לדלג לתוכן

חלק (יחידת מידה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי. כל חלק הוא 1/1,080 משעה ושווה ערך לשלוש שניות ושליש.

חלוקת השעה ל-1080 מוזכרת לראשונה בפיוט של רבי פינחס ברבי יעקב הכהן מכפרא.[1]

בתלמוד הבבלי מוזכרת המידה בחישובי מולד הלבנה:

אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים

שיעור זה הוא ארכו של חודש לבנה ממוצע ומצוין בקיצור – כ"ט י"ב תשצ"ג. בערכים אלה משתמשים כל מחשבי הלוח העברי. האבן עזרא מכנה את החלקים "חלקי ישראל".[2]

בברייתא דשמואל מוזכרת המידה בחישוב כוכבי הלכת באסטרולוגיה על פני ארבע התקופות:

כיוצא בו שבעה מושלים בתקופה שלשה-עשר יום ושעה אחת ושבעים ושבעה חלקים לכל אחד ואחד זה אחר זה לפי חצ"ל נמש"ך מהחל התקופה

הסיבה לחלוקת השעה ל-1,080

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ם מסביר את הסיבה שהחכמים חילקו את השעה דווקא ל-1,080, מכיוון שמספר זה מתחלק במספרים רבים:

ולמה חלקו השעה למניין זה. לפי שמניין זה יש בו חצי ורביע ושמינית ושליש ושתות ותשע וחומש ועישור

הסברו של הרמב"ם עדיין לא מיישב מדוע לא חילקו ל-360, מספר שגם הוא מתחלק לכל המספרים הללו.


יש שהסבירו שחלוקה זו נוצרה במיוחד עבור חישוב מולד הירח הממוצע. האסטרונום קידינו (אנ') הכשדי חישב את המולד הממוצע: 29,31,50,8,20 על בסיס 60. חז"ל שלא היו רגילים בחלוקה לשישים תרגמו את החשבון ל"חלקים". אילו היה החשבון כ"ט י"ב תשצ"ב[3] היו יכולים לחלק את השעה ל-15 חלקים בלבד ולציין את המולד הממוצע - עשרים ותשעה ימים ומחצה ושני שלישי שעה וחלק אחד,[4] אך כדי לתרגם את חישובו של קידינו בצורה מדויקת הוצרכו לחלק ל-1,080 ולקבוע את החישוב: עשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה ו-73 חלקים.[5]

כמו כן ייתכן שהחלקים המוזכרים אינם חלקי שעה שחולקה ל-1,080, אלא חלקי שליש שעה שחולקה ל-360 - מספר שהיה חשוב בשיטת הספירה הבבלית ועל פיו חולק המעגל ל-360 מעלות.

לפי אוטו נויגבאואר, יחידת האורך הבבלית הקטנה שֶׁה (=גרעין שעורה) קיבלה בתקופה הסלאוקית והפרתית משמעות של 1/1080 באטרונומיה הבבלית וממנה עברה ליהודים.[6] מקרה דומה הוא המילה פונדיון שבמקורה היא מטבע ובתקופת הגאונים שימשה במשמעות של 1/12.[7]

בהגות היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסורות מסוימות יששכר המקראי עלה לרקיע ומשם למד את החלוקה ל-1,080.[8] בכך הסבירו את הפסוק[9] "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל".[10] המילה "עתים" עולה בגימטריה 1,080 אם מחשבים את האות ם כ-600.[11]

בספרות הקבלה[12] מוסבר כי המקור ל-1,080 נובע מהאפשרות ליצור מהשם יהוה 1,080 צירופים.[13] על פי הקבלה בכל "חלק" העולם נוצר מחדש ושולט בעולם צירוף אחר של שם יהוה.[14] כל חלק מקביל גם לנשימה אחת שהאדם נושם, (18 נשימות בדקה) וכך מתבטאת יצירתו מחדש בכל רגע.[15] המספר 1,080 הוא בגימטריה 5 פעמים גבורה או פעם אחת תפארת עם הכולל.[16]

בספר רזיאל המלאך מוסבר הפסוק ”צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי” (ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק י"ח) באמצעות גימטריה של מספר החלקים במשך היריון רגיל (3/4 שנה יוליאנית = 7,100,460 חלקים - 710 [=תש"י] ריבוא ועוד פחות מחצי שעה).[17]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מרדכי ארן, חקרי רמזים במספר תתר"ף, מקבציאל ל"ד, עמודים 465 - 456

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, עמוד 643. צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית.
  2. ^ אבן עזרא על ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'
  3. ^ כמו החשבון עליו מבוסס לוח השנה המוסלמי.
  4. ^ או עשרים ותשעה ימים ומחצה ו-11 חלקים.
  5. ^ על פי הרב אברהם בר חייא, ספר העיבור מאמר ב' שער ב', וביאור הגר"א אורח חיים סוף הלכות ראש חודש
  6. ^ From Assyriology to Renaissance Art, בתוךProceedings of the American Philosophical Society, כרך 133, חוברת 3 (ספטמבר 1989), עמוד 391.
  7. ^ תשובות הגאונים, מאת אברהם אליהו הרכבי, סימן שפ"ו.
  8. ^ הרב אברהם זכות בספר יוחסין עמוד 74 בשם "ברייתא של שמואל"
  9. ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ל"ג
  10. ^ ערבי נחל פרשת בראשית.
  11. ^ s:עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א יד
  12. ^ פירוש רבנו בחיי על ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ד'.
  13. ^ בשל"ה בשער האותיות אות ה', ובליקוטי הגר"א על ספר יצירה מובאות מספר שיטות איך מחשבים את 1,080 הצירופים.
  14. ^ נפש החיים שער א' פרק ב' בהגהה.
  15. ^ ראשית חכמה, שער היראה פרק י'.
  16. ^ שער הכוונות דרושי ראש השנה דרוש ו'.
  17. ^ דף ט"ז עמוד ד' במהדורת גרוסוורדיין ה'תש"ד