שנג'ואו 1 הייתה שונה מהחלליות שבאו בעקבותיה: במקום להשתמש בתאים סולריים מתקפלים, הותקנו בה תאים סולריים קבועים. כמו כן, לא חלו שינויים במסלול במהלך טיסתה. לדברי צ'י פאז'ן, אחד המעצבים הראשיים של החללית, רק 8 מתוך 13 תת-מערכות היו מבצעיות. שנג'ואו 1 תוכננה בעיקר כדי לבדוק את המשגר מסוג צ'אנג ז'נג (Long March 2F). המרכיבים שנבדקו במהלך המשימה היו הפרדת מיכלולים, שליטה, יציבות, עילוי, כניסה מחדש לאטמוספירה, מגן החום ומערכת הנחיתה. החללית נשאה מטען של 100 קילוגרם זרעים, כדי לבחון את השפעות החלל עליהם.
