תכשיט
תכשיט או עדִי (בריבוי: עֲדָיִים) הוא אביזר נוי, ובמקור סמל שבטי, המשמש לקישוט הגוף והבגד. במהלך השנים והתפתחות האנושות, התכשיט הפך גם ליצירת אמנות ולסמל תרבותי וחברתי. מאז ומעולם שימשו תכשיטים גם כסמל סטטוס וגם כמייצגי בעלי ממון. השימוש במתכות יקרות שמקורן מבטן האדמה ייחדו את התכשיט כפריט המשתלב בגוף האדם ומוכיח מעמד.
חומרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התכשיטים היו קיימים משחר ההיסטוריה. בתקופות קדומות הם נוצרו מחומרים כגון עצמות, עץ וצדפות, ולאחר מכן מחומרים יקרים יותר כמתכות (זהב, כסף, פלטינה) ואבני חן (יהלומים, טופז, פנינים). החל משנות השלושים של המאה העשרים הפכו תהליכים תעשייתיים לנפוצים יותר בייצור תכשיטים תוך שימוש גם במתכות יותר זולות וכן בחומרים זמינים ועממיים כגון פלסטיק, בדים, עץ וכו'. במקביל לתעשיית האופנה, שהפכה ליותר עממית, התפתחה גם תעשיית תכשיטי האופנה שעבורה משתמשים, כאמור, בחומרים יותר זמינים וזולים כגון: מתכת גולדפילד, זכוכית וכן בשיבוץ אבנים לא יקרות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
[1]חפירות ארכאולוגיות במערות האדם הקדמון[דרושה הבהרה] מגלות, כי כבר לפני 100,000 שנים נמצאו תכשיטים בשימוש.התכשיט הקדום ביותר שמצאו מוערך לכלפני 115,000 שנים. שנה פותחו התכשיטים הראשונים באמצעות שימוש בחומרי גלם דוגמת עצמות ושריונות רכים של חיות, אבנים ועצים. תחילה שימשו חומרים אלה כאמצעים לקשירת בגדים וחיבור עורות אלה לאלה, אולם בהמשך נמצאו עדויות לדגש ששם האדם הקדמון על עיצוב חומרים ושימוש בהם לצורכי קישוט ונוי. דוגמה לתכשיט קדום היא סיכת הפיבולה[דרוש מקור][מפני ש...], ששימשה לחיבור גלימות בעת העתיקה ובימי הביניים. המבנה שלה התאפיין בשני מופעים: האחד דמוי סיכת ביטחון, והשני כקשת ומחט המושחלת עליה. המבנה הקשתי היה מורכב משני חלקים: קשת בצורת 'עיגול' פתוח, שעליה מורכבת מעין מחט עם קוף הנעה על גביה. המחט ננעצת בבד, ועל ידי סיבובה של המחט מעל לקשת נוצר החיבור בין הבדים.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התכשיטים נענדים על רוב חלקי גוף האדם - מסיכות ראש ועד לטבעות על הבהונות. התכשיטים השכיחים ביותר הם ענקים, תליונים, מחרוזות, עגילים, צמידים וטבעות.
בעלי מקצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל המקצוע שיוצר תכשיטים בהם מכונה צורף, מעצב תכשיטים, ואת השם תַּכְשִׁיטָן הוסיף וחידש המילונאי ראובן אלקלעי.[2] בעברית ספרותית מודרנית כונה צורף הזהב (או סוחר העוסק בזהב) זֶהָבִי, אולם מילה זו לא נקלטה בפי ההמון. המילה תכשיט נקלטה בעברית של ימי התלמוד, ועמה גם המילה תקשיט. לשתי המילים אותה משמעות, ושורשיהן קרובים גזרונית זה לָזה.
מקצועות הצורפות ועיצוב התכשיטים נלמדים כתואר ראשון ותואר שני באקדמיות לעיצוב ואומנות בישראל ובעולם. נערכות תערוכות רבות בתחום, הן מסחריות והן אומנותיות. התערוכות המסחריות הידועות נערכות בערים כמו בבזל, ויצ'נזה, ניו יורק, טבלוס אנג'לס. כמו כן, תערוכות בנושאי תכשיטים אומנותיים (one of a kind), נערכות במוזיאונים לעיצוב ואמנות חשובים בעולם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תכשיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ייצור תכשיטים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jewelry of the ancient world: power, politics and perfection, Google Arts & Culture
- ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994
