיסים לשוק הגבוה: GTX 660 Ti, GTX 670, GTX 680
כרטיסים לשוק המקצועני: GTX 690
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 11_0, ברמת פעולה של 11.0, OpenGL 4.6, OpenCL 1.1, Vulkan 1.1

בסדרה זו החלה נוידיה להשתמש בארכיטקטורת קפלר (ע"ש האסטרונום יוהנס קפלר) בליתוגרפיה של 28 ננומטר, שהתמקדה בשיפור ביצועים משמעותי לעומת הארכיטקטורה הקודמת, ועבודה ביעילות רבה יותר מבחינת צריכת חשמל. החידוש הגדול בסדרה זו היה איחוד בין תפקידי הליבה הגרפית לבין חומרת המצללים, ושימוש בתדר שעון אחיד עבור שני התפקודים, דבר שהוביל לצריכת חשמל נמוכה בהרבה לעומת כרטיסי סדרות 400 ו-500. ליבות הקפלר הראשונות, GK110, יועדו במקור לשימוש במחשב-העל טיטאן שהיה המהיר בעולם בשעתו (על פי מדד טופ500), ועקב כך נוצר עיכוב קל ביציאת כרטיסי המסך לשוק הביתי. בסופו של דבר שוחרר כרטיס המסך הראשון מהסדרה, GTX 680, שהשתמש בליבת GK104.

GeForce 700 Series

ערכים מורחבים – GeForce 700, GeForce 800M

תאריך יציאה: פברואר 2013

כרטיסים לשוק הנמוך: GT 705, GT 710, GT 720, GT 730, GT 740, GTX 745
כרטיסים לשוק הביניים: GTX 750, GTX 750 Ti, GTX 760 192bit, GTX 760, GTX 760 Ti
כרטיסים לשוק הגבוה: GTX 770, GTX 780, GTX 780 Ti
כרטיסים לשוק המקצועני: GTX TITAN, GTX TITAN Black, GTX TITAN Z
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 11_0, ברמת פעולה של 11.0, OpenGL 4.6, OpenCL 1.1, Vulkan 1.1

סדרה זו מהווה למעשה המשך ישיר לסדרת 600, כאשר כרטיסי השוק הבינוני והגבוה משתמשים ברובם באותן ליבות "קפלר" בהן השתמשה סדרה 600. ליבת ה-GK110 שהוזכרה לעיל שוחררה לראשונה לשוק הביתי תחת המותג TITAN, מותג חדש המיועד לשוק המקצועי ומהווה למעשה גבול בין כרטיסי מסך לגיימרים לבין כרטיסי מסך לתחנות עבודה. הכרטיס GTX TITAN היה הראשון לצאת בסדרה זו, ולאחריו הגיעה מהדורה משופרת שלו, GTX TITAN Black, וגרסה דו-ליבתית שלו בשם GTX TITAN Z. הכרטיסים 780 ו-780 Ti יצאו מאוחר יותר כגרסה מוחלשת יותר של ה-TITAN. עם שחרור הכרטיסים מסדרה זו הושקו כמה כלים ותכונות חשובות שקיימות עד היום בכרטיסי המסך מבית NVIDIA:

ShadowPlay: תוכנה להקלטת מסך לחלונות בלבד אשר מיועדת לתיעוד המסך בעת משחק, ומסתמכת על מפענח H.264 שהורכב ישירות על הכרטיס. תוכנה זו מתאימה לשימוש רק עם כרטיסי מסך הפועלים על ארכיטקטורת קפלר ואילך.
G-Sync: תכונה שמסייעת לכרטיסי המסך של GeForce (מארכיטקטורת קפלר והלאה) להשפיע על קצב הרענון של המסך (במסכים תואמים בלבד). הושקה ב-2014.

בהמשך חלק מכרטיסי סדרה זו התבססו על ארכיטקטורה חדשה יותר - מקסוול. הכרטיסים הראשונים ששוחררו מארכיטקטורה זו היו GTX 750 ו-GTX 750 Ti, אשר שוחררו ב-18 בפברואר 2014.

