תיאמת
תפקיד | אלת הים |
---|---|
תרבות | הדת השומרית |
בן או בת זוג | אפסו, קינגו |
צאצאים | לחמו, לחאמו |
תיאמת (או תיהמת) במיתולוגיה המסופוטמית היא אלת הים הקדומה ואם הדור הראשון של האלים. באפוס אנומה אליש מתוארת המלחמה שניהלה נגד צאצאיה האלים, ובראשם מרדוך בן האלים. מגופתה המבותרת יצר מרדוך את השמים ואת הארץ. השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית "tâmtu" המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום". יש חוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת.
אף כי בתרבות המודרנית מוצגת תיאמת לעיתים קרובות בדמות דרקון או תנין, בהשראת משחקי מבוכים ודרקונים שם תיאמת היא דרקון מרושע בעל חמישה ראשים צבעוניים, אין בנמצא טקסטים עתיקים הקושרים אותה בבירור דווקא ליצורים אלה וייתכן כי המקור לכך הוא ההקבלה שהתבצעה מאוחר יותר בין תיאמת לבין דמויות מיתולוגיות דומות כמו לוטן או לווייתן[1].
תיאמת במיתולוגיה הבבלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפוס אנומה אליש מסוף האלף השני לפני הספירה מתוארת תיאמת כאם כל האלים. כתוצאה ממיזוג מימיה עם מימיו של אַפְּסוּ, אל המים המתוקים, נולדו האלים לַחְ'מוּ ולַ'חַמוּ, ומהם נולדו האלים האחרים. האלים החדשים וצאצאיהם מילאו את העולם והפרו את ההרמוניה הסטטית ששררה בו לפני הולדתם. כתוצאה מכך מחליט אפסו להשמיד את צאצאיו, אך האל אאה, שמזהה נכונה את כוונותיו של אפסו, מקדים ורוצח אותו ומכונן על גופתו את מקדשו.
תיאמת מחליטה לנקום את מותו של אפסו ומכריזה מלחמה על מחנה האלים שהיו שותפים למותו. היא בוראת 11 מפלצות שיסייעו לה במלחמתה, ממנה את בנה קִינְגוּ לפקד על צבאה ומפקידה בידיו את לוחות הגורל. האלים נחרדים וחוששים להתעמת עם תיאמת, אך מרדוך, בנו של אאה, מסכים להתייצב נגדה, ובתנאי שהאלים ימליכו אותו למלכם. מרדוך מצליח לכתר את תיאמת בעזרת ארבע רוחות ולשלח בה חץ שמפלח את גופה. לאחר שהרגה, מבתר מרדוך את גופתה של תיאמת ויוצר ממנה את השמים והארץ. מעיניה הדומעות של תיאמת נוצרו נהרות הפרת והחידקל וזנבה היה לשביל החלב. מרדוך לוקח מקינגו את לוחות הגורל ומוכתר לראש הפנתאון הבבלי.
תיאמת - עמקיא - אומורוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיפור הבריאה הבבלי, בגרסה שנכתבה ביוונית על ידי ההיסטוריון, הסופר והכוהן הבבלי-הלניסטי ברוסוס (Berossus) במאה ה -3 לפני הספירה מסופר: "היו היה זמן בו לא היה דבר, מלבד החושך ותהום המים." ובהמשך הסיפור שם נאמר: "מי שהיה אמור להיות בראש כל אלו (מפלצות התהום) הייתה אישה בשם אומורוקה (Omoroca) [שיבוש של המילה הארמית Amqia 'העמוק', או 'אוקיינוס'] ... באלוס (Belus האל בל מרדוך) חתך את האישה לשניים מתוך מחצית אחת שלה הוא יצר את האדמה ומתוך החצי השני הוא יצר את השמיים".[2]
על פי התיאור של ברוסוס, האל באלוס (Belus) הבבלי, שעמד בראש פנתאון האלים חילק את הישות העתיקה הזאת לשניים את חציה הפך לאדמה ואת חציה הפך לשמיים. הוא "פיצל את החושך" "וצימצם את היקום ויצר סדר" [3]
הישות הקדומה עמקיא מפורשת כ: "המצולה העמוקה", "העמוק", "מעמקים" "האוקיינוס" ומוסבר שפירוש המילה הוא גם "הירח".
מידע זה מופיע בספר "הספרים הסודיים והספרות המוקדמת של המזרח" שיצא לאור בשנת 1917, ועליו חתומים מיטב האשורולוגים בשלוש יבשות.[4] לרוב התרגום באנגלית הוא: The Deep.
המלחמה של האל באלוס היא מול עמקיא ומול אלמנטים של המהות הנשית, שכן כל האלמנטים אלו של אוקיינוס, מים ומעמקים, חושך וירח מוגדרים כאלמנטים הקשורים לצד הנשי.[5] (מה שמוגדר בפילוסופיה של המזרח הרחוק כצד היין[6])
תיאמת - תהום
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית תאמתו "tâmtu", ובצורתה הקדומה יותר תי'אמטום "ti'amtum"[7] המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום".
בסיפור המבול בבראשית ז י"א כתוב "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה", פירוש המילה רבה - הוא 'גדולה' כמו סבתא רבתא שהיא הסבתא הגדולה. יש אשורולוגים וחוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כאוס (קוסמוגוניה)
- צלמית ונוס
- אררט אלת הבריאה הטורקית הקדומה
- מטריארכיה
- תרבות האלה
- אלים מקבילים:
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגביע והלהב - ד"ר ריאן אייזלר. תרגמה מאנגלית: תמר אורן. הוצאת גל, 386 עמ',
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאמת, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Virtual Midrash - Tali Education Fund Collections | Article - Four ways of Creation, web.archive.org, 2015-02-06
- ^ Enûma Eliš Cory 1876, pp. 58-60 "There was a time in which there was nothing but darkness and an abyss of waters", "The person, who was supposed to have presided over them, was a woman named Omoroca [A corruption of the Aramaic Amqia - 'the deep', or 'ocean' " https://archive.org/details/corysancientfrag00coryuoft/page/n3
- ^ The Historians' History of the World Vol.1 https://books.google.ca/books?id=TVNVDwAAQBAJ 1907 Henry Smith Williams
- ^ "The sacred books and early literature of the East" 1917 pg. 21 "…the Aramaic word, 'Amqia, i.e., 'the deep'; 'the ocean'." https://archive.org/stream/sacredbooksearly01hornuoft/sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
- ^ Reid-Bowen, Paul (2016). Goddess as Nature: Towards a Philosophical Thealogy. Oxon: Routledge. p. 23. ISBN 9780754656272.
- ^ Feuchtwang, Stephan (2016). Religions in the Modern World: Traditions and Transformations. New York: Routledge. p. 150. ISBN 978-0-415-85881-6.
- ^ Burkert, Walter. The Orientalizing Revolution: Near Eastern Influences on Greek Culture in the Early Archaic Age 1993, p 92f.
המיתולוגיה המסופוטמית | ||
---|---|---|
הפנתאון השומרי והאכדי | אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש (אנ') • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז) | |
יצירות ספרותיות חשובות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
יצורים מיתולוגיים | אנזו (מפלצת) • חומבבה • למסו • פזוזו • פר השמיים (אנ') | |
גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה • אדאפה |