שילה וידנל

שילה וידנל
Sheila Widnall
	שילה וידנל
לידה	13 ביולי 1938 (בת 86); טקומה, מדינת וושינגטון, ארצות הברית
שם מלא	שילה מארי אוונס וידנל
מדינה	ארצות הברית
השכלה	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג	Bill Widnall
	6 באוגוסט 1993 – 31 באוקטובר 1997; (4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	ביל קלינטון
	→ מריל מקפיק ; (מזכיר בפועל) פ. ויטן פיטרס ←
פרסים והוקרה
	היכל התהילה הלאומי לנשים (2003); פרס ההישגיות (1975); Ted Belytschko Applied Mechanics Award (1996); היכל התהילה של נשים בטכנולוגיה (1996); נשים בתעופה בין-לאומית ;

שילה מארי אוונס וידנל (באנגלית: Sheila Marie Evans Widnall;‏ נולדה ב-13 ביולי 1938) היא חוקרת חלל ופרופסורית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בשנים 1993–1997 היא כיהנה כמזכירת חיל האוויר של ארצות הברית, ובכך הייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה והאישה הראשונה שעמדה בראש זרוע מזרועות הכוחות המזוינים במחלקת ההגנה של ארצות הברית. ב-2003 היא נבחרה כחברה בהיכל התהילה הלאומי לנשים.^[1]

ראשית חייה

שילה וידנל נולדה בטקומה שבמדינת וושינגטון. ב-1960 היא סיימה לימודי בוגרת במדעים במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם היא סיימה גם לימודי מוסמכת במדעים ב-1961 ולימודי תואר דוקטור במדעים ב-1964, כל התארים באווירונאוטיקה. ב-1986 היא מונתה כפרופסורית לאווירונאוטיקה ולאסטרונאוטיקה והצטרפה לחטיבת הנדסת המערכות של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם היא הייתה יושבת ראש הפקולטה בשנים 1979–1981 ובשנים 1992–1993 היא הייתה סגנית הנשיא של המכון. ב-1985 היא נבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה. ב-1998 היא הייתה לנשיאת האגודה האמריקאית לקידום המדע.

המחקר של וידנל מתמקד במכניקת הזורמים, במיוחד באווירודינמיקה של כלי טיס הנעים במהירות גבוהה, מסוקים ומערבולות קצה כנף. אחד ממחקריה הבולטים הוא על מנגנון אי-יציבות אליפטי, שאותו היא ביצעה בשיתוף עם ריימונד פיירהומבט.^[2]

מזכירת חיל האוויר

ב-4 ביולי 1993 מינה הנשיא ביל קלינטון את וינדל כמזכירת חיל האוויר של ארצות הברית.^[3] ב-22 ביולי הוגש מינויה לאישור הסנאט וזה אישר אותו שבועיים לאחר מכן, ב-5 באוגוסט. עם מינויה הייתה וידנל לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד והאישה הראשונה שעמדה בראש זרוע מזרועות הכוחות המזוינים.^[1] במהלך כהונתה כמזכירת חיל האוויר היא טיפלה בשערוריית קלי פלין (אנ'), טייסת B-52 סטרטופורטרס בחיל האוויר, שהייתה האישה הראשונה בתפקיד זה ושוחררה מהשירות ב-1997 בעקבות רומן שניהלה עם בן זוגה של חיילת שהייתה כפופה לה ועל עבירות נוספות כמו אי-ציות לפקודה ושבועת שקר.^[4]

המשך הקריירה

בשנים 1998–2005 שימשה וידנל כסגנית הנשיא של האקדמיה הלאומית להנדסה וב-2009 הוענק לה על ידם פרס ארתור מ. בושה.^[5]

וידנל הייתה חבר בועדת החקירה לאסון מעבורת החלל קולומביה.

כיום היא עובדת עם Lean Advancement Initiative במסגרת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.^[6] ביוני 1960 היא נישאה לוויליאם סול וידנל. בן זוגה הוא בעל תואר דוקטור מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בהנדסת חלל והוא עומד בראש הצוות שפיתח את מערכות הניווט והשליטה של תוכנית אפולו.^[7] לשניים בן ובת.^[8]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שילה וידנל בוויקישיתוף

שילה וידנל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ביוגרפיה של שילה וידנל באתר חיל האוויר של ארצות הברית (באנגלית)
ביוגרפיה של שילה וידנל באתר נאס"א (באנגלית)
ביוגרפיה של שילה וידנל באתר CNN All Politics (באנגלית)
ביוגרפיה של שילה וידנל באתר המרכז הבינלאומי לנשים (באנגלית)

הערות שוליים

[תהילה-1] ¹ ² "Widnall, Sheila E." National Women’s Hall of Fame.

[2] Pierrehumbert, Raymond; Widnall, Sheila (1982). "The Two-Dimensional and Three-Dimensional Instabilities of a Spatially Periodic Shear Layer". Journal of Fluid Mechanics. 114: 59–82.

[3] Clinton to name Widnall as Air Force Secretary, MIT News, July 14, 1993.

[4] NEW YORK TIMES NEWS SERVICE, Court-martial of female pilot could be embarrassing Air Force secretary seeks to avoid unpopular trial, THE BALTIMORE SUN, May 15, 1997.

[5] "NAE announces award winners John Casani and Sheila Widnall". 1 October 2009.

[6] הדף של וידנל ב-MIT

[7] שילה ודנל מציגה את בן זוגה ביל שמספר על פעילותו במסגרת תוכנית אפולו, סרטון באתר יוטיוב

[8] Sheila E. Widnall Facts - biography

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]