שירה לירית

שירה לירית היא ז'אנר ספרותי ותיאטרוני בו יש ביטוי משמעותי לרגש. השירה הלירית נולדה בין המאות ה-7-6 לפנה"ס ביוון (התקופה הארכאית). מקור השם בכלי הנגינה שבעזרתו ליוו המשוררים את שיריהם – הלירה (lyre), שהיא מעין נבל קטן.

לעיתים בוצעו השירים גם בליווי של ריקוד או מקהלה. השירה הלירית מביעה רגש או רגע חולף מנקודת מבט אישית של הפרט, ניגוד מוחלט למסורת השירה האפית שאף היא ז'אנר בן התקופה והמקום. היצירות היו נכתבות לשם ביצוע חד-פעמי בפני קהל מסוים באירוע מסוים, והדובר בשיר, ה"אני", נתפס כמסיכה שלובש המשורר, ולא כייצוג אותנטי שלו ושל רגשותיו: המשורר משאיל את דמותו למטרת הבעת הדברים, שבהם נוצרת התגלמות חוויה או רגש אישיים שהם כלל-אנושיים מטבעם. סוגה זו כתובה לרוב בגוף ראשון.

השיר הלירי הוא סובייקטיבי, שנושאו רגשות אישיים של המחבר, השר על עצמו, יחסו לטבע, לזולת, לאל ולחיים. הרגשות מובעים בעזרת אמצעים אמנותיים, כמו: דימויים, מטפורות, תמונות לשוניות ועוד, והופכים להיות רגשות כלל אנושים, אובייקטיביים, למעלה מן הרגשות הפרטיים. השיר הלירי הוא על-זמני, למרות שהזמנים בתוך השיר עשויים להשתנות. דוגמאות: שירי אהבה ובדידות, יופי וגעגועים, אושר, תפילה ומוות, קנאה והערצה.

לשיר הלירי מספר מאפיינים המבדילים אותו משאר סוגי השירים:

• רגשות ותחושות.
• גוף ראשון – אני.
• מתרחש בזמני הווה ובזמנים הסמוכים לו.
• אוניברסלי ואקטואלי תמיד.
• "השלכה" – לנוף ולאובייקטים שונים יש משמעות.
• מוזיקלי מאוד.

תרגומים לעברית

• "שד לילה שחור", השירה הלירית היוונית בראשיתה; עריכה, תרגום, מבוא והערות: שמעון בוזגלו (ספרי עליית הגג/ידיעות אחרונות, 2006).

קישורים חיצוניים

• שירה לירית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שירה לירית, דף שער בספרייה הלאומית