לדלג לתוכן

2C-B

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
2C-B
שם IUPAC
2-(4-Bromo-2,5-dimethoxyphenyl)ethanamine
נתונים כימיים
כתיב כימי C10H14BrNO2
מסה מולרית 260.131 גרם למול
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 2.48 ± 3.20 h
מזהים
קוד ATC 66142-81-2
מספר CAS 66142-81-2
PubChem 98527
ChemSpider 88978
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

2C-B (4-Bromo-2,5-dimethoxyphenethylamine) הוא סם פסיכדלי ממשפחת ה-2C (אנ'). הוא סונתז לראשונה על ידי אלכסנדר שולגין בשנת 1974. בספרו של שולגין PiHKAL (אנ') טווח המינונים המומלץ הוא 12–24 מ"ג.[1] בתור סם פסיכואקטיבי, 2C-B נמכר כאבקה לבנה, אך לפעמים גם בטבליות או כמוסות ג'ל.[2] הסם לרוב נצרך בצורה אוראלית, אך ניתן לצרוך אותו גם דרך שאיפה או מכשיר אידוי. בעוד שהחומר משמש בעיקר כסם פסיכדלי, הוא משמש לפעמים גם כאמפתוגן-אנטקטוגן.

הסם סונתז מ-2,5-dimethoxybenzaldehyde על ידי אלכסנדר שולגין. השימוש הראשוני שלו היה בקרב הקהילה הפסיכיאטרית כסם מדכא עכבות בזמן טיפול. הסם נמכר לראשונה לקהל הרחב כמעורר חשק מיני תחת השם EROX והיה מיוצר בגרמניה על ידי חברת תרופות בשם Drittewelle. במשך כמה שנים הוא היה זמין בטבליות ונמכר בהולנד בחנויות נוכחות תחת השם NEXUS. הסם החל להיות פופולרי בארצות הברית כתחליף ל-MDMA מאז שהוא הוצא מהחוק ב-1985. רבים מהמשתמשים בסם היו בני נוער במסיבות רייב. הסם עדיין נמצא בשימוש ולעיתים נצרך על ידי משתמשים אשר חושבים שצרכו MDMA. שימוש בינלאומי בסם החל להיות נפוץ יותר בשנות האלפיים. ישנה אבקה ורודה אשר נמכרת בשמות "טוסיבי", "טוסי" (בעיקר באמריקה הלטינית) או בישראל דוסה. משתמשים רבים חושבים שמדובר ב-2CB אולם למעשה מדובר בערבוב של מספר סמים שנצבעו בוורוד. כגון קטמין, מתאמפטמין, LSD ,MDMA, ולעיתים אף סמים אחרים (את כל הסמים מערבבים ביחד ארגוני פשיעה שונים בצורה חובבנית ולכן כל קבוצה תשתמש במתכון שונה). רק לעיתים רחוקות האבקה מכילה את הסם.

מינון ורעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגות מינון (כמות):

  • נמוך (חלש) – 10 מ"ג או פחות.
  • סטנדרטי – 15–25 מ"ג.
  • גבוה (חזק) – 26 מ"ג ומעלה.

אין מידע רפואי לגבי מינון קטלני של הסם.

2C-B מתואר לעיתים קרובות כשילוב בין LSD ל-MDMA (למרות שלדברי אנשים שהתנסו בסם, ההשפעות כלל לא מזכירות את אלה של ה- MDMA), אם כי אנשים רבים אינם יכולים לבטא זאת באופן שונה כאשר הם צריכים להסביר זאת, מכיוון של-2C-B השפעה ייחודית משלו. חלק מהמשתמשים חווים אופוריה, הזויות ראייה, חדות ראייה, חוש ריח מוגבר, חשק מיני מוגבר, קשיי ריכוז. הסם גורם לחלק מהמשתמשים לצחוק ולחייך באופן חריג, מגביר רגישות למוזיקה, חלק מהמשתמשים טוענים כי יכולים לראות צלילים ולשמוע רעשים וקולות. תופעת הלוואי השכיחה ביותר שדווחו על ידי אנשים במחקר הייתה בחילה, מה שהוביל להקאות בכמה מקרים בהם נלקחו מאכלים כבדים (כגון פיצה או קארי) זמן רב לפני נטילת ה-2C-B. כמו אצל פסיכדליים אחרים, עדיף לא לאכול שלוש עד ארבע שעות לפני הצריכה כדי למנוע בחילות או סיכויים להקיא ביותר. תופעת לוואי מעניינת נוספת, היא שמשתמשים רבים מדווחים כי לאחר החוויה הם יכולים לאכול ולישון בקלות.

זמן הפעולה של הסם תלוי כמות. בדרך כלל הוא מתחיל לעבוד לאחר 45–75 דק מרגע הבליעה הסם נצרך לרוב בצורה אוראלית ומשך ההשפעה שלו הוא בין 2–4 שעות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 2C-B בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Shulgin, Alexander T, Pihkal : a chemical love story, Ann Shulgin. Berkeley, CA: Transform Press, ‏1991
  2. ^ 4-Bromo-2,5-Dimethoxyphenethylamine (Street Names: 2C-B, Nexus, 2’s, Toonies, Bromo, Spectrum, Venus), Drug Enforcement Administration, ‏פברואר 2011


ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.