GeForce 900 Series

ערך מורחב – GeForce 900

תאריך יציאה: ספטמבר 2014

כרטיסים לשוק הביניים: GTX 950, GTX 960
כרטיסים לשוק הגבוה: GTX 970, GTX 980, GTX 980 Ti
כרטיסים לשוק המקצועני: GTX TITAN X
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 12_1, OpenGL 4.6, OpenCL 1.2, Vulkan 1.2

סדרה זו הציגה לראשונה את ארכיטקטורת "מקסוול" (ע"ש הפיזיקאי ג'יימס קלרק מקסוול) בליתוגרפיה של 28 ננומטר, שהוצגה עם חלק מכרטיסי סדרה 700, לשוק הבינוני והגבוה. זו סדרת הכרטיסים האחרונה שאפשרה תצוגה אנלוגית באמצעות חיבור DVI-I. בעיות שיווקיות אפיינו את כרטיסי סדרה זו: הכרטיס GTX 970 תוייג כבעל 4GB של זיכרון VRAM ברוחב פס של 256 סיביות; בפועל כמות הזיכרון ה"אמיתית" הייתה 3.5GB ברוחב פס של 224 סיביות ועוד 512MB ברוחב פס של 32 סיביות. בנוסף לכך, דווח כי משחקים רבים לא פעלו כמו שצריך על כרטיסי הסדרה כאשר האפשרות ASync הייתה מופעלת.

GeForce 10 Series

ערך מורחב – GeForce 10

תאריך יציאה: מאי 2016

כרטיסים לשוק הנמוך: GT 1030
כרטיסים לשוק הביניים: GTX 1050, GTX 1050 TI, GTX 1060
כרטיסים לשוק הגבוה: GTX 1060 TI, GTX 1070, GTX 1080
כרטיסים לשוק המקצועני: GTX 1080 TI, NVIDIA Titan X, Titan XP
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 12_1, OpenGL 4.6, OpenCL 1.2, Vulkan 1.2

כרטיסים אלו התבססו לראשונה על ארכיטקטורת "פסקל" (על שם המתמטיקאי בלז פסקל) בליתוגרפיית ייצור של 16 ננומטר, כאשר חלק מהכרטיסים יצאו בליתוגרפיה עוד יותר נמוכה של 14 ננומטר. כרטיסים אלו הציגו לראשונה תמיכה בזיכרון מאוחד, טכנולוגיה בה המעבד הגרפי והמעבד המרכזי יכולים שניהם לגשת הן לזיכרון הפיזי המותקן על המחשב והן לזיכרון הגרפי. כרטיסים אלו הציגו תמיכה בין השאר גם ב:

HDMI 2.0b
DisplayPort 1.4
GDDR5X ו-GDDR5
אפיק NVLink בין המעבד לכרטיס המסך, ובין כרטיס מסך אחד למשנהו, ומיועד להחליף במידת מה את אפיק ה-SLI הוותיק יותר.

החל מסדרה זו, כרטיסי השוק המקצועני Titan כבר לא כוללים בתוכם את השם "GeForce", וזאת במטרה למתג אותם כמוצר "נפרד". הדבר אכן קרה כאשר נוידיה הוציאה בספטמבר 2017. את ארכיטקטורת "וולטה" (ע"ש הפיזיקאי והכימאי אלסנדרו וולטה) שיועדה לשוק המקצועי, לשרתים ולמחשוב-על בלבד. תחת ארכיטקטורה זו יצאו שני מעבדים גרפיים מסדרת Tesla המיועדת ל-GPGPU, מעבד מסדרת Quadro שיועד לתחנות גרפיקה מקצועיות, ואת Titan V, שהפעם מותג ככרטיס לתחנות עבודה. כלל המעבדים הגרפיים שהושקו במסגרת ארכיטקטורה הזו הגיעו בליתוגרפייה של 12 ננומטר וכן תמכו ב-NVLink 2.0 וכן השתמשו ברכיבי זיכרון מסוג HBM2, בדומה לכרטיסים המקצועיים של המתחרה AMD. בארכיטקטורה זו נעשה לראשונה שימוש בליבות Tensor המיועדות ללמידת מכונה ובינה מלאכותית, ליבות בהן ייעשה שימוש גם בארכיטקטורת "טיורינג" שיועדה לקהל הרחב והושקה כמעט שנה לאחר מכן.

