ה'תרס"ג
(הופנה מהדף תרס"ג)
ה'תרס"ג (5,663) ובקיצור תרס"ג – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-2 באוקטובר 1902, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 1903.
המולד של תשרי חל ביום חמישי, 17 שעות ו-394 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג השא. איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.
זו שנת שמיטה, ושנת 1 במחזור העיבור ה-299. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 7 (סימנה זידא) במחזור השמש ה-203.
שנה זו היא שנת 1,834 לחורבן הבית, ושנת 2,214 לשטרות.
אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ט' בניסן - מתחילות פרעות קישינב
- ג' באלול פרסום ראשון (בהמשכים) של "הפרוטוקולים של זקני ציון" בעיתון רוסי
- ה' באלול - בזכרון יעקב נוסדה, ביוזמת מנחם אוסישקין, הסתדרות המורים (אז: אגודת המורים העברים בארץ ישראל)
- ו' באלול - בפרעות נגד היהודים בעיר הומל בבלארוס, התייצבה לראשונה הגנה יהודית מול הפורעים
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כ"א בחשוון - נולד יצחק בשביס-זינגר, סופר יידישאי (נפטר ב-1991).
- ט' בטבת - איגור קורצ'טוב, פיזיקאי רוסי, אבי פצצת האטום הסובייטית (נפטר ב-ה'תש"ך)
- י"ג בטבת - בנימין מינץ, חבר הכנסת ושר הדואר (נפטר ב-ה'תשכ"א)
- א' בשבט - ישעיהו ליבוביץ, מדען רב תחומי, ביוכימאי והוגה דעות יהודי ישראלי (נפטר ב-ה'תשנ"ד)
- כ"ט בשבט - אורד צ'ארלס וינגייט, קצין בצבא הבריטי ותומך בציונות (נהרג ה'תש"ד)
- י"ב באדר - הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)
- כ"ט באדר - רודולף סרקין, פסנתרן יהודי-אוסטרי (נפטר ה'תשנ"א)
- י"ז באב - שמואל מיקוניס, חבר הכנסת מטעם מק"י (נפטר ב-ה'תשמ"ב)
- כ"א באב - הרצל רוזנבלום, עורך "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה (נפטר ב-ה'תשנ"א)
- ה' באלול - ברונו בטלהיים, סופר ופסיכולוג יהודי (התאבד ה'תש"ן)
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כ"ד באדר - הרב אברהם אלקנה זקס, היה ראש כולל הו"ד ועסקן ירושלמי.
- כ"ב באלול - רבי מרדכי דב טברסקי, אדמו"ר, מייסד חסידות הורניסטייפול (נולד בה'ת"ר).
לוח שנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ►► | ה'תרס"ג | ◄◄ |
| 1902 - 1903 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מאפייני לוח השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שנת השא
- שנה מסוג השא, ובה 355 ימים.
- שנה "פשוטה": שאיננה מעוברת ובה חודש אדר אחד.
- שנה "שלמה": שבה חשוון וכסלו בני 30 יום כל אחד.
- ט"ו באדר חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ועד יום ראשון ט"ז באדר - זהו פורים משולש.
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|