GeForce 20 Series

כרטיס מסך מדגם RTX 2080 Super, הנוצר על ידי חברת צד שלישית. הכרטיס בעל שלושה מאווררים, כאשר אחד מהם בתצורה הפוכה ומוטבע עליהם סמל החברה.

אותו הכרטיס בחלקו האחורי. ניתן לראות את פלטת המתכת אשר מוברגת על גב הלוח המודפס, עליה מוטבע לוגו החברה.

תאריך יציאה: ספטמבר 2018

כרטיסים לשוק הביניים: RTX 2060
כרטיסים לשוק הגבוה: RTX 2070, RTX 2070 Super, RTX 2080, RTX 2080 Super
כרטיסים לשוק המקצועני: RTX 2080 Ti, Titan RTX
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 12_2, OpenGL 4.6, OpenCL 1.2, Vulkan 1.2

בסדרה זו ישנו מעבר לארכיטקטורת "טיורינג" (ע"ש מדען המחשב אלן טיורינג) בליתוגרפיה של 12 ננומטר ותוך שימוש ברוב הטכנולוגיות ששימשו קודם לכן גם את ארכיטקטורת "וולטה" המקצועית (פרט לשימוש ברכיבי זיכרון מסוג HBM2). הסדרה כוללת כרטיסים גרפיים לשוק הבינוני והגבוה הכוללים שימוש בטכנולוגיית ניתוב הקרניים בזמן אמת של נוידיה ועל כן נחשבים למתקדמים במיוחד מבחינת יכולותיהם בתחומי הגיימינג, אך גם בתחומים שנחשבו עד כה נחלתם של מעבדי GPGPU ייעודיים בלבד: בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ובפרט למידה עמוקה בה משתמש אלגוריתם ה-DLSS של אנוידיה, הודות לליבות ה-Tensor (שהוצגו עוד קודם לכן, עם מעבדי "וולטה") שהורכבו על הכרטיסים. בגלל המעבר לתמיכה בטכנולוגיית ניתוב הקרניים, השתנתה התחילית המציינת את שמם של כרטיסי המסך מ-GTX ל-RTX. הסדרה היא הראשונה לתמוך בזכרונות GDDR6. גרסאות "Super" מחודשות שלהן יצאו במהלך שנת 2019.

GeForce 16 Series

תאריך יציאה: פברואר 2019

כרטיסים לשוק הנמוך: GTX 1650, GTX 1650 GDDR6, GTX 1650 TU106
כרטיסים לשוק הביניים: GTX 1650 Super, GTX 1660, GTX 1660 Super, GTX 1660 Ti
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 feature level 12_1, OpenGL 4.6, OpenCL 1.2, Vulkan 1.2

תת-סדרה זו מבוססת אף היא על ארכיטקטורת "טיורינג" ומיועדת לשוק הנמוך-בינוני, הבאה להוות חלופה זולה לסדרת ה־RTX ולתחרות בכרטיסים התקציבים של המתחרה AMD. בניגוד לסדרת האב, לסדרה זו אין את ליבות ה-RT (המשמשות ל ניתוב קרניים בזמן אמת) ואת ליבות ה־Tensor (המשמשות ללמידת מכונה ובינה מלאכותית), דבר התורם למחירה הזול, ועל כן כרטיסיה קיבלו את המיתוג "GTX". בספטמבר 2019 הודיעה נוידיה כי תשחרר מנהלי התקן שיאפשרו תמיכה בניתוב קרניים ברמת התוכנה (DirectX Ray Tracing), ביחד עם מספר כרטיסים מסדרת 10^[5].

GeForce 30 Series

ערך מורחב – GeForce 30

תאריך יציאה: ספטמבר 2020. השיווק החל ב-17 בספטמבר.

כרטיסים לשוק הנמוך: RTX 3050
כרטיסים לשוק הביניים: RTX 3060 Ti, RTX 3060
כרטיסים לשוק הגבוה: RTX 3070, RTX 3070 Ti, RTX 3080
כרטיסים לשוק המקצועני: RTX 3080 Ti, RTX 3090, RTX 3090 Ti
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 Ultimate feature level 12_2, OpenGL 4.6, Vulkan 1.2

סדרה זו מבוססת על ארכיטקטורת "אמפר" (ע"ש הפיזיקאי אנדרה מרי אמפר) בליתוגרפיית ייצור של 8 ננומטר מבית סמסונג. לטענת נוידיה, ארכיטקטורה זו תספק ביצועים כפולים יותר מביצועי ארכיטקטורת טיורינג, ותהיה פי 2 חסכונית יותר באנרגיה^[6].

יציאתה של הסדרה לוותה בעליות מחירים משמעותיות עקב מקרים רבים בהם הכרטיסים אזלו מהמלאי כתוצאה מהמחסור העולמי בשבבים.

GeForce 40 Series

ערך מורחב – GeForce 40

תאריך יציאה: ספטמבר 2022. השיווק החל ב-12 באוקטובר.

כרטיסים לשוק הגבוה: RTX 4070 Ti, RTX 4080
כרטיסים לשוק המקצועני: RTX 4090
תמיכת API:‏ DirectX 12.0 Ultimate feature level 12_2, OpenGL 4.6, Vulkan 1.3

סדרה זו מבוססת על ארכיטקטורת "עדה לאבלייס" (ע"ש המתמטיקאית עדה לאבלייס) בליתוגרפיית ייצור של 5 ננומטר מבית TSMC. הכרטיסים תומכים בניתוב קרניים בזמן אמת באמצעות ליבות הדור השלישי של Nvidia RTX, וכן בגרסה משופרת של DLSS על ידי שימוש בדור הרביעי של ליבות "טנזור".

עם ההכרזה על הכרטיסים הראשונים בסדרה, זכתה הסדרה לביקורת על תמחור מוגזם למרות התאוששות מה של שוק הכרטיסים ממשבר השבבים, כתוצאה מירידה בשימוש בכרטיסי מסך לכריית מטבעות עקב המעבר של שירותי בלוקצ'יין רבים משימוש ב-Proof of Work לשיטת Proof of Stake. כמו כן, הואשמה החברה בהטעיית צרכנים בכך שהכריזו על שתי גרסאות של 4080, גרסה בת 16GB זיכרון VRAM וגרסה בת 12GB, כשגרסת ה-12GB הייתה נחותה בהרבה בנתוניה הטכניים לעומת גרסת ה-16GB כאשר ההבדל במחירי ההשקה בין שני הכרטיסים היה מזערי. כתוצאה מכך, החליטה אנוידיה לא להשיק את גרסת ה-12GB של ה-4080 ולהשיק אותה בשלב מאוחר יותר כ-4070Ti.

כמו כן, צרכנים שרכשו את כרטיס הדגל של החברה, 4090, התלוננו כי חיבורי ה-PCIe 12pin המספקים חשמל לכרטיס מועדים להתחמם ולהינמס עקב עומס יתר חשמלי. כתוצאה מכך, הוגשה תובענה ייצוגית כנגד אנוידיה על כך שסיפקה לצרכנים "מוצר מסוכן שלא היה אמור להימכר במצבו הנוכחי". לאחר בחינת הנושא על ידי אנוידיה, התברר כי הבעיה עשויה להתעורר כתוצאה מאי הקפדה על חיבור שגוררת עימה סגירה חלקית של המעגל החשמלי.